Doing Mitzvot From Love - עשיית מצוות- הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה
פרטי הקובץ :
סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית
גילאים 12 - 14
גודל קבוצה 10 - 30
משך הפעולה : 45 דקות
מטרת הפעולה
-
הבנה שהמצוות הן דרך המפגש שלנו עם רצונו של הקב"ה.
-
הבנת ההבדל שבין עשיית מצוות מאהבה לעשיית מצוות ממחויבות.
-
הבנה שכאשר אדם מקיים מצוות מאהבה הוא נפגש עם הקב"ה דרך קיום המצוות.
תוכן הפעולה
"הלוואי שיש סיכוי אחד לאהבה"
מבוא:
מסופר על הרב צבי יהודה הכהן קוק, בנו של הרב אברהם יצחק קוק, שהיה מקרב אנשים חילוניים לקיום תורה ומצוות. אחד מהחבר'ה שהתקרב דרך הרב לתשובה, ביקש יום אחד מהרב צבי יהודה שיארגן לו חברותא שילמד אותו איך מניחים תפילין, כי הוא רוצה להתחיל להניח תפילין.. באופן מפתיע ענה לו הרב: "חכה, עוד לא..."
תשובתו המפתיעה של הרב צבי יהודה מחדדת את ההכרה שקיום מצוות איננו עשיית מצוות מכניות כמו רובוט, אלא צריך להיות קשור לקבלת עול מלכות שמיים ולניסיון להיפגש עם הקב"ה דרך המצוות שאנחנו עושים. הרב צבי יהודה שכנראה הרגיש שאותו בחור עדיין לא בשל לקיים את המצווה מתוך הזדהות וחיבור, העדיף לומר: "חכה, עוד לא..."
ביחידה זו ננסה להבין את המסר שעומד מאחורי הסיפור הזה: קיום מצוות מכיל בתוכו הזמנה למפגש עם הקב"ה. כאשר אנחנו מקיימים מצוות כמו רובוט המצווה אמנם נעשית, אבל המפגש עם הקב"ה לא נעשה. המסר המורכב שצריך לעבור לחניכים הוא שכמובן לנו, שנולדנו לתוך עולם דתי, יש משמעות בקיום מצוות גם כאשר אנחנו עדיין לא מרגישים את ההזדהות עימם, אבל המעלה הגדולה היא לקיים את המצוות מתוך חיבור שרק דרכו אפשר להיפגש עם רצונו ואהבתו של הקב"ה אלינו.
מטרות היחידה:
- הבנה שהמצוות הן דרך המפגש שלנו עם רצונו של הקב"ה.
- הבנת ההבדל שבין עשיית מצוות מאהבה לעשיית מצוות ממחויבות.
- הבנה שכאשר אדם מקיים מצוות מאהבה הוא נפגש עם הקב"ה דרך קיום המצוות.
מהלך היחידה:
שלב א':
כפתיח ליחידה זו, אנחנו מבקשים לחדד את ההבדל בין מעשים שאנחנו עושים מתוך הזדהות וחשק לבין מעשים שאנחנו עושים כי אין לנו ברירה..
בתחילת הפעולה, כנס לחדר בפרצוף זועף ואמור לחניכים בקול כועס שהסניף נראה זוועה וזה ממש מצב בלתי נסבל. אמור לחניכים שאתה אל מוכן להעביר פעולה בכזה חדר כשגם כל הסביבה נראית נורא ואיום.. (אם בא לך להשקיע ממש, תוכל לבקש מהקומונרית להכנס ולתת את הנאום חוצב הלהבות הזה...)
הבא איתך שקיות זבל ובקש מהחניכים לקום ולהתחיל לנקות. החניכים יתמרמרו, ספק אם יבצעו את המשימה, וגם אם יבצעו אותה ייעשו זאת באי חשק מופגן...
לאחר שהחניכים מנקים את החדר, הוצא מהשקית שלך בקבוק קולה קר (או כל דבר אחר שהחניכים שלך אוהבים מאד...).
שאל את החניכים:
ï רוצים את בקבוק הקולה?
כמובן שהתשובה תהיה: כן, מאד...
