האיש הזה הוא אחי

האיש ההוא- שאני שונא- העומד בהפגנות עם שלט "מוות לערבים", הוא בעצם אותו האיש – שאני אוהב – המגיש מימיה לשבוי, מפני שגם הוא בן אדם.

והאיש ההוא – שאני שונא – שצובע את שמו על פסל בוינה, הוא בעתם אותו האיש – שאני אוהב – שמלווה לי 50$ באתונה, רק בגלל שגם אני ישראל.

והאיש ההוא שאני שונה שבשם ערכים דתיים שאפילו הוא לא מבין, תובע זכות הסטורית על הפרט והחידקל, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב שעומד לידי ביום הכיפורים ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים.

והאיש ההוא שאני שונא שחושב ששלום עשיו הם בוגדים והמערך הוא מניאק, הנוא בעצם אותו האיש שאני אוהב , שנותן לי את הסיגריה האחרונה שלו, בעמדת השמירה בתוך הקור של לילה לבנוני נוסף.

והאיש ההוא שאני שונא שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב שמבזבז יום שלם בשביל להחזיר הביתה את הילד של השכנים שאיבד את דרכו.

והאיש ההוא שאני שונא שנכנסת למסעדה החביבה עלי והורס לי את הערב בקולניות המעצבנת שלו, הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב שעב כל ביום במפעל יצוא והתרגל לצעוק כדי שרעש המכונה לו יפריע לו.

והאיש ההוא שאני שונא שקורא לי אחי למרות שהוא לא, הוא בעצם אותו האיש שני אוהב שאם ארצה או לא הוא אחי.

כי זה מה שיש ואתה חלק ממשהו ומעבר לכל ההבדלים והצעקות והעניינים המשהו הזה לא נורא כל כך ואם תרצה או לא המשהו הזה הוא גם אתה.