- מדברים מעט על ש"י עגנון

- מספרים את סיפור " מעשה העז" של ש"י עגנון

- משחק סיטואציה על קבלת פרס נובל

- על גאווה לאומית, מתודה עם מגן דוד

- מקריאים קטע מנאומו בטקס קבלת פרס הנובל

- סיכום

מהלך הפעולה

1. מציגים את ש"י עגנון, מעט מידע על חייו (נספח מס 1) אפשר באמצעות כרטיסיות מידע או בעל פה.

2.  מספרים את סיפורו הקצר של עגנון  "מעשה העז" (נספח מס 2). הסיפור מתאר את כמיהתם של תושבי הגולה אל ארץ ישראל ואת שבחה של ארץ זו, ארץ זבת חלב ודבש. הסיפור מסתיים באופן טרגי ומסמל את הדרך הארוכה לגאולה ולארץ. ניתן לספר את הסיפור באופנים שונים: הצגה, מספר סיפורים.. לדעתי מומלץ לא לקרוא מהטקסט. הוא מקסים אך עלול להיות כבד מדי או לא ברור.

אחרי הסיפור מראים כמה חזק היה הקשר של עגנון לארץ ישראל וכמה אהב אותה. הוא עצמו נולד בגלות ועלה לארץ ישראל.

3. מציבים בפני החניכים את הסיטואציה הבאה (וכל אחד עונה עליה בתורו בסבב):

אתה נמצא בשטוקהולם בשבדיה, באולם קונצרטים ענק ומפואר שלא חלמת עליו מימך. נבחרת מכל תלמידי בית הספר כתלמיד המבריק בעשר השנים האחרונות. בעוד מספר דקות יעניקו לך פרס כספי מכובד להצלחתך אך יותר חשוב מכך אתה עומד לזכות בפרסום והכרה עולמית מהיום-לכל חייך! בעוד מספר דקות תיקרא אל משפחת המלוכה השוודית, ומלכים ונסיכים נוספים מרחבי העולם, שיעניקו לך את הפרס. משם תצעד היישר אל דוכן הנואמים כברשותך 5 דקות בלבד לתאר את התרגשותך, תודתך ובעיקר- לספר על עצמך לעולם כולו!

מה תגיד??מה תספר?? מה תרצה שהעולם  כולו ידע עליך??

אפשרות אחרת, לתת לחניכים כמה דקות לכתוב נאום משלהם אחרי הסיטואציה הנ"ל. למקד אותם לכתוב: איך אני מרגיש עם עיטור כבוד שכזה? מהם המעשים שזיכו אותי בפרס? מי או מה השפיע עליי?

4. מניחים במרכז המעגל משולש כחול ומבקשים מאחד או כמה ילדים לעמוד עליו. אחר כך מניחים על המשולש עוד משולש כחול (כך שנוצר מגן דוד) ומבקשים מילד לעמוד עליו.

מסכמים שלעם שלנו, לכל אחד מאיתנו יש גאווה לאומית. משהו שהוא מעבר להגיון. אנחנו לא נעמוד על שתי צורות גיאומטריות שיוצרות מגן דוד כי הן מסמלות עבורנו את הלאום שלנו היהדות שלנו. מעבר להגיון.

5. מזכירים את טקס הענקת פרס הנובל שזכה בו עגנון. כדאי להדגיש את חשיבות הטקס, משתתפיו והכבוד הגדול לזכות בפרס שכזה (פרס הניתן על  תרומה לאנושות). ומקריאים קטע מתוך הנאום או את כולו. (נספח 3- גם באנגלית) לפי שיקול דעתכם. הקטע החזק ביותר ומדגיש את המסר הוא קטע הפתיחה עד המילים ".. נתנו לי לעשות שירים בכתב..."

סיכום

ש"י עגנון עמד מול כל העולם ונשא את דבריו בעברית. לא רק שנשא את דבריו בשפת הלאום שלו כאשר אין איש במקום שדובר את השפה, תוכן דבריו מתייחס לסובבים כאילו הוא נואם בכנס רבנים בארץ ישראל. וכל זה מתוך גאווה לאומית, מתוך עקרונות ואידיאלים יהודיים. בהחלט לא הגיון של אותו רגע נתון כי אם כך קרוב לוודאי שהוא היה נושא את דבריו באנגלית על מנת שיבינו אותו הסובבים. וקרוב לוודאי שלא היה מדבר על המקורות או מברך מברכות הנהנין.

יש לנו גאווה לאומית. לדוגמא- המגן דוד שלא רצינו לעמוד עליו. כדאי לשאול את החניכים מה הם היו עושים או לא עושים למען גאוותם הלאומית.

ש"י עגנון הוא "אישיות לדוגמא", בקשר שלו לארץ ישראל. באהבתו את הארץ (-מתוך הסיפור) ובגאוותו הלאומית. הוא עומד לפני כל העולם מברך, ברוך שחלק מכבודו ומחוכמתו לבשר ודם.. הוא עומד מול כולם ומדגיש את יהדותו, מספר על עמו ומולדתו- בשפתו. כך רצה והציג את עצמו מול כל העולם. (להתייחס למה שהחניכים אמרו כיצד הם היו מציגים את עצמם בסיטואציה הנ"ל.)