אמור לחניכים שעל מנת לזכות בבקבוק הקולה, כל השבט צריך לבצע יחד כמה משימות ואתה מבטיח שבסוף המשימות: הבקבוק שלהם..
לפניך הצעה לרצף של משימות, אם כי כמובן שהן רק בגדר דוגמאות ואתה מוזמן להתאים את המשימות לאופי ולגודל של השבט שלך.
- להסתדר (כמה שיותר מהר..) לפי הא"ב של הסבתא מצד אבא (לדוגמה: מי ששם סבתא שלו הוא אביבה יעמוד ראשון, ואחרון יעמוד מי ששם סבתא שלו הוא תמר.)
- ליצור שורה כמה שיותר ארוכה מהחפצים שנמצאים עליהם (מעילים, נעליים, שעונים וכו')
- לאסוף כמה שיותר שעונים מכל השבטים בסניף.
- לרוץ מסביב לסניף 3 פעמים.
- לבנות פירמידה מכוסות פלסטיק.
- לבנות "פירמידה חיה" (כך שהחניכים עולים אחד על השני ויוצרים צורה של פירמידה)
לאחר שהחניכים מסיימים את המשימות, תן להם את הקולה ושיהיה לרוויה!
שאל את החניכים:
ï למה כשביקשתי מכם לנקות את החדר עשיתם לי כאלה פרצופים ואילו ברצף המשימות שנתתי לכם עכשיו, כולם השתתפו בכיף?
התשובה ברורה מאליה: בבקשה שלך לנקות את הסניף החניכים לא הבינו את המטרה של המשימה ועשו את זה רק בגלל שאמרת, ואילו במשימות שנתת להם בהמשך: המטרה היתה ברורה - לזכות בקולה...
שלב ב':
לאחר שבשלב הפותח של היחידה חידדנו שיש פעמים בהם אנחנו עושים משימות מתוך הכרח ומחויבות ויש פעמים בהם אנחנו עושים משימות מתוך הזדהות וחשק, אנחנו רוצים בשלב זה לבחון כיצד הבחנה זו קשורה לעולם המצוות.
חלק את החניכים לשלוש קבוצות ותן לכל אחת מהקבוצות אחת מהכרטיסיות הבאות:
משה אוהב להתפלל. כל בוקר, צהריים וערב הוא משקיע זמן ואנרגיה בהכנות לתפילה. בזמן התפילה הוא ממש מרגיש שהוא מדבר עם הקב"ה ומספר לו את כל מה שמציק לו..
יוסי לא אוהב להתפלל אבל כל בוקר, צהריים וערב הוא פותח את הסידור וקורא את התפיל מילה במילה, כאילו היה זה ספר טלפונים.
האם לפי דעתכם משה או יוסי לא מקיימים את מצוות תפילה?
מה ההבדל בין התפילה של משה לתפילה של יוסי?
הכינו הצגה שתציג את התפילה של משה ויוסי בפני השבט וחשבו כיצד תציגו לשבט את המסקנות שלכם מהשאלות הנ"ל.
רונית אוהבת את השבת. על שבת היא מתארגנת לפני השבת כדי להגיע מוכנה: לומדת משהו יפה על פרשת שבוע,, מסדרת את החדר שלה ולובשת את הבגד הכי יפה שיש לה. גם במהלך השבת רונית לא מבזבזת את הזמן אלא מנסה להרגיש את השבת..
רחל ממש לא סובלת שבת. אין פלאפונים, אין אינטרנט, אין טלוויזיה. מה עושים? מנסים להספיק את כל הצ'טים החשובים עד שאמא מדליקה נרות ומחכים כל השבת שכבר תגיע הבדלה..
האם לפי דעתכם רונית או רחל לא מקיימות את מצוות השבת?
מה ההבדל בין השבת של רונית לשבת של רחל?
הכינו הצגה שתציג את השבת של רונית ורחל בפני השבט וחשבו כיצד תציגו לשבט את המסקנות שלכם מהשאלות הנ"ל.
גיא אוהב לתת צדקה. בכל פעם שהוא עובד ומרוויח קצת כסף פה ושם, הוא אוהב ללכת ברחוב ולחפש את העני שנראה לו הכי מסכן. הוא מחייך אל העני ונותן לו חלק מהכסף שהרוויח.
