מבוא:

בפעולה זו נרצה לעסוק בכוחה של תפילה ובהשפעתה עלינו.

הפעם נעשה זאת בצורה של לימוד בחברותות.

בס"ד

הרהורים של אמא.

מבוא:

בפעולה זו נרצה לעסוק בכוחה של תפילה ובהשפעתה עלינו.

הפעם נעשה זאת בצורה של לימוד בחברותות.

מהלך:

שלב א' : המדריך יפתח את הפעולה בהקראת המכתב "הרהורים של אמא."

הדברים לקוחים מהמציאות ונכתבו על ידי רעיה כהן.

רן-אל נולדה מיד בתחילת הסכמי אוסלו, וזכורתני איך שבעלי ואנכי חשנו שדווקא בגלל הדיכדוך והעצבות ששררו באותו זמן, צריך לקרוא לילדה שנולדה על תוכנם- "שמחה", וכך נולד גם שמה:

רן-אל שמחה מזל.

לאחר מכן אף מצאנו פסוק שיתאים לשמה, למהותה ולאותה התקופה:

"רוני ושמחי בת ציון".

ומזל זו שעל שמה נקראה, בת ציון היתה.

ובאמת מצאנו ברן-אל שלנו, שהלכה וגדלה כי שמה מתאים לכל רמ"ח אבריה ושס"ה גידיה,

שבכל מצאה שמחה בעין טובה וברוח טובה בשובבות ובפיקחות רבה.

והיתה, מלבד המשחקים הרגילים של כל בני גילה, נוהגת לשאול שאלות ,ולדבר רבות על השבת ועל עם ישראל.

ופעם והיא רק בת שלושה חורפים, שאלה אביה על הפסוק:" אנה הלך דודך היפה בנשים?"- מי זו היפה בנשים? אמרה- 'עם ישראל'.

ביום שישי אחד התבשרנו בשורה רעה. רופאת הילדים מצאה בבטנה גידול ,שלאחר בדיקות התברר כממאיר.

אני זוכרת איך שהודתי להקב"ה על כך שאותה שבת מוכנה היתה מראש. שכן, איני יודעת אפילו איך התפשטה הידיעה במהירות כה רבה ,עד שבקושי היית מספיקה לקצוץ עגבניה בין שיחת טלפון אחת לרעותה. וכך הרגשתי שכולם מתקשרים ,מתעניינים ,מתאחדים איתנו, רוצים ומנסים לעזור .ומה כבר אפשר לעשות? לשלוח ארוחה חמה? למצוא בחורה שתעזור לנקות ולגהץ? וכמה עזרה צריך בזה- שלוש או ארבע חברות ודי.

אבל היתה עזרה עליונה, עזרה שאותה כל אדם יכול לעשות. עזרה שאפילו לא חייבת לקחת זמן.

תפילה אפשר תוך כדי הכנת שיעורים, שטיפת כלים, נהיגה.

לומר משפט אחד:" ה', נא לשלוח רפואה שלמה."

כמה פעמים ביום, בכל פעם שנזכרים בילדה קטנה חולה.

וכמה שמחה מלפני המקום זה מביא, וכמה אחדות, התחברות. השתפרות של המציאות כולה זה מביא, וכשהמציאות משופרת במילא החולים מבריאים, שכן נראה לנו בעין גשמית שישנו הבדל, שישנם מחיצות, אבל באמת "כבודו מלא עולם"- הכל כבודו של הקב"ה והכל גילויים שלו, של הופעת מלכותו, והתפילה היא זו שמקשרת בין כולנו: בין החולים והבריאים, העניים והעשירים, הרווקים והנשואים, ואם כולנו נתפלל גם על צרותיו של הזולת הרי שעצם הדאגה שבאה לידי ביטוי במילים העליונות ביותר, בקישור לריבונו של עולם, היא כבר בדרך לרפואה השלמה בנפש ובגוף.

ובאמת זכינו לראות ולשמוע מעמדי תפילה מרגשים לכבודה של רן-אל והרגשנו שהנה ענינה בא לידי ביטוי. שהרי, קראנו לה בגלל צרותיהם של ישראל בשמה, והיא כביכול תמיד דאגה לישראל .

ועתה, גם ישראל דואגים לה. והדבר הקטן הזה, הפשוט הזה, שלא לוקח זמן ולא דורש שום מאמץ, הוא גם זה שבעזרת ה' יביא לרפואה השלמה בנפש ובגוף של כל חולי עמך ישראל ומתוך כך לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן.

                                                          רעיה כהן

                                                          עיר הקודש-עיר דוד,

                                                          תכונן ותבנה.  

