Harav David Staiv- Lag Ba'omer - הרב דוד סתיו- ל"ג בעומר

ל''ג בעומר הרב דוד סתיו

"לא קשה להבין מדוע 'מצית' את דמיונם של ילדינו העיסוק באש. כל הורה מכיר זאת מביתו, ילדים אוהבים לשחק "באש" תרתי משמע… הגפרור כמו כל דבר שיוצר אפקט של חידוש עם קצת הרפתקה מפתה את הילד לרצות ולחוות את חוויית ההדלקה שלו שוב ושוב..."

איסוף הקרשים כבר בעיצומו זה כמה שבועות, ובעצם מאז ששרפנו את החמץ ילדינו עוסקים בתכנון השריפה הגדולה, שתסמל יותר מכל את אירועי ל"ג בעומר.
לא קשה להבין מדוע 'מצית' את דמיונם של ילדינו העיסוק באש. כל הורה מכיר זאת מביתו, ילדים אוהבים לשחק "באש" תרתי משמע… הגפרור כמו כל דבר שיוצר אפקט של חידוש עם קצת הרפתקה מפתה את הילד לרצות ולחוות את חוויית ההדלקה שלו שוב ושוב.
מכאן, שאירוע ההדלקה של מאות הקרשים שנאספו בעמל רב לקראת הלילה הגדול הוא רק פיתוח של חוויית הגפרור. לכן לא מפליא לראות באיזו שקיקה מחכים הילדים ומצפים לל"ג בעומר ומדוע מתלווה לצפייה זו התרגשות כל-כך גדולה.
הרבה פחות מובן, מה לזה ולתורת ישראל, כיצד הגיעה ההדלקה הסימפטית הזו לתוך המסורת היהודית, שבדרך כלל מבקשת לברוח מאש כמו מאש.
מסתבר, שמעבר לנפלאות הקסם בה קורצת האש לילדינו, יש בה משהו שמדבר אלינו המבוגרים. יש בלהבת האש משהו שמבטא חלק הרצונות שלנו. האש מפיצה אור וחום והלהבה עולה כלפי מעלה.
לאדם, האש היא דרך להתמודד עם החושך והעלטה המקיפים אותו. דרכה הוא יכול להרגיש שאינו בודד, אתה הוא יכול לחוש כי יש גם אור סביבו למרות החושך שנדמה כאילו הוא מקיף את הכל. אבל לא רק הארה חסרה לו בעולם חשוך, כי אם תחושה של חום שתשחרר אותו מעולם קר ומנוכר.
מי כמונו החיים בעולם המשדר זרות וריחוק, יודעים להעדיף את הישיבה ליד האח המחמם, לא רק את האוויר, אלא גם את הלב, ומעניק לנו תחושה של שייכות וחיבור.
אבל האדם אינו רק יצור ששוכן בעולם חשוך וקר, אלא פנומן שקיימים בו גם כוחות רוחניים וערכיים, ועל כן הוא שואף להתרומם ולהתקדם. הרבה פעמים הוא שקוע בים של מעשים קטנים, המסיחים את דעתו מן העיקר ומביאים אותו לעסוק בטפל, אבל בתוך תוכו הוא יודע שרצונו לפרוץ קדימה, למעלה, ממש כמו האש.
זה לא מקרי שהרגש הספונטני של המוני בני אדם הוא להדליק נרות כשקורה אירוע קשה. אם ליד מקום הירצחם של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל או במקומות דומים, מכיון שתחושת האדם מזדהה עם הפסוק "נר ה' נשמת אדם". הנשמה היא כמו נר, היא נוגעת ולא נוגעת ותמיד רוצה לעלות למעלה.
להיות חוגג את ל"ג בעומר עם מדורת אש, זה מעין טקס הדלקת משואות ביום העצמאות – הדלקת האש מבטאת את האמונה שלנו בתקומה, בעתיד, בערכים ובאידיאלים של מדינת ישראל.
זו חוכמה קטנה להדליק אש ביום העצמאות, זו עוצמה הרבה יותר גדולה להדליק אותה בתקופת גלות וחושך, כאשר נראה שאין לאש סיכוי להתרומם.
ובעצם, זה לא נכון, כשנמצאים בחשכה אולי אין ברירה וחייבים לנסות ולהדליק אש. החוכמה היא להדליק את האש היום דווקא, כשנמצאים במדינה שלכאורה כבר לא זקוקה לאש, גם אז צריך להמשיך ולהדליק את המשואה.
ליל ל"ג בעומר הוא גם הזדמנות לעשייה חינוכית חשובה, בעיקר בתחום השמירה על כללי המוסר הבסיסיים, החל מהקפדה שלא להשתמש בקרשים של קבלנים, וכלה בהזמנות כל בני / בנות החבורה למדורות השונות, לבל ירגיש מי מהחבורה שהוא אינו רצוי במעגל.