Bnei Akiva- And Freedom - בני עקיבא ביחס לחופש שלי

מטרות הפעולה:

הפעולה מתחלקת ל 3 חלקים:

1. החניך יבין מה תפקדנו בבנ"ע , מי אנחנו בתור תנועה ולאן מגמתנו.

2. החניך יבין את ערכו ועניינו של החופש הגדול, ומתוך כך איך הסניף שלי אמור לפעול בחופש.

3. תכנון מעשי של החופש בשבט שלי.

בני עקיבא ביחס לחופש שלי

פעולה לחבריא ב'

הקדמה :

סיפור א – "מה עוד פעם שבת תנועה", אמרה לי מדריכה , "שוב ירצו לנו על מטרה של בנ"ע, ושוב זה יישאר מרחף באוויר. חניכים שלי לא יבינו מה אני רוצה מהם, דוגרי סבבה להם לבוא לסניף, יש אקשן וצחוקים, התפרקות מכל השבוע ואני טוחנת להם בשכל על איזה אידיאלים מרחפים באוויר..."

סיפור ב- " אני כבר מחכה ליום האחרון של הבגרויות ואז באמת נתחיל לעשות חיים... הבעיה היחידה שהסניף תקוע לי, אני כבר רואה מה הקומונרית קובעת לנו מלא פעולות של "עשייה משמעותית למען תרומת העם והארץ" (וכמובן שמשפט זה נאמר בציניות ולגלוג) לפחות שתתן לי ללכת לים עם החניכים שלי...

מטרות הפעולה:

הפעולה מתחלקת ל 3 חלקים:

1. החניך יבין מה תפקדנו בבנ"ע , מי אנחנו בתור תנועה ולאן מגמתנו.

2. החניך יבין את ערכו ועניינו של החופש הגדול, ומתוך כך איך הסניף שלי אמור לפעול בחופש.

3. תכנון מעשי של החופש בשבט שלי.

הערה חשובה :  הפעולה ארוכה ומלאה פרטים על כן עלייך לקרא בתחילה את כל הפעולה ולקחת את השלבים הרלוונטיים לשבט שלך, אנו ממליצים להתייחס לשלושת החלקים כדי להקיף את המהלך הכללי.

מהלך הפעולה:

חלק 1 >> שלב א :

אופציה א' – נקרא לחניכים את המכתב של שרת החינוך (נספח 1). המכתב מתאר את רצונם של משרד החינוך לסגור את סניפי בנ"ע בשל דימוים הרב למתנסים.

נערוך דיון עם החניכים האם שרת החינוך צודקת?

בפועל כאשר נתבונן בפעילות השוטפת של הסניף נווכח שאכן הוא סוג של מתנ"ס (אומנם מתנ"ס עם "כיפה על הראש" אך מתנ"ס). העסקת חניכים בפעולות כפיות, מידי פעם התנדבויות – אותה מטרה ואותם תכנים כאשר ההבדל היחיד שאנו מכניסים קצת "דת" לחניכים ?! מה ההבדל המהותי?

-         בשלב זה לא נסכם את הדיון.

אופציה ב' –נקריא לחניכים 2 מכתבים (נספח 2). 2 מכתבים אלו נכתבו ע"י סניפי שבט הרא"ה למזכ"ל בנ"ע. שתי המכתבים מיצגים דעות הפוכות בנוגע לכוח ההשפעה של התנועה.

נשאל את החניכים באיזה מכתב הם מצדדים? ניתן לערוך הצבעה.

נערוך דיון עם החניכים  - האם באמת הסניף הוא מקום של השתחררות ופורקן (שרק מידי פעם עושה חסדים כדי להיקרא תנועה ערכית) או מקום שכל עניינו ומחשבתו הוא איך להתקדם?! האם אנחנו יודעים מספיק מה המטרה שלנו בתור סניף? בתור שבט?

האם אנחנו לא מתפקדים כמו מתנ"ס "עם כיפה על הראש"? (ראה אופציה 2).

הערה: תוך כדי דיון ניתן להביא לחניכים את נספח 3 שנוגע בשאלה הזאת בזווית נוספת.

שלב ב:

הקדמה: כשלב מעבר ניתן לסכם שברור שיש לנו מטרה גדולה, וברור שאנו שואפים אך רחוקים מיישומה המלא כעת בשלבים הבאים נברר לעצמנו מהו החזון ומה מטרתנו שאף מעשנו בסניפים צריכים להיות מכוונים אליו, ומתוך כך בסוף הפעולה נראה איך מיישמים את זה בפועל.

נקריא לחניכים את הפסקה "לחיות למען הכלל" (נספח 4)

נשאל את החניכים  - האם המטרה שאני בא לסניף (או בכלל בחיים) הוא כדי לקבל וליהנות או הפוך זה המקום דרכו אני יכול לתת מעצמי לשנות להתקדם!?

