מטרה: שהחניך יבין שחרות זה לא "לעשות מה שבא לי", אלא שמשמעות להיות בן חורין היא לפעול על פי צו נפשו הפנימי של כל אדם.

בס"ד

חרות

מטרה: שהחניך יבין שחרות זה לא "לעשות מה שבא לי", אלא שמשמעות להיות בן חורין

היא לפעול על פי צו נפשו הפנימי של כל אדם.

מהלך היחידה:

  ¨  שאל את החניכים : מה עושה בן אדם חופשי?

  ¨  החניכים ודאי יענו שבן אדם  חופשי הוא מי שעושה מה שהוא רוצה, מה שבא לו ואף אחד לא אומר לו מה לעשות....

  ¨  ספר לחניכים את הסיפור הבא:

היה היה ילד שקוראים לו טוביה שההורים שלו אף פעם לא אמרו לו מה לעשות, אף פעם

לא העירו לו ולא אמרו לו אל מי להתחבר.

בהתחלה טוביה היה ילד טוב , ההורים שלו רצו שיהיה לו חופש אז הם לא אמרו לו שהוא בדרך נכונה ושימשיך כך. יום אחד כשהוא היה בגיל תיכון הוא התחבר לנמרוד, ילד מהשכונה שתמיד היה עושה דברים רעים- עוד בבי"ס הוא תמיד היה  מפריע, מקלל וכו'. ככל שטוביה ונמרוד התחברו, טוביה יותר ויותר רצה להיות דומה לנמרוד והלך בדרכיו הרעות. ההורים של טוביה לא אמרו לו לא להתחבר לנמרוד כי הם רצו שיהיה לו חופש, רק המורה שלו מידי פעם הייתה מדברת איתו שימצא חברים אחרים. לאחר זמן הם כבר היו

ממש חופשיים כי הם עזבו את בית הספר ואף אחד יותר לא אמר להם מה לעשות. הם

היו חוזרים הביתה מאוחר מאוד בלילה וישנים עד הצהרים. בהתחלה הם  היו 

הולכים בלילה רק למסיבות , אח"כ זה נהיה משעמם, אז הם התחילו לקחת גם קצת סמים, הסמים היו מאד יקרים והם לא יכלו להפסיק לקחת סמים, כי הם התמכרו לזה כבר (גם כל החברים שלהם לקחו סמים). כדי להרוויח כסף הם לא יכלו לעבוד כי הם ישנו בבוקר, אז הם החליטו פה ושם לפרוץ לחנויות, רק כדי לקחת כסף. ועדיין ההורים שתקו. בעצם אף אחד אף פעם לא אמר להם מה לעשות, עד שיום אחד המשטרה תפסה אותם פורצים לחנות תכשיטים ב- 3:00 לפנות בוקר. 

שאל את החניכים האם טוביה היה חופשי לדעתם? שהרי הוא עשה מה שבא לו, אף אחד לא אמר לו מה לעשות...

  ¨  הדגש לחניכים שאומנם אף אחד לו אמר לו מה לעשות אבל גם הוא בעצמו לא החליט מה לעשות הוא פשוט נסחב אחרי נמרוד ויותר מאוחר אחרי הסמים, הוא איבד שליטה, גם הוא לא החליט לעצמו מה הוא יעשה מתוך מחשבה ובחירה.

  ¨  המדריך ישאל את הילדים האם מי שקונה מוצר מסוים רק בגלל שפרסמו אותו בטלויזיה הוא בן חורין?

  ¨  שאל למה לא שהרי הוא בסופו של דבר החליט לקנות את המוצר.

הסבר לחניכים שיש הבדל בין להיות "חופשי" לבין להיות "בן חורין". אדם חופשי הוא מי שלא אומרים לו מה לעשות כמו טוביה מהסיפור. אדם שהוא בן חורין בוחר בחירה עצמית איך לנהל את חייו לאחר מחשבה עצמית ובוחר בעצמו איך לנהל את חייו לפי מחשבתו ודעתו. יכול להיות אדם שהוא בפועל עבד ואומרים לו מה לעשות אך הוא מחליט בעצמו מה לחשוב ומה דעתו על כל נושא, ולעומתו אדם שהוא "חופשי"  אף אחד לא אומר לו מה לעשות אבל אין לו דיעה עצמית בשום נושא הוא כל הזמן מסתמך  על אחרים .

"חרות משמעה שאין אדם כפוף לזולתו, ואין הוא מוצא מקום לעמו בחברה זרה, ואין הוא רוצה לחיות על פי דפוסים שפיתחו אחרים- ויהיו נאים ומפתים ככל שיהיו.

חרות פרושה  שאדם ניצב מאחורי המורשת המיוחדת לו , ויודע שאם אינה מצטיינת בכל המעלות, היא בכל זאת הביטוי האוטונומי (עצמאי) היחיד של  מה שהוא ואבותיו יצרו בדרכם המיוחדת, בנסיבות שבהם השתלשלו חייהם ובכלים שעמדו לרשותם.

חרות היא העוז לעמוד מול עולם ומלואו ולומר: זאת האמת שלי, ובשבילי אין אחרת. אולי דלה היא בעיניכם, אולי גם זרה לרוחכם, אך בשבילי היא היחידה וכל מה שיש לכם לא ישווה לה בעיני...."

סכם בכך שקשה מאד להיות "בן חורין" אמיתי כי יש המון דברים חיצוניים שמשפיעים עלינו, (פרסומות, טלויזיה וכו') אבל תמיד צריך לנסות ולזכור שאנחנו צריכים לעשות מה שאנחנו חושבים לנכון לפי דעתינו והמסורת שלנו ושל העדה שלנו ולא להתבייש לעולם בדעתינו.

כך גם בני ישראל כשהם יצאו ממצרים מה שהיה מיוחד לא היה זה שמצרים לא אמרו להם יותר מה לעשות (זה גם חשוב), אבל מה שבאמת חשוב זה שעם ישראל יצא לחרות, הוא יכול עכשיו להיות עצמאי ביופיו, ליצור משהו חדש. ובאמת עמ"י מטהר במדבר עד שהוא מקבל תורה ויוצר אומה חדשה שמקבלת תורה בטהרה. גם לנו  יש משימה לשמור על חרותינו ולקבל בשבועות תורה מתוך חרות וטהרה.