לאחר שהמדריכה שומעת את הצעות התלמידים עליהם להגיע ביחד למסקנה שבסך הכל היא (המאחרת) הייתה צריכה לעצור לרגע ולחשוב מה באמת הבעיה שלה ואיך היא יכולה לפתור אותה (שעון מעורר אולי?!) ויש לעשות מכאן השלכה לחיינו שלנו בהם עלינו לעשות מידי פעם הפסקה ולחשוב לאן מועדות פנינו .והמשחק הבא ימחיש נקודה זאת.

*ניתן להזכיר כאן את הקטע מהסרט "פורסט גאמפ" שראינו בהצגת הפתיחה שהוא מהווה כמשל לאנשים שרצים בחיים ולא עוצרים לחשוב לאן מועדות פניהם, כיצד היו רוצים אולי לשנות, להתקדם.

    M      משחק הקניון

אומרים לתלמידים שיש להם הזדמנות פז לאסוף בקניון בעשר שניות מה שירצו (!!!!), מפזרים על רצפת החדר כרטיסיות ובהם רשומים מוצרים פחותי ערך ויקרי ערך. לאחר 10 שנ' בודקים מי אסף הכי הרבה פריטים ומי אסף הכי פחות, רושמים על הלוח כמה מהם. אומרים  להפוך את הכרטיסים ולבדוק את ערך המוצרים הנקוב על גב הכרטיס, עכשיו רושמים את הסיכום של הערך הכספי שצברו.

 אנו נראה שיש הרבה מוצרים פחותי ערך ומעט מוצרים יקרי ערך. לאו דווקא מי שאסף הרבה פריטים ניצח.

מסקנה: היינו צריכים "לבזבז" 5 שנ' לעצור "שניה" ולחשוב איזה מבין המוצרים הוא בעל הערך כספי גבוה, וכך לצאת אולי עם פחות מוצרים אבל מורווחים יותר.

  ©          עושים השלכה לתשובה: אין אנו יכולים להתקדם בחיים (כן, כן, כמובן – ביחס לעצמנו) ללא עצירה ומחשבה "איפה אני", "מה עשיתי", "איך אני יכול להשתפר",  "לאן אני מתקדם"?? . יש להזכיר את עניין המאחרת ולהבהיר את הנקודה שעלינו לעצור בחיים ולחשוב מה הלאה- לעשות חשבון נפש ולבדוק אם אפשר להמשיך לעשות מעשים טובים כמו בעבר או אולי לתקן את שגיאות העבר – להשתפר- לחזור בתשובה. פה מבארים את המושג "חשבון נפש".

וכעת מעבירים את הכיתה למצב רגוע יותר, כל אחד יושב עם עצמו ועושה חשבון נפש.

    M      שאלון "חשבון נפש" אישי

מכניסים את הכיתה לאווירה שקטה ושלווה (מוזיקה מרגיעה). מחלקים  שאלון ובו כל תלמיד ישב עם עצמו ויחשוב על השנה הבעל"ט, כיצד הוא יכול להתקדם ולהשתפר (ביחס לעצמו, כמובן). לאחר מילוי השאלון ניתן לבקש מהתלמידים לשתף אותנו בשאלון שלהם.                                                           

       ©          נסיון לשתף את הכיתה בהחלטות ואף לנסות להגיע להחלטות "כיתתיות" משותפות.