I Feel That I Need To Daven Now.... - בשיא הטבעיות

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית

גילאים 12 - 15

גודל קבוצה 5 - 30

משך הפעולה : 45 דקות

פרטים נוספים...

הורדה

nature.doc (52 KB)

 
הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 11696
הורד: 2282

Rated 427 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!



מטרת הפעולה

 

מבוא:

להתפלל. שלוש פעמים ביום להתפלל.

האם תמיד אנו מרגישים צורך לעמוד בתפילה?

אולי לא תמיד, אבל ישנם רגעים שבהחלט כן! מתי?


עזרים נדרשים

מה צריך להכין?

1. שאלונים לכל זוג חניכים (או שלישיה.)

2. 6 חצאי בריסטולים. בכל ראש בריסטול תהיה כתובה שאלה מהשאלון.

3. דפים ועפרונות.

4. קצת פלסטלינה.


תוכן הפעולה

בס"ד

 

בשיא הטבעיות.

 

מבוא:

להתפלל. שלוש פעמים ביום להתפלל.

האם תמיד אנו מרגישים צורך לעמוד בתפילה?

אולי לא תמיד, אבל ישנם רגעים שבהחלט כן! מתי?

 

 

מה צריך להכין?

1. שאלונים לכל זוג חניכים (או שלישיה.)

2. 6 חצאי בריסטולים. בכל ראש בריסטול תהיה כתובה שאלה מהשאלון.

3. דפים ועפרונות.

4. קצת פלסטלינה.

 

 

מהלך:

 

הפעם נצא עם חניכנו לערוך מישאל.

מדריכים ירושלמים יכולים לקיים את הפעולה בכותל.

מי שלא יכול להגיע עד שם... יקבע עם חניכיו בבית הכנסת הקרוב לסניף.

כדאי לברר מראש מתי מתפללים מנחה. (כן, כן, גם בנות שלא נוהגות להתפלל במניין יכולות בהזדמנות זו להתפלל מנחה במניין.)

אפשר לשלוח הזמנות לחניכים הביתה ולהודיע להם על המיקום המיוחד של הפעולה.

 

שלב א' : המדריך יקבע עם החניכים כחצי שעה לפני התחלת התפילה. לפני התפילה היא יסביר כי בגמר התפילה מתבקשים החניכים לראיין את המתפללים.

כל זוג חניכים או שלישיה יקבלו טופס עם שאלות שעליהם למלא. (הטופס נמצא בהמשך.)

 

 

שלב ב': לאחר שהחניכים יסיימו את הראיונות, יש לחזור לסניף.

 בסניף יהיו תלויים מראש בריסטולים עם השאלות מתוך הטופס שהחניכים היו אמורים למלא.

(בראש כל בריסטול תהיה רשומה שאלה אחת ומתחת שורות שהחניכים ימלאו.)

כל קבוצה צריכה לעבור ולמלא את התשובות לאור מה שקיבלו.

כל החניכים יתרכזו בחדר והמדריך יעבור על חלק מהשאלות שנשאלו.

אפשר כמובן לתת להם לספר חוויות ורשמים.

 

המדריך יסכם את תוצאות המשאל.( כדאי לכתוב על בריסטול מסקנות שנראות לך חשובות.)

סביר להניח כי הרבה מהנשאלים יציינו כי הם לא תמיד חשים צורך להתפלל ,

אך במצבים מסוימים מתעורר בהם רצון להתפלל.

המדריך יקיים דיון על התוצאות:

1. למה הרבה פעמים אין לנו חשק להתפלל?

2. מדוע לפעמים אנחנו מרגישים צורך עז להתפלל?

3. אם היינו פונים לאנשים לא דתיים- מה הם היו עונים לדעתכם?

4. זוכרים ביקור שלכם בכותל? מי היו המתפללים שם? האם היה אפשר לשייך אותם לקבוצה 

    מסוימת? איך קורה שאדם שלרוב לא מתפלל עומד ליד הכותל ומתפלל.

    כדוגמא לכך המדריך יקריא את "דגל ציון על הר הבית". (כדאי לצלם לחניכים).