שלב ב' : המדריך יביא בפני החניכים את דף המקור "עשירי למנין" בתוספת המקורות המובאים להלן.

החניכים יתחלקו לזוגות או שלישיות ויתבקשו לעבור על דף המקורות. לאחר מכן המדריך יכול לעשות סיכום כללי של הדברים או לבקש מכמה חניכים לסכם את מה שלמדו.

במהלך קריאת הדברים נסו לחשוב על כמה נקודות:

1. מהו הלקח הטוב שאנו יכולים להפיק ממציאות החולי בעולם?

2. כיצד גורמת המחלה לשיפור מוסרי כללי?

3. הרב קוק מציג שתי דרכים להשפעת הצרות על האדם- מדוע הוא מעדיף את הדרך הראשונה?

" תנו רבנן: הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר:

שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא."

מציאות התחלואים פועלת פעולה טובה על תכונת האדם ,

על ידם האדם נכנע מלפני ה', והידיעה של אפשרות החולי למין האנושי פועלת לטובה לרכך קושי עורף של קושי עורף ולבצר זדון רעי לב.

אמנם, להשלים את הלקח הטוב שמקבל האדם ממציאות החלאים, הוא מה שעל ידם האדם מזדקק בטבעו לתפילה, לחלות פני ה' להושיעו בעת צרה ויום רעה.

על כן, רבה היא מאד פעולת התפילה בחלאים, כי מתוך התכונה האנושית אנו מכירים שאחת מהמטרות ההשגחיות בהימצא החלאים היא שישוב האדם אל פני ה':

"תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. "( תהילים צ/ג).

על כן, פעמים רבות כאשר פעלה המחלה את תעודתה המוסרית כראוי,

על ידי שבהתגבר האדם בתפילה, החולה עצמו או קרוביו ומיודעיו, הטיב על כל פנים למצב המוסרי בכלל, ונתקרבו לבבות רבים אל ה' ונתרככו ומדותיהם נזדככו,

הנה הגיעה למטרתה ובזה תלך לה והאדם ישוב לאיתנו.

והנה שני דרכים ישנם למקרי צרה שיפעלו על לב האדם להטיב דרכו:

הדרך האחד הפשוט, כי מצרתו יתעורר רגשו לשוב אל ה', ועל ידי זה יתחזקו כוחותיו הרוחניים ויתיצב על דרך טוב.

ולפעמים יעלה האדם על ידי יסורו למעלה יותר עליונה שלא ישתמש בהם מצד הפעלתם על הרגש לצעוק ולהתחנן להעזר מצרתו ,כי אם יזככו את דיעותיו להבין ולהשכיל כי ראוי לאדם לישא נפשו אל ה', טוב יחיל ודומם,לדעת ולהשכיל-

כי לא אשר יראה אדם בעיני בשר את הטוב זהו טוב לו. כי אם, הרעות המדומות- בהן יש טובה צפונה. וזה, יעורר לב האדם לבוא למעלה זו שלא לחפוץ כי אם שיעשה חפץ ה' בעולמו.

וזאת היא מעלת החסידים הבוטחים בשם ה' באמת שלא יבקשו דבר כי הנם בטוחים שחפץ עליון ינהגם לטוב להם, ואף אם יתיסרו ביסורים וחלאים, ידעו כי גם בזה טובה נמצאת-

להם בפרט ולמציאות בכלל.

והנה זאת הדעה תמנע חפץ התפילה מן האדם ,כי מה יזעק ומה יעתר והנה הוא שמח ברצון ה' איך שיהיה.

והנה המידה הראויה לאדם היא המדרגה הראשונה,

שיניח את משאלות לבבו וחפצו הטבעי החפץ בחיים טובים, בבריאות גופו, ושמחת לבבו ,בכל טוב על מכונו, ועל פיהם ישתמש בעת צרה לטהר רגשי לבבו ולקרב לבבו לאביו שבשמים,

ובזה תצמח גם כן ארוכתו.

אף על פי שאינה עוד המסילה היותר גבוהה במערכות הלב, מכל מקום לפי מידתו של האדם היא קרובה אליו וראויה לפעול עליו לטובה.

 זולתי הסגולה שבבני אדם שלא יחפצו כי אם חפץ צורם,

שהם אינם צריכים לטהר את רגשותם עלפי מערכת התפילה שמתוך צרה, על כן אצלם ישתמש כל מצב של יסורים וחלאים רק להגביר את הדעת להכיא מה רם ונשא הוא חפץ העליון המתקן כל דרכי היצורים להיטיב להם.