ההבנה שהמטרה שלך בסניף היא לצאת מעצמך, לתת למען הכלל ושם דווקא ככה אתה תממש את היעוד שלך תרגיש משמעות. , בשביל זה נולדת! זה ישנה את הסוויץ' בראש מחיים של פאסיביות וקבלה לחיים של מסירות עשייה.

חניכים שלא מכירים ניתן ללמד אותם את הקטעים של הרב סולוביצ'יק – "שליחות" (נספח 5).

בנוסף לכך ניתן ללמד את החניכים את הפסקה של הרב קוק (נספח 6), המסבירה שהמטרה שלנו בתור בני אדם ובכלל בתור עם ישראל היא לא להיות אנשים פרטיים צדיקים וקרובים לה' , אלא אומה ,עם כזה (המכיל את כל הרמות האנשים בעלי התפקידים השונים )שמקורו  בחיים חיי מוסר חיי קודש, חיי קרבת אלוקים , אור לגויים.(וצריך להעמיק וללמוד את הפיסקה הזו עוד לעומק...)

שלב ג:

המדריך יכתוב על גיליון ענק משפט מתוך חוקה של בנ"ע – "חינוך דור נאמן לתורתו עמו וארצו". נעיר לחניכים שמובן בראיה ראשונית נראה משפט זה מפוצץ אך ככל שנברר יותר נראה איך ניתן בתנועה ובסניף הספציפי שלנו ליישם את החזון.

המשפט עוסק ב 3 תחומים : תורה, ארץ, עם ישראל.

נבחר 3 חניכים כל חניך צריך לשכנע את השבט מדוע התחום שלו הכי חשוב ? ומדוע בנ"ע צריכה לעסוק דווקא בו? וכיצד ניתן ליישמו בפועל בסניף?

(בשביל ה"הצגה" ניתן לעשות בסוף הדיון הצבעה מי היה הכי משכנע)

מובן שבסופו של דבר 3 התחומים הללו מרכזיים ודורשים מימוש בסניפים השונים.

לשם העמקת וחשיבות של כל תחום ניתן לקרוא עם החניכים את הקטעים הבאים:

תורה - נספח 7 דברי הרב מוטי אלון על חשיבות לימוד תורה בסניפים, הקדמת הרמח"ל למסילת ישרים, הבנה ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה". תלמוד גדול יוצר מעשים גדולים מעשה כמו "לתקן עולם במלכות שדי" דורש לימוד גדול.

עם – נראה לחניכים את הנתונים על מצב עוני במדינה, חוסר הזהות היהודית במדינה (נספח 8), כמה הכוח בידיים שלנו, העולם שלנו לבוא ולהשפיע, איפה אנחנו יכולים להיכנס ולצמצם פערים.

ארץ – נקרא לחניכים את נספח 9, הקטעים מתארים את החשיבות של הסברת א"י ושייכותה לעם ישראל.

לסיכום חלק זה ניתן לקרא עם החניכים את נספח 10 , הקטע מתאר  את הכרחות

שלנו בעשייה משמעותית כדי לקדם את "המשיח".

חלק 2>> שלב ד:

נבקש מהחניכים לעצום עניים ולדמיין איך נראה החופש שלהם?

נבקש מכמה חניכים שיתארו לנו את אשר דמיינו, מן הסתם רוב החניכים ידמיינו חופש מלא בבילוים, כיף, ים וכו'.

נתאר לחניכים את הסיפור הבא:

באחד מהסניפים התקיימה ישיבה של השבט עם המדריכים על החופש,המדריכים ישבו עם החניכים על לוח פעילות סניפי לחודש. החניכים החלו לעלות רעיונות כאשר הלוח בסופו של דבר היה נראה כך:

ואז החל ויכוח בין החניכים היו כאלה שטענו שהחופש לא מספיק ערכי  ואין מספיק עשייה משמעותית, והיו כאלה הטענו שהחופש זה זמן לפורקן והשתחררות של כל השנה והתנדבות אחת מספיקה ובסופו של דבר "אנחנו רוצים לעשות קצת חיים בחופש הזה".

נשאל את החניכים באיזה דעה הם מצדדים , איך לדעתם צריך להראות החופש הגדול בסניף??

שלב ה':

נקריא לחניכים מכתב שנכתב ע"י נערה ל"חברים מקשבים" (נספח 11)

נשאל את החניכים האם הם מזדהים עם השאלה? מה הם היו עונים?

שלב ו':

המדריך יכנס לבוש בגדי צייר, ותיק ציורים בידו.(כדאי שיהיו לו ציורים באמת אפשר לצלם מאנציקלופדיה). המדריך יתחיל להציג את עצמו כקריסטיאן ג'אן-  ג'אן אומן בקנה מידה עולמי שמנהל את תחרות הציור השנתית המיוחדת בצרפת לציורי אומנות מהמדרגה הראשונה בעולם , הוא ימנה בפני החניכים את ייחודה של התחרות  - וכללי ההשתתפות בה: - כל הציירים יקבלו זמן עבודה זהה וכן אותם חומרים בדיוק!

