תורה

בפעולה זו נברר יחד עם החניכים את מאפייניו של המנהיג האידיאלי, ע"י הכרת דמותו של דוד המלך.

מתוך כך נלמד להבחין בין סוגי המנהיגים השונים ונפנים את המידות החשובות למנהיג ולנו.

דוד המלך הוא סמל למנהיגות ביהדות, הוא צומח מתוך העם ולמרות שהוא נרדף וחייו אינם קלים הוא לעולם לא מוותר, הוא שומר על אופיו ולא נכנע- גם כשיש לו הזדמנות לפגוע בשאול שרודף אחריו ולא נותן לו לחיות בנחת- הוא לא עושה זאת מכיוון ששאול הוא המלך. גם כשהוא חוטא- הוא חוזר בתשובה ומבקש מהקב"ה שימחל לו. לא סתם אנחנו מתפללים כל יום למשיח בן דוד, משיח מזרע דוד – הוא משיח בעל תכונותיו של דוד המלך. מהסיפור הזה אנחנו לומדים כיצד ראויה להיות דמותו של המנהיג שלנו ולפי מה לבחור אותו- לא לפי מראהו או עושרו, אלא לפי צרוף תכונות אילו.

ואם דוד, שהיה רועה צאן, הצליח להגיע להיות מלך ישראל- כל אחד מאתנו יכול להיות מנהיג, הרי דוד מלך ישראל חי וקיים, איך הוא חי וקיים? בנו , בתכונות המנהיגות שבנו.

על דמותה של רחל אימנו ותכונותיה המיוחדות

המנהיג האמיתי

מתוך התבוננות בדמותו של משה רבינו

בנושא משמעותה של שמחת תורה

מבוא:

אילו אסוציאציות עולות לכם כשאתם שומעים את המילה "תורה"???

זה נשמע משהו ענק, מפוצץ...,אולי איזשהו עול, משהו שחייבים לקבל..., שכר ועונש,

בחירה חופשית, ועוד המון דברים גדולים וחשובים...

* בפעולה זו ננסה לדבר על התורה ממקום אחר...

נדבר על המתיקות שבתורה ועל הטוב שבתורה המתאימה לנו כעם יהודי.

מטרות:

O     החניך יתוודע למסירות הנפש שיש לעם ישראל לדורותיו לתורתו.

O     החניך יבין מדוע אנו שמחים בתורתינו ומתוך כך למה שמחים בשמחת תורה.

מהלך הפעולה:

שלב א': מוסרים את הנפש על מה שאוהבים

ï     נפזר כרטיסים שונים על רצפת החדר  (נספח מספר 1).

ï     נחלק לכל חניך 4 מסטיקים קטנים ונבקש מהם לשים אותם בשני הדברים הכי חשובים להם.

      (ניתן גם לפצל את ארבעת המסטיקים למספר כרטיסים).

ï     נראה אלו דברים חשובים לחניכים שלנו יחד איתם.

ï     נבקש מכל חניך לחשוב על משהו שהוא מאוד חשוב לו.

ï     נשאל אותם מה הם מוכנים לעשות למען הדבר הזה ומדוע.

ï     נקדים לספר על הלל הזקן שכמעט מסר את חייו על משהו שהיה חשוב לו. נקריא את הסיפור:

כאשר הלל עוד לא היה נשיא בישראל, היה הוא אדם עני מאוד. ובכל זאת, אם רק היה לו די כסף לתת לחם לאשתו ולבניו ולשלם לשומר של בית המדרש כדי שיתנו לו להיכנס וללמוד תורה מפי רבותיו (מוריו) שמעיה ואבטליון, היה שמח ומאושר.

עבודה קשה עבד הלל ורק מעט כסף קיבל בשכרה. בחציו קנה לחם בשבילו ובשביל אשתו וילדיו, ואת החצי השני נתן לשומר של בית המדרש- כדי שייתן לו להיכנס ללמוד תורה. כך עשה הלל יום יום ושמח על שיכל ללמוד תורה. אך יום אחד לא מצא הלל עבודה ולא היה לו כסף. הצטער הלל מאוד על כך שלא יוכל להיכנס לבית המדרש ללמוד תורה.

