מטרת הפעולה

שהחניך יבין שהקב"ה אוהב אותנו, ולכן אנו צריכים לסמוך עליו ולקיים את מצוות השמיטה מתוך ידיעה שה' לא יעשה לנו משהו שיהיה רע בשבילנו, וכך לא נהיה לחוצים משנת השמיטה.

ë     הערה- פעולה זו מתמקדת יותר בדברים שניתן ללמוד מהשמיטה ופחות על מטרות השמיטה כגון אחדות, קדושת הארץ וכדו'...

מהלך הפעולה

שלב 1

ביטחון בה' אפשרי כאשר אנו נבין את אהבת הקב"ה אלינו.

J דיון-

הצגת המקרה- "יום אחד נכנסתי הביתה אחרי יום לימודים מפרך בבית הספר. על השולחן שמולי היה מונח אוכל שאמא הכינה. איזה ריחות... לקחתי סכין ומזלג והתחלתי לאכול (אפשר ורצוי להרחיב בתיאור של האוכל).. לפתע עצרתי.. מי אמר שאין לי רעל באוכל?!

התחלתי להריח, להסתכל טוב..."

פתיחת הדיון- למה בבית אני אוכל את האוכל ולא מפחד שאמא שמה לי רעל?!

(מטרת הדיון להבין שההורים שלנו אוהבים אותנו ולכן אנו סומכים עליהם שלא ישימו לנו אוכל ולא יזיקו לנו )

J משחק-

לכל ילד נותנים שם של חיה בלי שהאחרים ישמעו. עומדים כולם במעגל עם ידיים משולבות אחד ביד של השני אבל שלא יעמדו צמוד לגמרי ולא ישלבו ידיים חזק מידי

(המרחק וחוזק שילוב הידיים בהתאם לגיל). מספרים סיפור וכשמזכירים שם של חיה, אותו אחד שזו החיה שאמרת לו מתחיל ליפול אחורה והשניים שלידו צריכים לשים לב ולתפוס אותו בזמן.

J דוגמא ציורית-

לספר כאילו על טראומת ילדות שלך, שרופא עשה לך זריקה ואבא שלך עומד לידך מחייך ומאושר.

סיכום שלב זה- שמי שאתה יודע שהוא אוהב אותך, אתה סומך עליו שלא יעשה לך רע. וגם כשכואב לך בגללו, אתה יודע שזה לטובתך. כך, כשרע לנו בחיים, אנו מבינים שהקב"ה אוהב אותנו כמו הורנו. ובשמיטה בפרט, שנה שלימה לא עובדים את האדמה, וזה חייב לבוא בהבנה הבסיסית שזה לטובתנו, מתוך אהבתו של ה' אלינו.

שלב 2

ההבנה שהכל מהקב"ה

J דיון-

מה אתה רוצה שיהיה לך? (החניכים יגידו מכונית, כסף, בתים, מחשב משוכלל וכדו').

לפני מספר שנים מה שהילדים ביקשו זה בית, לחם, משחק לכל אחד ולא לכל האחים ביחד וכו'. הם חלמו על הרבה פחות ממה שיש לנו היום. איך זה יכול להיות??

(להשאיר את השאלה פתוחה לאחר דיון. התשובה לזה תגיע בסוף שמה שאדם רוצה זה בהתאם למה שיש לו וככל שיהיה לו יותר, הוא ירצה יותר).

J סיפור-

מסופר על עשיר שפגש דייג עני יושב בנחת כל היום ליד חכתו כשפעם בכמה שעות עולה דג בחכתו.

שאל אותו העשיר- "למה אתה לא מתייעל ושם 2 חכות?"

עונה לו: "ואז מה?"

אמר העשיר: "ואז יהיו לך כפול דגים"

"ואז מה?"

"ואז תרוויח במקום 2 שקל ליום, 4 שקל"

"ואז מה?"

"ואז אחרי חודש תוכל לקנות עוד חכה"

"ואז מה?"

"ואז תרוויח פי 3"

"ואז מה?"

"ואז תוכל לקנות סירת משוטים ולהיכנס ללב הים ששם יש יותר דגים ולהרוויח יותר כסף"

"ואז מה?"

"סירת מנוע... עובדים שיעזרו.. רשתות.. הרבה כסף"

"ואז מה?"

"ואז תוכל לנוח"

שאל אותו הדייג: "נו, אז מה אני עושה עכשיו?!"...

[הרב אמנון יצחק]

J נספח 1.

ניתן לקרוא חלק ממנו.

סיכום:

אדם אף פעם לא מסתפק במה שיש לו ותמיד הוא רוצה יותר. "איזה הוא עשיר השמח בחלקו". כמובן שכסף זה דבר הכרחי כדי שיהיה מה לאכול, להתפרנס, ואפילו לתת צדקה, אך הכול מתוך הבנה שהכל מהקב"ה.  וכך אנו יודעים שמה שיש לנו, זה מה שאנו צריכים ולפעמים יותר מידי כסף גורם לתאוות, דיכאונות, סכסוכים וכו'.

בשמיטה, דבר זה בולט. עובדים 6 שנים ואפשר לחשוב- "כיצד אוכל לא לעבוד שנה שלימה?!"

אך אם מבינים שהכל קצוב וכל מה שיש זה מהקב"ה, אז יודעים שמה שקיבלנו בשנה השישית זה ממנו ולא לחוצים על הכסף ופנויים ליהנות מהיתרונות של שנת מנוחה.

ניתן למצוא את כל הנספחים הנדרשים בקובץ המצורף.