-         התחרות תתקיים בבנין אחד.

-         כל אחד עובד בחדר שונה כדי לא להיות מושפע מחברו.

המדריך יציג לראווה כמה מיצירות האומנות – ציורים של גדולי העולם ולבסוף יציג את ציורו החובבני. הוא יפלוט אנחה ויטען שזו בושה לאומנות הצרפתית אך יש טוענים שזה אומנות מודרנית...

שאל את החניכים מהי לדעתם היצירה היפה ביותר?

ואז תאמר להם – חבר השופטים התקשה בהחלטתו אך לבסוף החליט ברב קולות על ציור מסוים (הצבע על אחד הציורים).

ואז – שומו שמים אחד מהאומנים טוען כי התחרות אינה הוגנת. לא יתכן שערך של יצירה אחת יהיה גדול יותר מערכה של חצירה אחרת שכן רוב היוצרים השקיעו ביצירותיהם זמן ועבודה זהה , לכולם יש לתת תמורה שווה על יצירותיהם.

שאלה  - מה אתם הייתם עונים לטענתו?

סיכום ביניים :

 החניכים יענו (נכוון אותם לכך) שאמנם חומרי הגלם שווים בכל היצירות וכן הזמן העומד לרשות המשתתפים אך ברור שיש אומנים שנצלו אותם בצורה מקצועית יותר ועל העמל שהשקיעו והתוכן שנפחו בצבעים ובבד, עליו הם נשפטים בתחרות.

המדריך ממשיך  - אכן כך יענה להם ג'אן. נכון שהזמן והחומרים זהים בכל היצירות אך ערכו של הציור נמדד על פי המשמעות שהאומן יצק לתוכו היא שנותנת לו את ערכו.

שלב ז:

מכאן נתחיל לסכם :

החופש הוא חומר גלם (כמו הזמן והחומרים בהצגה) וכל אדם מקבל את אותו חומר גלם. חופשים (1/6 מהשנה), אך ערכם של החיים של האדם ימדדו לפי התוכן והמשמעות שיצק האדם לחופש זה.

בואו נתבונן במשפט של המדריך שרצה "לעשות חיים בחופש", מה הכוונה?

 אמרנו בחלק הראשון שהמטרה של האדם בחיים היא לתת את חלקו למען הגשמת האידיאל הגדול שלנו "לתקן עולם במלכות שדי" (המשפט המפוצץ הזה שדורש לימוד רב!) אבל זה באמת לעשות חיים, זה החיים באמת! כך באמת אדם מבטא את ייעודו בעולמו, את שליחותו ותפקידו המיוחד! רק מי שחי חיים משמעותיים הוא חי באמת!

אדם יכול לחיות חיים פיזיים בעולם אך לא לחיות באמת את ייעודו,תפקידו.

החופש הוא חלון ההזדמנות שלנו, חלון הזדמנויות לממש את כל המטרות שהצבנו בתור בנ"א פרטיים ,בשבט , בסניף ובכלל.

תמיד יש לנו תירוצים  - לימודים,לחץ אך את החופש שלנו אנחנו בוחרים!!!

 השאלה איך החופש שלנו יראה ואיך נרגיש אחרי החופש הזה: תחושה של ריקנות, של בזבוז זמן ובטלנות או משמעות, עשייה, פריצה והתקדמות!

{בנספח 12 מצורף קטע שלחברים מקשיבים בנושא ועוד קטעים נוספים בעניין החופש.}

>> חלק 3

חשוב לקבוע זמן באמצע שבוע או במוצ"ש וליישם את כל מה שדיברנו להחלטות מעשיות.

השאלה העומדת היא: איך להפוך את הסניף בחופש ממבנה שומם למקום משמעותי מלא עשייה ולימוד??.

ניתן (לא חובה) לחלק ל 3  תחומים:תורה, עם, ארץ.

נבקש מהחניכים שייתנו רעיונות וביחד איתם נבנה לוח חופש משמעותי.

תורה: – לעשות מנין בסניף

-שיעור תורה קבוע (אפשר בין מנחה לערבית),

- חברותות של השבטים הגדולים עם הקטנים,

- ערבי לימוד אבות ובנים או אמהות ובנות.

עם – התנדבות קבועה,

 -גמ"ח קבוע,

- קייטנה לילדי העיר והשכונה,

-"תהילים" בשבת או פעילות לילדים(עם ילדי השכונה)בנושא זהות יהודית ותורה.

-פעולות נתינה ועשייה,

-חיזוק והגדלת הגרעינים הקיימים.

ארץ – דוכני "הסבר" בעיר.