World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

The Right Perspective - לימוד זכות

Fil detaljer:

Typ av resurs: Shiur/ lektion in: Engelska
Ålder: 14-16
Storlek: 1-100
Beräknad tid: 30 minutes

Ytterligare detaljer...

kommentarer och kritik 

Stats:
Granskad: 4882
Nerladdad: 1021

Rated 447 times
Add this file to your personal library.

Har du ladda ner denna fil och har ni något att dela?
Detta är platsen!


Resurs mål

Goals: The chanichim will understand the importance of seeing the good side in Am Yisrael, and put the other's faults into the right perspective.


Resursinnehåll

שיעור על לימוד זכות

 

Goals: The chanichim will understand the importance of seeing the good side in Am Yisrael, and put the other's faults into the right perspective.

  1. What does לדון לכף זכות mean? Why do you think it is important to Judge favorably? (There can be mistakes and misunderstandings… makes you a better person…)
  2. Tell the story of the Rabbis conference and the rare coin from the times of בר כוכבא. Explain that one factor is the fact that we don't have all the information and might make mistakes. (Added at the bottom)
  3. What is the Torah's stance on the topic? Divide the group in two groups and give them each a story:
  • Group #1:

מעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים. ערב יום הכיפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. - אמר לו: אין לי. - תן לי קרקע. - אין לי. - תן לי בהמה. - אין לי. תן לי כרים
וכסתות. - אין לי. הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש.

לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משווי שלשה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? - אמרתי: שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך, ולקחת בהן. - ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה במה חשדתני?
- אמרתי: שמא מושכרת ביד אחרים. - בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני? -אמרתי: שמא מוחכרת ביד אחרים היא. - ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני? - אמרתי שמא אינן מעושרות. - ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? -אמרתי:שמא הקדיש כל נכסיו לשמים.- אמר ליה: העבודה, כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חברי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות - המקום ידין אותך לזכות.  (שבת קכ"ז:)

 

The story of a man who came from the Galilee and worked for a landlord in the south for three years. On the eve of Yom Kippur he asked the man for his wages so he could go home and feed his children, The landlord answered: I have no money. The man said: Then give me fruits. The landlord answered: I have none. The man said: then give me land. The landlord answered: I have none. The man said: then give me cattle. The landlord answered: I have none. The man said: then give me pillows and blankets. The landlord answered: I have none. So the man took his belongings and went home terribly upset.

After the holidays were over, the landlord took the money he owed his worker, and three donkeys one for food, one for drink and one for various riches, and headed up to the workers home. After they ate and drank and the landlord paid the worker, the landlord asked: When I said I had no money, what did you suspect? – I thought you must have spent it all on cheap merchandise you came upon. – And when I said I had no cattle, what did you suspect? – I assumed you had rented them out. And when I said I had no land, what did you suspect? I thought it was rented as well. - And when I said I had no fruit, what did you suspect? I suspected מעשר hadn't been taken. - And when I said I had no pillows and blankets, what did you suspect? I assumed you had pledged all of your property to God. The landlord answered: that is exactly what happened and since then I had been at a friend who undid my pledge. May God judge you favorably as you have judged me.        

 

  • Group #2:

"ר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר שנה בעסיא [הלכו לעבר את השנה]. פגע בהו ריש לקיש איטפיל בהדייהו, אמר איזיל איחזי היכי עבדי עובדא [ריש לקיש הלך איתם כדי לראות האם הם ראויים לעבר את השנה]. חזייה לההוא גברא דקא כריב [ראו אדם שהיה חורש בשמיטה] אמר להן: [ריש לקיש] כהן וחורש!! אמרו לו: יכול לומר אגיסטון אני בתוכו [שכיר אני והקרקע של נכרי]. תו חזייה לההוא גברא דקא קסח בכרמי [כורת מהכרם]. אמר להן: כהן וזמר! א"ל: יכול לומר לעקל בית הבד אני צריך [שצריכים הענף בשביל בית הבד, ולא לצימוח האילן]. אמר להם הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות." (סנהדרין כו.)