עמד הלל בחוץ, הסתכל בבית המדרש וחשב: "שם בפנים יושבים עכשיו רבותי, והתלמידים יושבים לפניהם ולומדים תורה מפיהם, ואני בחוץ ולא אלמד! הלוואי שיכולתי לשמוע דבריהם!"

היה זה אמצע החורף, קר מאוד היה בחוץ. ובפנים, בבית המדרש היה חם ונעים. אבל לא לחום התגעגע הלל כי אם לדברי התורה. והנה נזכר ששם למעלה על הגג יש ארובה, חלון שדרכו חודר האור לבית המדרש. משם יוכל לשמוע! מיהר וטיפס על הגג בלי שהשומר הרגיש בו, נשען על הארובה ודרכה שמע את דברי התורה מפי שמעיה ואבטליון.שכב הלל כל היום על הגג והקשיב, וכלל לא הרגיש בקור, מרוב אהבתו לתורה.

אך הנה בא הלילה וקור נורא שרר בחוץ. קפא הלל מן הקור, שכב על הארובה ולא נותר בו כוח לקום. בנתיים החל יורד שלג אשר אט-אט כסה את כולו. הלל לא הרגיש, כי מרוב חולשה התעלף.

כאשר הגיע הבוקר, פנה פתאום שמעיה לאבטליון ואמר לו: "בדרך כלל נכנס אור מבחוץ, מהארובה וכעת חשוך פה.. אצא לראות מדוע היום לא נכנס האור?!" יצאו , טיפסו על הגג וראו את הלל שוכב על הארובה, מכוסה שלג ומעולף. הכניסו אותו לבית המדרש, חיממו אותו ליד התנור ושאלו אותו מדוע לא נכנס לבית המדרש, כמו בכל יום. סיפר להם הלל שבאותו יום לא עבד ולא היה לו כסף לשלם לשומר בשער בית המדרש ולכן, בגלל שכל כך רצה ללמוד תורה, טיפס על הגג ומשם שמע את דברי התורה, עד שקפא.

לאחר שנים- נעשה הלל נשיא ישראל.

ï     נשאל את החניכים מה הם חושבים על הלל.

ננסה לומר: הוא לא קצת הגזים?

ï      נסכם עד כאן:  הלל אהב מאוד את התורה עד שלא שם ליבו למצבו הפיזי.

גם לנו יש דברים שאנו מאוד אוהבים והיינו מוכנים לעשות למענם רבות. כך הייתה התורה אצל הלל הזקן.

נספר לחניכים כי כך היה בעמ"י בכל הדורות. כל כך אהבו ישראל את התורה עד שהיו מוכנים למסור נפשם עליה. נספר עוד על רבי עקיבא, שהרומאים בתקופתו אסרו ללמוד תורה, והוא לא שמע להם, למד ולימד תורה בסתר, עד שתפסו אותו ועינו אותו עד מוות ע"י סירוק בשרו במסרקות של ברזל.

שלב ב': מדוע אנחנו אוהבים את התורה?

I שלב זה מבוסס על הסיפור הבא, ולכן עליך (המדריך) לקרוא את הסיפור לפני הפעולה.

לפני שנים רבות הפליגה בים ספינת סוחרים גדולה בדרכה לרוסיה, ארץ המסחר. רב החובל ברך את הנוסעים לשלום כאשר הוא יודע כי נוסעי הספינה הם סוחרים עשירים ובוודאי אם יביא אותם בשלום לארץ אשר ברצונם להגיע אליה, יוסיפו לו תשלום נוסף. באותם שנים הייתה סכנה גדולה לשוט בים, שודדים הסתובבו וגזלו ספינות, לעיתים היו סערות בים, והספינות לא היו חזקות מספיק ולא תמיד עמדו במשימה... לפעמים טבעו ספינות שלמות וכל נוסעיהם ורכושם טבעו איתם...