 

דגל ציון על הר - הבית

תאורים ראשונים של הכיבוש

 

   מאת אלי לנדאו, שנכנס עם הכוחות לעיר העתיקה.

 

בשעה 10:30 בערך ניתנה ההוראה לכבוש את העיר העתיקה ואת הר הבית. רבע שעה אחרי כן מצאתי

את עצמי עובר דרך שער האריות כשנהג הזח"ל חולף במרוצו על פני מכונית בוערת.

כאשר עברו החיילים את השער, החלו רצים כולם בכוון אחד. הפיקוד עבר מידי מפקדיהם לידי כוח

אחר, פנימי, שבמעמקי הלב. כולם רצו להיות ראשונים ליד הכותל המערבי. כולם רצו לזכות בחוויה

הגדולה ולהיות מאלה המגישים לעם היהודי ולישראל את ההר הקדוש.

השעה הוכשרה והמשימה בוצעה.

 

אחרי שפרץ כח החוד ונכנס דרך שער האריות לירושלים העתיקה, פתחו החיילים במרוצה אל

הכותל, בלי לדעת בדיוק איך מגיעים אליו. שום יעד אחר לא עמד ברגע ההוא לנגד עיניהם. בתוך

סבך הסימטאות והמבואות התקשו למצוא את דרכם, ואחד מתושבי ירושלים העתיקה שימש להם

ולי כמורה דרך.

 

לפתע  שמעתי קריאה, חייל שראה ראשון את הכותל, השמיעה צעקה פראית: "אני רואה את הכותל

המערבי".

כולנו פרצנו אחריו דרך פשפש, ומיששנו את האבנים באהבה גדולה שנתלהטה פתאום בכל לב.

חיילים נצמדו אל הכותל והחלו למרר בבכי. אינני זוכר במשך שלושת ימי הקרב על ירושלים

העתיקה חיילים בוכים, למרות העובדה שראו את טובי רעיהם נפגעים. ואילו עתה כרעו ליד הכותל

ומררו בבכי כילדים קטנים. חיילים שפניהם מכוסים זיפי זקן ועיניהם אדומות מעייפות של קרב,

התחבקו והתנשקו כשהם צועקים: "ירושלים שלנו".

סגן מפקד  היחידה העלה כיתת משמר אל קיר הכותל המערבי. דגלן, קצין חבוש כיפה, עמד במרומי

הכותל והניף על תורן מאולתר את דגל ישראל. יחידת צה"ל ירתה מטחי כבוד וכולנו התחבקנו שוב

ושוב כילדים.

 

"הר הבית בידי, אני חוזר, הבית  בידי". מפקד יחידות צה"ל עמד ברחבת הכותל כשסביבו כמה

חיילים שדמעות שטפו את פניהם המאובקים.

שלשה ימים של קרבות קשים נשכחו ברגע זה. תחושה עמוקה של התפעמות שרתה על המעמד. כל

מי שזכה להשתתף בו ידע שזה הרגע האחד אשר לא ימחה מזכרונו כל ימי חייו.

 

דגל ישראלי מתנוסס בשעה זו בגאון מעל הכותל המערבי. על האבנים הכבדות הניצבות ומצפות

לשעות הסטוריות, שנים ארוכות. חיילים ישראלים מתפללים בשעה זו ליד הכותל המערבי

כשעיניהם זולגות דמעות.

 

אין לתאר את ההרגשה של כל אחד שהגיע לרחבה. את החיילים קידם הרב הראשי, הרב גורן,

בתפילה ובקריאת "מזל - טוב".

כאשר הרב גורן עלה עם שופרו לרחבת המסגד, עולה במעלות השיש ותוקע בשופר, הוא קרא את

ההכרזה לגאולת העיר העתיקה, הכותל המערבי והר הבית מידי לגיונות האויב.

הוא קרא: "חיילי ישראל, אהובי העם, עטורי הגבורה והניצחון, ה' עמכם, גיבורי החיל.

אם אשכך ירושלים תשכח ימיני. אני מדבר אליכם מרחבת הכותל המערבי,

נחמו נחמו עמי, יאמר אלוהיכם. זה היום קיונו לו, נגילה ונשמחה בישועתו".