Rabbi Chiya bar Zarnuki and rabbi Shimon ben Yehotzadak were on their way to declare the leap year. They met Raish Lakish and he decided to join them to watch the process of declaring a leap year. As they were walking the saw a man plowing a field during the Shmitah year, during which it is forbidden. Raish Lakish said to them: A priest and plowing during the Shmitah!! They answered: He might be working for a gentile on the gentile's land, which would make it permissible. Then they saw the man pruning a vineyard. Raish Lakish said: A priest and pruning during the Shmitah!! They answered: maybe he's taking the branches for squeezing the oil out of his olives, and that is allowed. Raish Lakish answered: The heart knows if it's for the olive squeezing or for the benefit of his vineyard…

 

  1. Each group will present their opinion of what the Torah's stance on judging favorably is. Discuss the conflict.
  2. Read the piece from the Ramba"m:

"ואם הוא מן הבינוניים אשר יזהרו מן החטא... יש עליך להטות הספק ולהכריעו לכף זכות... ואם האיש הוא רוב מעשיו לרוע... תכריע מעשיו ודבריו לכף החובה. אבל מידה טובה, אפילו כף החוב הוא הרבה יותר מכף הזכות צריך לדון לכף זכות" (החפץ חיים כלל ג, ע"פ הרמב"ם)

And if he is a mediocre person who is careful of sin… you must judge him favorably…and if he is an evil person and most of his deeds are bad… judge him unfavorably. But it is a good quality, even when there is much more evidence toward judging unfavorably, to judge favorably.

 

When there is no reason to judge unfavorably, and there is no loss in seeing the good, that is what one must do, even when it's unlikely to be true.

  1. It says in the Gemara and in the Kabala that the person who judges favorably will be judged favorably. Why do you think that's so? (מידה כנגד מידה…) It's important to understand that judging favorably is focusing on the good sides of others, not necessarily lying to ourselves. הוי דן את כל האדם לכף זכות. The whole person, including all the good things that person does is.When we look at the big picture with a positive outlook, we become people on a higher level and deserve therefore similar treatment.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים. ערב יום הכיפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. - אמר לו: אין לי. - תן לי קרקע. - אין לי. - תן לי בהמה. - אין לי. תן לי כרים
וכסתות. - אין לי. הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש.

לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משווי שלשה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? - אמרתי: שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך, ולקחת בהן. - ובשעה שאמרת לי תן לי בהמה ואמרתי אין לי בהמה במה חשדתני?
- אמרתי: שמא מושכרת ביד אחרים. - בשעה שאמרת לי תן לי קרקע ואמרתי לך אין לי קרקע במה חשדתני? -אמרתי: שמא מוחכרת ביד אחרים היא. - ובשעה שאמרתי לך אין לי פירות במה חשדתני? - אמרתי שמא אינן מעושרות. - ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? -אמרתי:שמא הקדיש כל נכסיו לשמים.- אמר ליה: העבודה, כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חברי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות - המקום ידין אותך לזכות.  (שבת קכ"ז:)

 Was a man who came from the Galilee and worked for a landlord in the south for three years. On the eve of Yom Kippur he asked the man for his wages so he could go home and feed his children, The landlord answered: I have no money. The man said: Then give me fruits. The landlord answered: I have none. The man said: then give me land. The landlord answered: I have none. The man said: then give me cattle. The landlord answered: I have none. The man said: then give me pillows and blankets. The landlord answered: I have none. So the man took his belongings and went home terribly upset.

After the holidays were over, the landlord took the money he owed his worker, and three donkeys one for food, one for drink and one for various riches, and headed up to the workers home. After they ate and drank and the landlord paid the worker, the landlord asked: When I said I had no money, what did you suspect? – I thought you must have spent it all on cheap merchandise you came upon. – And when I said I had no cattle, what did you suspect? – I assumed you had rented them out. And when I said I had no land, what did you suspect? I thought it was rented as well. - And when I said I had no fruit, what did you suspect? I suspected מעשר hadn't been taken. - And when I said I had no pillows and blankets, what did you suspect? I assumed you had pledged all of your property to God. The landlord answered: that is exactly what happened and since then I had been at a friend who undid my pledge. May God judge you favorably as you have judged me.