ולפי עומק הצרה וגדלה הם מרגישים יותר את עומק הטוב הצפון בה מהאב האוב והרחום..."

(עין איה, שבת א' סעיף מג'/ הרב אברהם יצחק הכהן קוק.)

למדריך!!! אמור לחניכיך לכתוב מכתב לרעיה כהן לאור הדברים של הרב קוק.

"מרומם האדם בתפילתו את כל היצור."

האדם המתפלל הוא בא כוחה של כל הבריאה.

התפילה היא האידיאל של כל העולמים. כל ההויה כולה למקור חייה היא עורגת...

הכל הומה, שואף ושוקק לחמדת שלמות ממקורו העליון...

מרומם הוא האדם בתפילתו את כל היצור. מייחד הוא עימו אל כל היש. מעלה את הכל למקור הברכה למקור החיים."

(עולת ראיה ח"א ענייני תפילה עמוד יג').

"...יוצא אפוא, כי אדם -המעלה, העומד ומתפלל,

אינו רק בשביל עצמו אלא הוא שליח של כל העולם כולו.

כשהוא פונה אל הקב"ה, הוא פונה מתוך כל הבריאה

ומשמש פה לכל הבריאה,

פה לכל יצורי האנושות.

כמה אושר נפשי ישיג האדם,

אם ירגיש אפילו מעט מזה,

בעמדו להתפלל לפני קונו,

כשיראה עצמו שליח ציבור של הבריאה כולה.

(מתוך שיטתו של הרב קוק במחשבת היהדות.)

עשירי למניין.

(יח) אמר הכוזרי:

ולמה לנו כל זה? האין טוב לו לאדם כי יתבודד בתפילתו למען תהיה נפשו זכה יותר ומחשבתו פנויה יותר?

(יט) אמר החבר:

לא כן! תפילת הציבור יתרון בה מכמה בחינות. ראשית, הציבור אינו מתפלל על מה שיש בו משום רעה ליחידים והיחיד יתכן כי יתפלל על מה שיש בו משום רעה ליחדים אחרים, כמו שיתכן כי אחדים מן היחידים ההם יתפללו על מה שיש בו משום רעה ליחיד זה,- אולם אחד התנאים בהם תכשר התפילה להתקבל הוא שתהיה זאת תפילה על מה שמביא תועלת לעולם ולא על מה שמביא  לו נזק בכל דרך שהוא .

שנית, לעיתים רחוקות מאד תשלם תפילת היחיד בלא פגם, הבא בשוגג או במזיד, ולכן נקבע אצלנו כי יתפלל היחיד תפילה בציבור ואף יתפלל עד כמה שהדבר בידו בציבור שאינו פחות מעשרה- למען ישלם על ידי אחדים מציבור זה מה שהוחסר על ידי האחרים בשוגג או במזיד, וכך תצא מכולם תפילה שלמה בכוונה שלמה, ותחול ברכה על הכל, ויהיה לכל אחד מהיחידים חלק בה.

כי פעולת העניין האלוקי דומה לפעולת המטר המרווה ארץ מן הארצות, שעה שיושביה זכאים לו, ויתכן כי תכלול ארץ זו גם יחידים אחרים אשר אינם זכאים לו, ותהיה גם להם הצלחה בזכות הרוב. ולהפך, יש אשר יכלא הגשם מאחת הארצות, בהיות רוב יושביה בלתי זכאים לו, ויתכן כי ימצאו בה יחידים הזכאים לו ואינו נמנע מהם כי אם מחמת הרוב. אלה הם משפטי האלוה יתברך בעולם הזה. אולם גם ליחידים ההם שמור איתו הגמול לעולם הבא. ויתכן כי עוד בעולם הזה ייתן להם תמורה טובה ויגמול להם חסד מה שיצינם לטובה בין שכניהם. אך מעטים הם  האנשים אשר ינצלו מן העונש הבא על ציבור שלם.

והמתפלל אך ורק בעדו, דומה לאדם שבשעת סכנה למדינה יסתפק בתיקון ביתו הוא ואינו רוצה להשתתף עם אנשי המדינה בתיקון חומותיהם...

היחיד בקרב הציבור הוא כאבר יחיד בכללות הגוף, שכן אילו הייתה הזרוע מונעת את דמה בשעה שיש צורך בהקזתו, היה הזרוע כלה והגוף היה כלה עימו.

אכן ראוי לו ליחיד לסבול אף את מר המוות למען הצלת הכלל, אך לפחות צריך לחשוב היחיד על חלקו בכלל..."                                                                                               (ספר הכוזרי מאמר שלישי.)