התיישבו הנוסעים בספינה לשייט ארוך של מספר שבועות וערכו היכרות:

סוחר הבדים סיפר שהסחורה שלו היא הטובה ביותר, אנשים קונים בדים ויכולים לתפור מהם בגדים, תיקים ועוד... לעומתו התפרץ סוחר הבגדים וטען שעדיף למכור בגדים מוכנים, לאנשים אין זמן וכוח לתפור והם אוהבים לקנות מוכן. סוחר השטיחים טען שעדיף למכור שטיחים,כי שטיחים הם דבר יקר ולכן אפשר למכור פחות שטיחים ולהרוויח יותר כסף, סוחר התיקים אמר לעומתו שרק עשירים קונים שטיחים, אבל תיקים כולם צריכים, כיוון שכולם צריכים לנסוע לפעמים ולסחוב את דבריהם ולכן כולם קונים תיקים בגדלים שונים. הדייג שהיה על האוניה עמד עם החכה שלו וכבר היו בידו 6 דגים שהוא הציע להם לקנות ממנו. היו שם גם סוחר נעליים וסוחר אוכל שאמרו שהם תמיד יישארו עשירים כיוון שגם העשירים וגם העניים מוכרחים נעליים ואוכל ולכן תמיד יקנו מהם. הסוחר של כלי המוזיקה הישנים והסוחר של כתבי היד וגם סוחר הספרים התלהבו כנגדו בעוד הם טוענים שאמנם רק עשירים קונים את הסחורה שהם מציעים, אבל עשירים אלו מוכנים לשלם סכומי כסף גדולים עבור הסחורה וגם יתר הסוחרים הציגו את סחורתם. לפתע הסתכלו הסוחרים לעבר הפינה וראו שם איש, בעל זקן ארוך, קורא בספר עבה. האיש לא היה שותף לשיחתם עד עכשיו. הם פנו אליו ושאלו אותו מהי סחורתו. הוא ענה להם בפשטות: תורה. היה רגע של שקט ואז פרצו הסוחרים בצחוק... והאיש המשיך לקרוא בשקט.

לפתע החלה סערה בים... הספינה הייתה כבדה ממשקל הסחורות ורב החובל ביקש מהם שיזרקו את סחורותיהם לים. הסוחרים כעסו, חלקם בכו, אך הם זרקו את הסחורות ונותרו בחוסר כל, הסערה נרגעה והם המשיכו לשוט, בוכים על מר גורלם. לפתע הסתכלו לפינה וראו את האיש היהודי ממשיך לקרוא בספר שבידו... הם שאלו אותו האם זרק את סחורתו והוא ענה להם שהתורה היא לא סחורה כמו שלהם, היא סחורה שנמצאת אתו תמיד, אי אפשר להחזיק אותה או להשליך לים..., מיד ענו כל הסוחרים פה אחד: "טובה תורה מכל סחורה".

כשהגיעו לרוסיה, הלכו כולם ללא סחורתם והאיש היהודי נשאר שמח והלך ללמוד תורה.             

ï     נספר לחניכים שאנו נמצאים בספינה של סוחרים...

ï     נחלק לכל קבוצת חניכים כרטיסיות עם שם של סחורה+ סיבות לטיב הסחורה. (נספח מספר 2)

ï     ניתן לחניכים מספר דקות להכין הצגות קטנות, להתחפש ולשכנע מדוע הסחורה שלהם היא הטובה ביותר.(% כדאי להדגיש שלא ידקלמו רק את מה שכתוב בכרטיס שקיבלו, אלא שיחשבו גם מדוע לדעתם הסחורה שלהם טובה...)     

ï     ניפנה באקראי כל פעם לקבוצה אחרת, נשאל אותם מה יש להם להציע ונבקש מהם לשכנע בטיב סחורתם...