שלומי לא כ"כ אוהב לתת צדקה. מה קרה? הוא אומר לעצמו: אני עובד על הכסף ואחרי זה צריך לתת אותו לאיזה קבצן שלא הולך לעבוד? ובכל זאת שלומי הוא בחור דתי ועל כן הוא מקפיד בכל עבודה שעושה להפריש חלק לעני שהוא רואה ברחוב ולתת לו בלית ברירה..
האם לפי דעתכם גיא או שלומי לא מקיימים את מצוות צדקה?
מה ההבדל בין הצדקה של גיא לצדקה של שלומי?
הכינו הצגה שתציג את הצדקה של גיא ושלומי בפני השבט וחשבו כיצד תציגו לשבט את המסקנות שלכם מהשאלות הנ"ל.
לאחר שכל קבוצה מסיימת לדון במקרים שקיבלה, אסוף בחזרה את השבט ותן לנציגי הקבוצות להציג את המקרים ואת הדיון שהתנהל אצלם ביחס אליהם.
עורר גם אתה את הדיון:
ï האם מצוות מחייבות שנרגיש אליהם קשר והזדהות?
ï האם כאשר אנחנו לא מרגישים הזדהות עדיף שנעשה את המצווה בלית ברירה כמו שעשו הדמויות בהצגה או שלא נעשה אותן בכלל?
ï מה מוסיפה ההזדהות לקיום המצווה?
ï מה אתם מרגישים ביחס לקיום המצוות שלכם?
חשוב מאד שהדיון יגע בחניכים עצמם ולא יעבור מעליהם וגם חשוב מאד שכמה נקודות יעברו אל החניכים באופן חזק:
א. כאשר אדם עושה מצוות מתוך קשר והזדהות זו מעלה גדולה יותר מאשר כאשר אדם עושה אותן מתוך חובה. (בהמשך נבין מה מוסיפה ההזדהות לקיום המצווה)
ב. גם כאשר אנחנו לא מרגישים חיבור והזדהות למצוות יש עניין לעשות אותם כדבר ה'.
שלב ג':
לאחר שבשלב הקודם החניכים הבינו שאמנם יש לעשות את המצוות גם כאשר לא מרגישים אליהם חיבור, אך בכל זאת יש מעלה גדולה ביצירת קשר, שייכות והזדהות לקיום המצווה. אנחנו מבקשים בשלב זה להתחיל ולהבין מה המעלה של עשייה מתוך חיבור. נבין שהמצוות מבטאות את הרצון של הקב"ה ועל כן הם הדרך שלנו להיפגש איתו.
חלק את השבט לארבע קבוצות ותן לכל אחת מהן את המשימה הבאה: כל אחת מהקבוצות היא ממלכה שקיימת בעולם איפה שהוא. לכל ממלכה כזו יש מלך ומלכה עם אהבה למשהו מסוים, כל קבוצה תקבל עוד מעט פתק ובו כתוב הסוד הגדול מהי האהבה של המלך והמלכה שלהם. המשימה של כל קבוצה היא להחליט על פי האהבה של המלך והמלכה שלהם על עשרה חוקים שיהיו בממלכה שלהם. אפשר לכוון את החניכים שהחוקים יהיו קצת היתוליים על מנת לעורר בהם עניין ושיתוף פעולה.
קבוצה מספר 1: אהבתם של המלך והמלכה היא לסודות.
קבוצה מספר 2: אהבתם של המלך והמלכה היא לילדים קטנים.
קבוצה מספר 3: אהבתם של המלך והמלכה היא לצבעוניות.
קבוצה מספר 4: אהבתם של המלך והמלכה היא למספרים.
לאחר שכל אחת מהקבוצות מחליטה על החוקים של המדינה שלהם, נציגים מכל קבוצה יציגו את התקנון של הממלכה שלהם בפני שאר השבט והשבט יצטרך לגלות מה רצונם ואהבתם של המלך והמלכה.
לאחר סיום המשחק, שאל את החניכים:
ï איך הצלחתם לנחש מה הרצון של כל מלך ומלכה?