       

"ר' חייא בר זרנוקי ור"ש בן יהוצדק הוו קאזלי לעבר שנה בעסיא [הלכו לעבר את השנה]. פגע בהו ריש לקיש איטפיל בהדייהו, אמר איזיל איחזי היכי עבדי עובדא [ריש לקיש הלך איתם כדי לראות האם הם ראויים לעבר את השנה]. חזייה לההוא גברא דקא כריב [ראו אדם שהיה חורש בשמיטה] אמר להן: [ריש לקיש] כהן וחורש!! אמרו לו: יכול לומר אגיסטון אני בתוכו [שכיר אני והקרקע של נכרי]. תו חזייה לההוא גברא דקא קסח בכרמי [כורת מהכרם]. אמר להן: כהן וזמר! א"ל: יכול לומר לעקל בית הבד אני צריך [שצריכים הענף בשביל בית הבד, ולא לצימוח האילן]. אמר להם הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות." (סנהדרין כו.)

Rabbi Chiya bar Zarnuki and rabbi Shimon ben Yehotzadak were on their way to declare the leap year. They met Raish Lakish and he decided to join them to watch the process of declaring a leap year. As they were walking the saw a man plowing a field during the Shmitah year, during which it is forbidden. Raish Lakish said to them: A priest and plowing during the Shmitah!! They answered: He might be working for a gentile on the gentile's land, which would make it permissible. Then they saw the man pruning a vineyard. Raish Lakish said: A priest and pruning during the Shmitah!! They answered: maybe he's taking the branches for squeezing the oil out of his olives, and that is allowed. Raish Lakish answered: The heart knows if it's for the olive squeezing or for the benefit of his vineyard…

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

The Story of the Man and the Coin

מעשה ברבנים שעשו אספה גדולה כדי לדון בבעיות הדור, ולאחריה אכלו יחד סעודה. באמצע, קם ראש הרבנים והודיע לרבנים שיראה להם דבר מופלא. הוא הוציא מכיסו מטבע, מזמן דוד המלך, שבו הוא משתמש לפדיון הבן וכדומה. המטבע עבר מיד ליד, וכל הרבנים התרגשו מאד, אלא שבשלב מסוים הוא נעלם. כולם חיפשו על השולחן ועל הרצפה, אך המטבע נעלם ואיננו. נוצרה אווירה לא נעימה. אמר ראש הרבנים: "אולי בלי משים, מתוך הרגל, הכניס אחד מכם את המטבע לכיסו, אנא יחפש כל אחד". קצת נעלבו, חיפשו, אך לא מצאו. האווירה היתה כבדה. אמר ראש הרבנים: "אולי בטעות נפל המטבע לתוך כיסו של אחד מכם, בלי שישים לב, וגם בבגד של רב יש כיסים רבים, ואולי רב אינו מודע לכל כיסיו. לכן אני מציע שכל רב יבדוק את כיסו של שכנו מימין". הרבנים הרגישו מאד לא נוח אך משום כבוד ראש הרבנים ביצעו את בקשתו, אך לא מצאו כלום. לבד מתלמיד חכם זקן שאמר בתוקף לשכנו: "בבגדים שלי לא יחפשו!"

"למה?"
הוא החוויר והאדים אך עמד על שלו: "אצלי לא יחפשו!"
פנה אליו ראש הרבנים "אז מה כבודו מציע?"

"איני מציע כלום!" כולם שתקו. האווירה היתה נוראה. שתיקה כבדה עטפה את האולם. לאחר עשר דקות פרץ המלצר פנימה ובידו המטבע: הוא פינה אותו בטעות עם מגש הצלחות. כולם נשמו לרווחה, הסתכלו בבושת פנים על התלמיד החכם הזקן שחשדו בו, ושאלוהו לפשר סירובו. אז הוא הכניס ידו לכיסו, הוציא מטבע דומה ואמר: "גם אני הבאתי מטבע זהה להראות לציבור, אך כאשר ראש הרבנים עשה זאת לא ראיתי עניין להתחרות בו. ועתה מי היה מאמין לי שגם לי שי מטבעכזה..."
כולם הרכינו ראשם בבושה ואמרו, "ולו רק בשביל היה כדאי לנו לבוא".

 

 



Liknande resurser kan hittas underr:
» All > Bein Adam l'Chavero > Allmänt
» All > Between Man and Himself > Normer
» All > Am Yisrael > Allmänt
Visitor Comments: