שלב א': לשון הרע- דבר נורא.

בשלב זה אפשר להתרכז בשתי נקודות:

א. איך שמועה או רכילות עוברת וגדלה.

ב. רכילות או לשון הרע פוגעים וקשים יותר מפגיעה גופנית.

בס"ד

אני והחבר'ה

רקע:

תעודת סוף שנה

1. זרקתי את הזבל בגינה של השכנים

2. חנקתי את הדג זהב של מיה

3. העלבתי את אלעד.

4. לכלכתי מאחורי הגב של החבר הכי טוב שלי.

ציון: מספיק בקושי

הערות: בשנה הבאה…

                          חתימת הורים:________

מטרה:

החניך יבדוק כיצד הוא התנהג בשנה האחרונה כלפי החברה סביבו.

מהלך רעיוני:

כל שלב עוסק בתחום אחר. תבחרו את הנושאים שהכי בוערים בשבט שלכם.

בנוסף, בכל שלב יש כמה הצעות, תבחרו את ההפעלה שאתם אוהבים ותרכיבו פעולה, איך אומרים… כלבבכם.

שלבים:

1. לשון הרע- דבר נורא.

2. בלונדינית טיפשה - סטיגמות

3. השחתת רכוש

4. היחס לשונה

5. סיכום.

שלב א': לשון הרע- דבר נורא.

בשלב זה אפשר להתרכז בשתי נקודות:

א. איך שמועה או רכילות עוברת וגדלה.

ב. רכילות או לשון הרע פוגעים וקשים יותר מפגיעה גופנית.

ניתן כמה הצעות:

הצעה 1:

א. נבחר 4 מתנדבים ונוציא אותם החוצה.

ב. נציג לפני שאר החניכים ציור.

ג. נקרא לאחד החניכים מבחוץ (חניך א') ונבקש מאחד החניכים שישבו בחדר וראו את הציור, לתאר את הציור לחניך שהכנסנו (חניך א).

ד. אחרי שהוא גמר, נקרא לחניך חדש (חניך ב') מבחוץ, ונבקש מחניך א' שהכנסנו קודם, לתאר את הציור לחניך ב'.

לאחר מכן יעביר ב' לחניך חדש (ג') וכן הלאה.

*שימו לב להבדל המדהים בין התיאור בהתחלה לתיאור האחרון.

הצעה 2:

חתול חדש בא לשכונה. נציג את הסיפור לחניכים ע"י ציורים.

(נספח בסוף הפעולה).

אחמד והנמר

הצעה 3:

היה הייתה משפחה עניה. אשר חיה בחוסר כל עד כדי פת לחם ומים במשורה. במצוק העיתים (???) החליט אבי המשפחה לצאת ולשוטט בשדות. בצאתו נפגש עם נמר.

וזה אמר לו: יא אחמד מה אתה מסתובב פה. מסוכן פה.

ענה לו אחמד: אם אתה כזה חכם גדול, ויודע שקוראים לי אחמד, אז אתה יודע למה אני מסתובב פה.

ענה הנמר ואמר לו: וואלה, אתה חכם. אתה עני ומסתובב פה מחוסר מעשה. קח 5 לירות ולך הביתה. וכל יום תבוא ותיקח כסף. כך נהג אחמד זמן רב.

באחד הימים שאלה אותו אשתו שהיתה חייבת לדעת הכל: אחמד , מאיפה הכסף.

ענה לה: עזבי אותי, למה לך לדעת. תשכחי את העניין.

אבל פטמה בשלה, והיא התעקשה שאחמד יגלה לה מהיכן הכסף.

אחרי חודשים של הצקות, גם אתם הייתם נשברים. אמר לה אחמד: יש בסביבה מערה ובה נמר וכל יום הוא נותן לנו 5 לירות.

אמרה לו: יא אחמד, יש לך כזה חבר מליונר, ואתה לא מזמין אותו הביתה אף פעם. איזה מן ידיד אתה? לך וקנה כמה קילו בשר ואורז, ואל תשכח הרבה חמאה, ותזמין אותו הביתה.

הבעל עשה כפי שאמרה לו האישה והזמין את הנמר. הנמר ניסה להתחמק, ואמר: תשמע אני בעל חיים טורף, ואנשים יפחדו ממני, וחוץ מזה אין לי בגדים מתאימים. אבל אחמד היה קוץ לא פחות מאשתו. הוא הצליח לשכנע אותו, והם ניגשו יחדיו לביתו של אחמד.

פטמה בישלה מלוא הגיגית אורז עם בשר והנמר נתקבל בכבוד רב. הילדים עמדו בחוץ ונופפו עם דגלי ישראל.

נכנסו הביתה והנמר התכבד בארוחה דשנה. מכיון שהנמר לא אכל מזמן ארוחה טובה (אחמד גמר לו את כל הכסף), הוא אכל וזלל ברעבתנות גדולה ואח"כ קם ואמר: אחמד, הרשה לי ללכת. והנמר אמר שלום בנימוס ויצא מבית אחמד.

בצאתו, המתין הנמר בחוץ לשמוע מה יאמרו אחמד ופטמה.

ופטמה נשמעה בקול ברור: אחמד, איזה מן חיה הבאת לי הביתה? שמת לב איזה ריח רע נדף מהפה שלה, הוא לא שמע על משחת שיניים?? ואיזה חוסר נימוס, הוא התנהד ממש כמו חית פרא. פשוט לא להאמין.

שמע הנמר את דברי האישה ונעלב מאוד, וחשב בליבו מה לעשות.

למחרת, כשבא אחמד לקחת את 5 הלירות, אמר לו הנמר: קח לך לירה אחת. ובארבע הלירות הנותרות תקנה גרזן, השחז אותו, והבא אותו איתך מחר.

אחמד כבר למד שלא מתעסקים עם חבירו הנמר, עשה כדברי הנמר, והגיע למחרת, עם גרזן גדול מושחז כמו תער. הנמר אמר לאחמד: תן לי מכה על הראש. אחמד כמובן סירב (אחמד היה טיפוס עדין). הנמר אמר לאחמד: אם לא תיתן לי מכה אני אטרוף אותך. אחמד חשב דקה: מה עדיף להמשיך להיות עדין או למות?! הוא הסכים. אחמד עשה כמצוות הנמר, וברח מן המקום, כשהוא שומע את הנמר אומר לו לבוא בעוד עשרה ימים. שמע וכך עשה. לאחר עשרה ימים הגיע אחמד שוב לפגוש את ידידו הנמר. וכשהם נפגשו נדהם אחמד לגלות שאין על מצחו של הנמר שום סימני פציעה.

אמר לו הנמר: "פצע מגליד. אך מקומן של המילים שאמרה פטמה עדיין פצוע. קשה מכת הלשון - ממכת הגרזן .מהיום לא תראני וחסל עניין הכסף".

(אחמד המסכן גם הפסיד ת'כסף, וגם נתקע עם אשה לכלכנית…).

הערה שאמורה להיות ברורה: כרגיל, אם אין ממש סיבה טובה, סיפור מספרים בע"פ!!! כדאי לעשות מבטא לאחמד ולנמר (לא שיש לי מושג איזה מבטא יש לנמר…).

סיכום השלב:

אנחנו מתרכזים יותר מידי באנשים אחרים ולא בעצמנו. על פגיעה של לשון אפשר לבקש סליחה אבל היא לא עוברת. "חיים ומוות ביד הלשון".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הפעולה היא חלק א' מתוך ארבע פעולות בנושא- אני והחבר'ה

בנוסף הפעולה יכולה להתאים מאוד למי שמעוניין לעשות חשבון נפש עם עצמו בסוף השנה