מן הסתם החניכים ידעו להסביר בקלות שהחוקים בכל אחת מהממלכות הללו שיקפו וביטאו את האהבה והרצון של המלך והמלכה ועל כן זה היה פשוט לגלות מהי האהבה.
אמור לחניכים שגם המצוות הם מערכת של חוקים שנתן לנו מלך אחד: הקב"ה ואנחנו צריכים ויכולים לנסות ולהבין דרכם את האהבה שלו ואת הרצון שלנו בנו...
שלב ד':
לאחר שבשלב הקודם של היחידה החניכים הבינו שמערכת של חוקים מסמלת בדרך כלל את הרצון והאהבה של נותן החוקים, אנחנו מבקשים ליישם הבנה זו על המצוות עם ההבנה שהמצוות גם הן מבטאות את רצונות ואהבתו הל המלך: הקב"ה, אך על מנת להבין את הרצון ולהיפגש עם המלך אנחנו צריכים להתכונן, לעשות את המצוות מתוך קשר ולא רק מתוך חובה...
לפניך סיפור. הצג אותו בפני החניכים (במידה ואתה מדריך בודד, כדאי לייבא לשלב זה של הפעולה עוד חבר על מנת שההצגה תהיה מצחיקה ומעניינית..)
רקע לעלילה: בני נפגש עם עקיבא אחרי הרבה זמן שהם לא נפגשו.
בני: אהלן עקיבא! מה שלומך??? הרבה זמן לא נפגשנו.
עקיבא:כן, מזל שנפגשים, כבר כמעט שכחתי איך אתה נראה.
"טרררררררררררר"
עקיבא: (עונה לטלפון) הלו? כן. איזה כיף לשמוע אותך. אתה מפריע? לא מה פתאום?! תמיד כיף לשמוע את הקול שלך כבר שכחתי איך הוא נשמע...
(עקיבא ממשיך לדבר בטלפון. בני לבנתיים משחק סנייק..)
בני: אני חייב כבר לשבור את השיא של הבן הקטן שלי. שוב נפסלתי ב 127.
עקיבא: סיימתי. סליחה. טוב, אז איפה היינו? אהה.. שלא נפגשנו הרבה זמן. נו אז מה אתה עושה עכשיו?
בני: (ממשיך לשחק בסנייק..) אני? (מרים את העיניים מהסנייק) "אוף שוב נפסלתי, הפעם 134.
עקיבא:אהה.. כן. אתה רואה פה עוד מישהו?
בני: עכשיו אני מנסה לשבור את השיא בסנייק. כלומר, אני עובד עכשיו בחברה מצליחה בת"א ו...
"טררררררררררררר"
בני: הטלפון שלי, סליחה. "כן. אני מבין. אז תקבעי איתם פגישה שבוע הבא. זה בסדר. תשלחי לי מייל תזכורת על זה. את צריכה את זה עכשיו? אני תכף מסיים פה משהו ואני יעשה את זה."
(עקיבא בינתיים מוציא את האוזניות ושומע מוזיקה)
עבודה, אתה יודע א"א לברוח מזה. תאמין לי זה רודף אותי לכל מקום.
בני: עקיבא? אתה מקשיב לי?
עקיבא: (מוציא את האוזניות) סליחה לא שמעתי הייתי עם המוזיקה. (מסתכל על השעון) אבל האמת שאני כבר ממש ממהר, אז איזה כיף שנפגשנו.
בני: כן, באמת כיף להפגש מדי פעם. להתראות.
ההצגה מן הסתם תעלה חיוך וצחוק אצל החניכים, שאל אותם:
ï מה דעתכם על הפגישה בין עקיבא לבני?
ï האם הם באמת נפגשו?
ï מה הייתה הבעיה במפגש בניהם?
ï מה היה יכול לעזור לבני ועקיבא להיפגש על באמת?
ï האם גם אתם מרגישים לפעמים בתוך המקום של בני ועקיבא? מתי?
לאחר שהדיון במפגש של בני ועקיבא ממצה את עצמו, שאל את החניכים:
ï מה לפי דעתכם הקשר בין הסיפור על בני ועקיבא לקיום מצוות שהוא הנושא שלנו?