                                                                                    (מתוך "מעריב", כ"ח אייר תשכ"ז)

 

 

 

בקטע "דגל ציון על הר הבית"- אפשר לראות כי אחד הדברים הראשונים שהחיילים המשחררים הרגישו צורך לעשות הוא להתפלל.

 

 

שלב ג: חשוב להסביר לחניכים כי תהיה לנו יכולת טובה יותר להתפלל

אם נבין מהן מטרות התפילה.

ההפעלה הבאה תנסה לעזור לנו:

 

המדריך יחלק את החניכים לשתיים או שלוש קבוצות. כל קבוצה תקבל לוח מטרה:

(מעין עיגול בתוך עיגול בתוך עיגול בתוך עיגול...).

 

בנוסף, כל קבוצה תקבל כרטיסים עליהם רשומות מטרות התפילה:

 

1. זיכוך וטיהור האדם.

2. קשר עם ה'.

3. בקשת צרכים.

4. שבח והודיה לה'.

5. דבקות הנשמה בה'.

 

כעת על כל קבוצה לדרג את המטרות לפי החשיבות. ככל שמטרה יותר חשובה לדעתם היא תהיה קרובה יותר למרכז הלוח.

לאחר שהקבוצות דרגו את המטרות כפי שנראה להם, כל קבוצה תשלח נציג.

המדריך ייתן לנציג חתיכת פלסטלינה ועליו לזרוק אותה אל המטרה. הנציג צריך לציין איזו מטרה בחרה הקבוצה לדרג במקום שהפלסטלינה פגעה. (למשל, אם הפלסטלינה פגעה בעיגול מספר 4 והקבוצה דרגה את "בקשת הצרכים" ב- 4 יכתבו- "בקשת צרכים").

המדריך יסביר כי בעצם כל המטרות שהוצגו הם דעות של חז"ל לגבי התפילה.

אם אנחנו לא מזדהים עם אחת המטרות, יש ללמוד ולהבין את משמעותה.

 

סיכום:

ראינו כי התפילה היא צורך טבעי שקיים אצל כולנו. לא תמיד מתעורר אצלנו הרצון

לממש צורך זה היות וזה דורש מאתנו מודעות גבוהה, הקשבה ל"אני".

כאשר אנחנו קרובים אל עצמנו, כאשר אנו מצליחים לחוש משהו בתוכנו,

 אנו מגלים את אותו רצון.

אם ברצוננו ללמוד להיות קרובים אל אותו צורך פנימי, עלינו ללמוד מהן מטרות התפילה.

רק בשעה שאנו מבינים מה המטרות שעומדות מאחורי רעיון מסוים, קל לנו להבינו ואף לבצע אותו.

 

למדריך!!! להרחבת הנושא, ראה דף מקורות "תפילתה המתמדת של הנשמה."

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בס"ד

שאלון!

  סליחה, אפשר לשאול אותך...

 

אז כמו שהבנתם אנחנו עומדים לערוך היום מישאל.

בגמר התפילה גשו לשני מתפללים ובקשו רשות לשאול אותם מספר שאלות.

אם אתם רואים שלנשאלים לא נעים להשיב, עברו לשאלה הבאה.

 

1. האם אתה מגדיר את עצמך אדם דתי?  (דרג מ - 1 ועד 10 )

 

2. האם אתה חושב שחשוב להתפלל?  (דרג מ - 1 ועד 10 )

 

3. קורה לך הרבה פעמים שאתה מרגיש צורך להתפלל?  (דרג מ - 1 ועד 10 )

 

4. אולי אתה זוכר מקרה שמאד מאד רצית להתפלל? מתי?

 

5. למה לדעתך אנשים מדברים בזמן התפילה?

 

6. מהי מטרת התפילה ?       

 

ובסוף כמובן לא לשכוח:

                     "באמת תודה רבה! עזרת לנו מאד!!!"

 

סיימתם? יישר כח!

חזרו מהר לסניף עם התוצאות.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בס"ד

תפילתה המתמדת של הנשמה.

