חינוך לאהבת הארץ

בפגישה שנערכה בין ראש הממשלה הנבחר אריאל שרון לבין נציגי תנועות הנוער. אמר שרון שהוא תומך בהכנסת שינויים לקוד האתי של צה"ל, וזאת כדי להכליל בו את הערך אהבת הארץ. עוד הוסיף: "צריך לטפח חינוך ערכי ציוני לאהבת הארץ והמולדת, ולגאווה לאומית. בצה"ל נוסח קוד אתי, ואני מתכוון לפנות לרמטכ"ל, ולומר לו לצרף לנוסח הקוד האתי הזה את הפרק של אהבת מולדת ואהבת הארץ". האם נשמע לך מאולץ לחנך לאהבת הארץ?
צריך לחנך. וודאי שצריך לחנך לאהוב את הארץ, במיוחד שאנחנו מבינים שבאמת כולם אוהבים את הארץ. אני לא חושב שיש מישהו שלא אוהב את הארץ. אבל בדברים כאלה לא צריך לסמוך על מה שיש, אלא צריך לפתח וצריך לגדל.

אפשר לחנך לרגשות? כמו היהדות, למשל, שמצווה "ואהבת את ה' אלוהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך"
טוב, לכן אומרים שצריך חינוך לדברים האלה. לכל דבר צריך לחנך, קל וחומר לדבר כאהבת הארץ שבעצם נמצא. הכל אוהבים את הארץ. אין פה מישהו שלא אוהב את הארץ. אם לא היה אוהב את הארץ, הוא לא היה נשאר פה. הוא לא היה מוסר את הנפש להילחם בצבא. הוא אוהב את הארץ, אבל בדברים כאלה לא צריך לסמוך על מה שיש, צריך גם לפתח. צריך לגדל. יש אהבת ארץ פשוטה של בנאדם פשוט, ויש אהבת ארץ ישראל יותר עמוקה ויותר גדולה. צריך לפתח את הדברים.

מי אמר שנלחמים מאהבת הארץ, אולי בעצם עושים זאת מסיבות אחרות כמו אהבת החיים, אהבת המשפחה, אהבת העם?
לא. כל אחד אוהב את ארץ ישראל, אבל חשוב לפתח ולא לסמוך על מה שיש. שהוא אוהב את החיים זה בסדר גמור. הוא גם אוהב את החיים וגם אוהב את הארץ. זה לא סותר. לא רק שאלו לא דברים סותרים, זה אותו הדבר. החיים שלנו, החיים השלמים, הבריאים והטובים של האומה הישראלית זה בארץ ישראל. החיים בגלות הם חיים מרוסקים. גם מרוסקים מבחינה מעשית מהסכנות, מהבעיות וכו', וגם מרוסקים מבחינה רוחנית. אז זה לא שני דברים. לכן ארץ ישראל נקראת ארץ החיים. זה טוב מאוד.

אהבת הארץ זה כבר פסה. היום כבר מדברים על פוסט-ציונות
מדברים, אבל אין זה נכון. אלה שמדברים על כך הם קומץ קטן של אנשים. ברוב האנשים, ברוך השם, זה לא ככה.

שרון הזכיר גם גאווה לאומית. גאווה אינה מידה טובה. האם יש לתת לה ביטוי בחיים הציבוריים?
גאווה היא לא מידה טובה, אבל גאווה לאומית זה טוב מאוד.

מה טוב בה?
זו אמת. אמת שאנחנו עם גדול. הרב קוק אומר שאיננו צריכים לחזור בנו מהיתרון של "אתה בחרתנו". אנחנו באמת עם גדול, אלא שעם שלא יודע שהוא עם גדול – זה מה שעושה אותו לעם קטן. אבל באמת אנחנו עם גדול ולא צריך לשכוח את זה.