דרך המצוות אנחנו יכולים להיפגש עם רצונו של הקב"ה, ממש כמו בשאר מערכות החוקים שפגשנו בשלב הקודם של היחידה. כאשר אנחנו עסוקים בעוד אלף ואחת דברים ולא מתכוננים לקראת קיום המצוות ולא מחפשים את החיבור וההזדהות שלנו למצוות: אנחנו אמנם מקיימים מצווה, אבל לא נפגשים עם הקב"ה דרך המצווה וזה פספוס אדיר...
שלב ה':
במידה והחניכים שלך עוד מחזיקים ראש, אנחנו רוצים לחדד עוד נקודה אחת: גם אם אנחנו לא מצליחים להרגיש את החיבור והשייכות לכל מצווה ומצווה, כדאי לכל אדם לחפש לעצמו מצווה או שתיים שדרכה הוא מצליח להיפגש עם הקב"ה. מצווה שבה העשייה שלו נובעת מרצון, מקשר ומאהבה ולא רק מהכרח.. אמירה כזו נוטעת תקווה להתחיל בכלל את המסע האינסופי הזה של חיבור למצוות, כי היא נראית ריאלית ואפשרית ועל כן היא חשובה.
במידה והחניכים שלך כבר חסרי סבלנות עבור לשב ו'..
צלם לחניכים את המשנה הבאה הלקוחה מסוף מסכת מכות:
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מב) יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר:
קרא את המשנה והסבר את שכתוב בה.
שאל את החניכים:
ï מה חוסר ההגיון שנראה במבט ראשון שקיים באמירה שבמשנה?
אם החניכים לא עולים על הנקודה לבד הסבר אתה שלכאורה זה שהקב"ה נתן לנו כל כך הרבה מצוות זה דווקא מסבך אותנו ולא בדיוק מזכה.. כי יש לנו עכשיו 613 אפשרויות לחטוא... לו הקב"ה היה נותן לנו רק מעט מצוות גם היה סיכוי שהיינו מצליחים לשמור את כל המצוות טוב יותר וגם היו לנו הרבה פחות אפשרויות לחטוא ולפספס..
להלן חלק מפירושו של הרמב"ם למשנה שאתה יכול להקריא או להסביר לחניכים בעל פה: הרמב"ם אומר שריבוי המצוות מאפשר לאדם למצוא לפחות מצווה אחת שאותה הוא עושה מאהבה. מצווה אחת כזו מזכה את האדם במפגש עם הקב"ה ובפתח להתייחסות מחודשת לכל המצוות כולן..
פירוש הרמב"ם
רבי חנניא בן עקשיא אומר רצה הקב"ה לזכות את ישראל כו' - מעקרי האמונה בתורה כי כשיקיים אדם מצוה מתרי"ג מצות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונת העולם בשום פנים אלא שיעשה אותה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך הנה זכה בה לחיי העולם הבא, ועל זה אמר רבי חנניא כי המצות בהיותם הרבה אי אפשר שלא יעשה אדם בחייו אחת מהם על מתכונתה ושלמותה ובעשותו אותה המצוה תחיה נפשו באותו מעשה
שלב ו':
כסיום ליחידה זו, אנחנו מבקשים לעשות סבב בין החניכים בו כל חניך יתבקש לומר מצווה אחת שהוא מרגיש שהוא עושה מתוך שייכות וחיבור ומצווה אחת שהוא מרגיש הוא עושה כרגע מתוך חובה אבל היה שמח לקראת הבר/בת מצווה המתקרבת לנסות ולעבוד על מנת שיעשה אותה מתוך חיבור.
סבב כזה דורש אינטימיות ובגרות של שיתוף אבל הוא בהחלט אפשרי.
אנחנו מציעים שהראשון בסבב יהיה אתה, כך שהחניכים יכנסו לאווירה שאפשר לשתף בקשיים ובמעלות שקיימים לכל אחד מאיתנו בעבודת ה' שלנו.
פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > יהדות > שמירת מצוות» הכל > תורה > פרשת שבוע > כללי
» הכל > תורה > פרשת שבוע > ויקרא > שמיני
תגובות הגולשים:
סטטיסטיקות:
נצפה: 9624
הורד: 657
האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!