ï     נספר לחניכים שיש סערה בים, הסחורות כבדות ולכן כולם צריכים לזרוק אותם לים...

ï    

נספר לחניכים כי יש בידינו סחורה שלא צריך לזורקה. נבקש מהחניכים לנחש מהי הסחורה שנמצאת אצלנו.

ï     נציג את הסחורה שלנו: התורה.

נשאל את החניכים מדוע לדעתם התורה היא הסחורה הכי שווה שכן היא היחידה שלא נזרקה למים.

·  נספר לחניכים את טיבה של התורה:

   התורה היא הסחורה הטובה ביותר בגלל שלעולם  איננה נגמרת. התורה הינה נצחית.

   קיימת לעולם.                                                                          

   ולא זאת בלבד. התורה מתאימה לנו, כעם ישראל כמו כפפה לכף יד.

·  נאמר עוד לחניכים שעם ישראל שמר על התורה כל שנות קיומו והתורה שמרה על ישראל.    

גם בשנות האנקויזציה הקשות היו היהודיים שומרים שבת  ולומדים תורה למרות הסכנה.    

גם אנחנו כדור ההמשך של עם ישראל צריכים לשמור על התורה והעיקר, לשמוח שיש לנו את הפלא הזה, מקור חיינו.

  (I אפשר לספר כאן שה' אמר לעם ישראל שאם אינם מקבלים את התורה לא יוכל העולם להתקיים. זאת אומרת: העולם תלוי בתורה).

שלב ג': שמחים בתורה שלנו

נשאל את החניכים:

{     מה עושה עם עצמו אדם שהוא שמח?

     נענה: שר, רוקד, צוחק, מתרומם וכדו'...

{     אלו מקרים כאלו אנחנו מכירים?

                    נענה: חתונה, בר מצווה, מסיבה וכדו'...

נסכם:

כאשר אנחנו שמחים אנו מבטאים זאת ע"י ריקוד ושירה.

כך גם אנחנו נוהגים לעשות בשמחת תורה. אנחנו חוגגים עם התורה כי אנו שמחים בה מאוד.

נשאל את החניכים עם מישהו פעם היה בבית הכנסת בשמחת תורה. נבקש שיספר לנו מה היה שם.

נסביר לחניכנו כי שמחים בתורה דווקא אז, כי מיד אח"כ מתחילים לקרוא את התורה מתחילתה.

בשמחת תורה סיימנו את פרשיות התורה וכעת שמחים על תחילת התהליך שוב.

(יש להסביר לחניכים שהתורה מחולקת פרשות, פרשות וכל שבת אנו קוראים פרשה אחת).

B נציע לכל החניכים ללכת יחד לבית הכנסת לראות כיצד שמחים ורוקדים בתורה.

שלב ד': "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף"

נציע לחניכים ללמוד שיר ששרים בבית הכנסת בשמחת תורה.

נחלק לחניכים דף (נספח מספר 3) עם מילות השיר "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף..."

ונלמד את השיר. אפשר ללמד את התנועות המתלוות לשיר.

סיכום:

בתחילת הפעולה ראינו את מסירותו של הלל הזקן למען התורה אשר אהב.

ראינו גם על עצמנו שאנחנו מוכנים להשקיע במשהו שאנחנו אוהבים ומעריכים.

בהמשך ראינו את סיבת אהבתנו את התורה:

ü      התורה היא נצחית

ü      כל העולם תלוי בה

ü      וה' בנה אותו שהיא מתאימה לנו ממש

מכאן הבנו מדוע אנחנו כ"כ שמחים בשמחת תורה. חג בו אנחנו מתחילים לקרוא מחדש את התורה ועל כן, שמחים ורוקדים בזמן הזה. נשתדל גם אנחנו ללכת ולשמוח יחד עם כל ישראל בתורתו. 

פעילות מרעננת:

ניצור עם החניכים דגלים עם ציור של ספר תורה

ונמליץ להם לקחת את הדגלים עימם בשמחת תורה לבית הכנסת הסמוך.