להציף את העובדה שבני עקיבא הייתה קיימת בזמן השואה וכי אנשים פעלו עם התנועה ועל פי ערכי התנועה.

ציוד-

חדר חשוך

נרות

הסיפורים של חניכי בני עקיבא (מצורף)

תמונות של גיבורי הסיפורים  (מצורף)

לפני הפעולה:

מכינים מבעוד מועד חדר שמיועד לפעילות. מכסים את החלונות בבדים או בדפים שחורים על מנת שלא יכנס הרבה אור. את השולחנות עוטפים בבד או נייר שחור ומפזרים נרות דולקים על השולחנות. תולים ומניחים על השולחנות תמונות מהשואה, טלאי צהוב. צריך לדאוג למערכת שתנגן מוזיקה עצובה ברקע. על כל שולחן בחדר מניחים את אחד מהסיפורים המצורפים הנוגעים לבני עקיבא בשואה בכמה עותקים (שימו לב- הסיפורים הם בעברית, יש לתרגם אותם לשפה של החניכים שלכם).

מהלך הפעולה:

חלק ראשון- מכניסים את החניכים לחדר ומושיבים אותם. מספרים להם קצת על עשרה בטבת ומדוע אנחנו מציינים אותו.

חלק שני- מבקשים מהחניכים לקום ולהסתובב בחדר ולקרוא את הסיפורים המפוזרים ברחבי החדר. על כל חניך לבחור סיפור אחד שהוא מתחבר אליו, ולקחת איתו את אחד מהעותקים ולהתיישב חזרה במקום.

אפשרות נוספת, במידה ויש לכם הרבה חניכים ואתם רוצים להימנע מבלאגן, ניתן לחלק את החניכים לקבוצות ולתת לכל קבוצה שני סיפורים. החניכים צריכים לקרוא את הסיפורים ולבחור סיפור אחד שהם התחברו אליו.

חלק שלישי- עושים סבב עם החניכים ומבקשים מהם לשתף מה הסיפור אותו הם בחרו, ומדוע הם בחרו דווקא אותו. האם התחדש להם משהו? האם הסיפור נגע בהם? האם הם התרשמו ממשהו? התעצבו ממשהו?

חלק רביעי- מקרינים לחניכים את תקציר הסרט המספר את סיפורם של חניכי בני עקיבא בבריטניה.

חלק חמישי- סיכום- בתחילת הפעולה הכרנו את התאריך המיוחד הזה עשרה בטבת ואת השואה הנוראית שעברו היהודים באירופה. בחלק השני של הפעולה ראינו כי באותה תקופה גם חיו ילדים כמונו, שהיו חלק מתנועת הנוער בני עקיבא בדיוק כמונו. חניכים אלו עברו תקופות קשות אבל לאחר סיום המלחמה, הם פעלו מתוך הערכים שקיבלו בבני עקיבא וביחד עם חניכים ממקומות אחרים על מנת לעזור ככל יכולתם באותה תקופה.