הלקח המתחייב

השנה היא שנה גורלית לארץ ישראל ולמדינת ישראל. המשבר בשכבות העם כולו הולך וגדל. הפילוג הרוחני מתפשט ביהדות הגולה. הסיסמה היא "שלום יהיה לי, כי בשרירות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה".

דור של שבעי רצון. גורל עתידו של העם לא אכפת לו. אין מדובר לגמרי על התעוררות של עם ישראל לעלות לארץ. הוויכוחים בין מנהיגי העם הם רק דברים של מה בכך. הם עוסקים בשאלה איך לחזק את הגולה. מדברים כעת הרבה על החינוך היהודי, אבל מה יש בתכנית החינוך? מחנכים את הנוער בידיעת קצת חומש, כמה סעיפים של משנה ודינים, גם קצת הסטוריה יהודית. אבל אין חינוך ציוני דתי. אין עושים כלל שום הדגשה בנוגע לעלייה.

כוחות עצומים קיימים אצל הנוער היהודי בעולם, אבל אין אנשי רוח שינצלו את שעת הכושר של זמננו. מנהיגי בתי-כנסת מכל הסוגים עסוקים רק בניהול האדמניסטרטיבי. אין תוכן רוחני או מוסרי. אין וויכוחים על עתידו של עם ישראל במדינת ישראל. אין מטכסים עצות איך להפעיל את הנוער לעלות לארץ. זהו מצב הנוכחי בכל העולם היהודי.

בדרך כלל משפחתי ואנוכי מבלים את כל החגים בישראל ובמיוחד בימים הנוראים אנחנו חוגגים בלב תל אביב. אנחנו מתפללים בבית הכנסת "קדושי אנטופול" או בשטיבל על שם הרב אהרונוסון ז"ל ברחוב המגיד. מכירי בסביבה יודעים שהייתי בעל תפילה באנגליה זה כמה שנים. הזמינו אותי בשנה שעברה להתפלל מוסף וגם השנה הסכמתי להיות בעל המוסף שלהם. אני רוצה להביע את ההתרגשות וההתרשמות מאנשי השטיבל הזה.

בבתי מדרש כאלו מוצאים עידוד וחיזוק. העולם היהודי בגולה אינו מכיר לגמרי את יהדות ישראל ובמיוחד יהדות בתי הכנסת. אלו מוצאים כאן יהודים שעברו את השואה הנוראה חזקים באמונתם, ובמסירות נפש הם בונים את העתיד של עם ישראל. הם מגדלים דור של יודעי תורה ומקיימי מצוות. הם לא ישכחו את אשר עשה להם עמלק בארצות אירופה.

בגולה אין הבנה ביהדות הרחבה מה זו ארץ ישראל ומה שצריך לעשות בעד מדינת ישראל. העניין של עליה גדולה הוא חיוני דוקא עכשיו. המדינה צריכה נוער חלוצי. החינוך בגולה לא מדריך את הנוער לעלייה. במוסדות הקהילות מתווכחים על דברים של מה בכך. רק משתתפים בעזרה כספית אבל להיות שותפים בבניין הארץ בגוף ובנפש – אין מי שיפיץ את הרעיון הזה. הרבנים לא חונכו ברעיון זה. יהדות הגולה צריכה ליצור קשרים עם היהדות הדתית בארץ, הנאמנה לעם ישראל, לתורתו ולארצו.

בשיחות שניהלתי עם חברי השטיבל שמעתי באיזו התלהבות הם מדברים על מדינת ישראל. הם שואלים, איה האחים שלנו, מדוע הם לא באים לעזור לנו בעתיד של עם ישראל. מי שלא מבקר בשטיבלאך ברחבי הארץ לא יודע ולא מכיר את היהודים היקרים האלו. הם לא מחפשים עשירות, הם משבחים את הארץ הטובה, הם אוהבים את הארץ, קדושתה ותפארתה.

יהודים זקנים מדברים על הנסים שעשה ה' להם. הם רואים במדינת ישראל אתחלתא דגאולה ומאמינים בכל נפשם שה' יעזור והזעם של אויבים יעבור. רק מתפללים שהפילוג בעם יעבור ויזכו לאחד את העם היהודי בגולה בארץ.