"...תחושת הבורא כמציאות בתוך האדם איננה עניין של חינוך,

 הרגל או התנהגות נרכשת:

היא טבעית , היא חלק מן הבריאה בצלם.

מרב עוונות ומעשים שפלים-הלכה תחושה זו ונעלמה.

מרב בגידה והתעלמות ממציאות ה'-הלכה תודעה זו והתנדפה.

הנשמה כוסתה ב"חלודה", ו"ירוקת" עלתה בה.

עם תהליך התשובה, וצעידת שני הצעדים הראשונים-

נעשה קרצוף ל"חלודה", וה"ירוקת" סולקה.

עתה, היא נמצאת נקיה ללא רבב, ללא חספוס.

עתה היא כשרה לחדש את תחושותיה הטבעיות.

יש לתת לה אותן, יש לעורר בה אותן, ויש להחזיר לה את

אשר נלקח ממנה. אף זו שיבה אל ה'."

("על חטא ותשובה."-פרק ח'/ הרב סולובצ'יק זצ"ל.)

 

 

"התפילה המתמדת של הנשמה, מתאמצת היא לצאת מן ההעלם אל הגילוי,

להתפשט על כל כוחות החיים של כל הרוח וכל כוחות חיי הגויה כולה,

והיא משתוקקת גם כן לגלות את מהותה וכח פעולתה על כל הסביביה,

על כל העולם והחיים,

ולשם כך צריכים אנו לחשבונו של עולם-שבא על ידי תורה וחכמה.

ונמצא מתוך כך, שעבודת התורה כולה וכל חכמתה -

היא התגלותה המתמידה של תפילתה הכמוסה של הנשמה.

נשמת כל חי תברך את שמך ה' אלוהינו."

 

"אין התפילה באה כתקונה כי אם מתוך מחשבה-

שבאמת, הנשמה היא תמיד מתפללת.

הלא היא עפה ומתרפקת על דודה בלא שום הפסק כלל,

אלא שבשעת התפילה המעשית הרי התפילה הנשמתית התדירית היא מתגלה בפועל.

וזה עידונה ועינוגה, הדרה ותפארתה של התפילה, שהיא מתדמה לשושנה הפותחת את עליה הנאים לקראת הטל או נוכח קרני השמש המופיעים עליה באורה.

ולכן, ' הלואי שיתפלל אדם כל היום כולו' ".

 

 (עולת ראיה- עיניני תפילה/ הרב אברהם הכהן קוק זצ"ל).

 

התפילה כמזון לנפש.

"...אין תפילתו של האדם השלם דבר שבמנהג או שבהרגל,

כשירת הזרזיר והתוכי, אלא כל מילה באה במחשבה, והיא מלווה בכוונה.

בדרך זו, תהיה שעת התפילה לאדם השלם כגרעין הזמן ופריו, ושאר השעות

תהיינה לו כדרכים המוליכות אל שעה זו, שלבואה הוא מצפה,

כי על ידה הוא מתרחק מן התכונות הבהמיות שלו ולא נותן להן להשתלט על סדר יומו.

והנה, ערך כל אלה לנפש הוא כערך המזון לגוף, שכן תפילת אדם טובה לנפשו,

כשם שהמזון תועלת לגופו.

וכן השפעת כל תפילה פועלת על האדם עד שעת התפילה שאחריה, כשם שכוח הסעודה

שסעד מתקיים בו עד שיסעד בפעם הבאה.

אולם ככל שתרחק שעת התפילה תלך הנפש הלוך וקדור מטרדות העולם הבאות עליה,

וביחוד אם יביאנה ההכרח להמצא בחברת ילדים, או אנשים רעים ולשמוע דברים העוכרים

את נפשו: דיבורים מגונים או שירים שהנפש נוהה אחריהם עד שאי אפשר להשתלט עליה.

אך בשעת התפילה, מטהר האדם את נפשו מכל מה שעבר עליה בינתיים ,ומכין אותה לקראת העתיד.

                                                                                         (כוזרי,מאמר שלישי, ה')



פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > יהדות > תפילה
» הכל > חגים ומועדים > ימי תשובה (אלול - תשרי)
» הכל > חגים ומועדים > יום כיפור
תגובות הגולשים: