Shmita & The Holiness Of Material - המושג שמיטה וקידוש החומר

מטרה-

·         החניך יבין מהו מושג השמיטה

·         כיצד בעצם ע"י השמיטה אנו מקדשים את החומריות

קהל יעד- 12-15

מתאים לימי חול

חלק ממערך של ארבעה חלקים

הפעילות מבוססת על סרטונים אך יש אפשרות להעבירה גם ללא הסרטונים.

מטרה-

·         החניך יבין מהו מושג השמיטה

·         כיצד בעצם ע"י השמיטה אנו מקדשים את החומריות

מהלך הפעולה-

       1.         קטעי סרטים על פרידות, עזיבות.

       ü          דיון: מה המשותף לכל הסרטים?

     מהן הסיבות המובילות לפרידות ועזיבות?

       ü          ברקע מתנגן בטייפ "זה שיר פרידה"/שלמה ארצי. ובזמן השיר כל תלמיד רושם את התחושות שלו בקשר לפרידה. (אפשר לתת להם כדוגמא מוחשית את התחושות שהן יחושו כאשר יפנו את מקום מגורם, אדמתם הפרטית)

תחושות: קושי, עצב, חסרון, אי וודאות, געגוע, הרס, אובדן…

כשהאדם מרגיש בטחון (בה') הוא לא מפחד מפרידות (מאדמתו) מפני שהוא יודע שהאדמה תשוב אליו בסופו של דבר (לאחר שנה).

       2.         השוואה לעזיבת החקלאי את אדמתו בשנת השמיטה.

     העזיבה איננה סופית, אינה הרסנית. להפך, היא מקשרת את החקלאי לאדמתו ואת עמ"י לא"י. שנת השמיטה מביעה את חוזק ועוצמת הקשר בין עמ"י לא"י, אחרת לא היינו מעיזים לעזבה… 

החוט והקשר- כאשר החוט המקשר בין עמ"י וא"י נקרע, אזי נגרם ניתוק וריחוק, אך כאשר נוצר חיבור מחודש ע"י קשר בין הקצוות הקרועים, עמ"י מתקרב לא"י כמו שהמרחק בין 2 קצוות החוט מצטמצם.

-         לוקחים חוט וגוזרים אותו, תוך כדי ההסבר.

       3.         השורש ש.מ.ט + הגדרה מהמילון

       4.         ציווי השמיטה מפס' התנ"ך (פרשות בהר ומשפטים)- נספח 1.

משחקים "משחק זיכרון": בכרטיס אחד ייכתב תחילת הפס' ובחציו השני ייכתב סופו של הפסוק.

מתוך כל הפסוקים אנו מבינים את הקושי (=ניסיון במידת הבטחון בה') שבקיום מצוות השמיטה.

       5.         העמידה בניסיון בשנת השמיטה

       ü              סרטון קצר על המן במדבר. (אח"כ עושים את ההשלכה לשמיטה)

       ü              מקור: הרב אריאל – "באוהלי שדה" (21)

בשנת השמיטה אנו עומדים בניסיון גדול של מידת הבטחון שלנו בקב"ה, כמו המן במדבר המבטא תלות מוחלטת בקב"ה.

       ü          דיון: -למה לנו בעצם לשמור שמיטה??

            -כמה קשה היא שנת השמיטה שבה אנו עומדים בניסיון כה "אתגרי". בשנה זו אין אנו ניזונים מתוצר עמלנו, אלא מחסדו של הקב"ה. אין האדם יכול לעשות השתדלות פיזית עבור מזונותיו ומזונות בני משפחתו בשנה זו.

       6.          מהות האדם – רוח + חומר

      על מנת להבין את מהות השמיטה, ערכיה וטעמיה – עלינו להבין קודם כל את מהות האדם.

(שמינית בריסטול):

"ויצר את האדם עפר מן האדמה… ויפח בו נשמת חיים…"

       ü          כמו המאבק התמידי בין הלהבה לשעווה בנר, כך המאבק התמידי בין הרוח לחומר באדם.

       7.         איגואנה – האדם יותר מחומר

מביאים לכיתה שקיות עם "גוף האיגואנה" מחולק לחלקים, ולאחר מכן מוציאים את אותן שקיות בדיוק, רק שהפעם אומרים להם שאלו הם חלקי גוף האדם.

(הצעה: במקום האיגואנה ומשפטו של תומס קילר, ניתן לעשות את השיר "בן אדם, הוא רק בשר ודם…" ומחליפים כל מילה ב"חתול", ותאמינו או לא, אבל זה נשמע די הגיוני. אבל מה "יתרון האדם על הבהמה"?)

       ü          להזכיר את המשפט של תומס קילר- נספח 2

       ü          אז מה בעצם היתרון של האדם על הבהמה??

"מותר האדם מן הבהמה" (שמינית בריסטול)

       ü           הרוח והחומר – מאבק תמידי (גשם ורוח… "משיב הרוח ומוריד הגשם")

       ü          כל אדם באשר הוא שואף לרוחניות (אדם ללא חברה - ימות - עפ"י מחקר שנעשה בארה"ב). יש חיפוש מתמיד אחר איזון בין החומר לרוח. האדם היינו יצור גשמי וחומרי בעל צרכים גשמיים יומיומיים אך יחד עם זאת הוא שואף לחיי רוחניות ודבקות בקב"ה.

       ü          סרט קצר על אדם משותק, גופו כלה, אך נשמתו צלולה וכן גם דעתו.

       ü          סרט על מכבי ת"א – איזון בין חומר לרוח. (כמה שהשחקנים יהיו שריריים, אין הם יכולים לנצח במשחק ללא מידות וערכים של יחיד בקבוצה)

      8.         מקור (+שמינית בריסטול):

"בראתי יצר הרע – בראתי לו תורה תבלין"

       9.          היהדות – איזון בין הרוח לחומר

היהדות, התורה והמצוות עוזרות לנו להתנתק (לא להתנזר) מהחומר ולהתקרב לרוחניות.

       ü          בשגרת החיים היומיומית האדם נמצא במרדף אחר החומר – זמן, כסף, אוכל, עבודה, ניקיון וכו', אך בשבת יש לאדם פסק זמן – להתנתק מכל החומר ולדבוק אך ורק ברוחניות..

    10.       מקור (+שמינית בריסטול):

"בכל דרכיך דעהו – והוא ישר אורחותיך"

    11.       קידוש החומר

                  v         כדי להכניס את הבנות לאווירה של "חיפוש אחר מכנה משותף", אנו משחקים את משחק ה"אני הולכת למסיבה ולוקחת איתי X  , מה את מביאה אתך למסיבה שלי?…"

(כן כן, בעלת המסיבה היא הסלקטורית, והיא מכניסה למסיבה אך ורק אשכנזים אשר מביאים עימדם מוצר בעל מכנה משותף שנקבע ע"פ הסלקטורית והם יצטרכו לגלות מהו המכנה. דוגמית- לא למכירה!!! אני, הסלקטורית ששמה "פוצי", מביאה פופקורן וחבצלת תביא חסה. למה? כי המכנה הוא שכל הדברים מתחילים באות שמתחיל שם המוזמן. דוג' נוספת: פוצי מביאה ים, חבצלת מביאה אגם. המכנה – מקווי מים)

    12.       חלוקת מצוות ע"פ יצרים- נספח 3

                    ¨         יצר האכילה – נטילת ידיים, ברכות, כשרות, שחיטה…

                    ¨         יצר המין – חתונה, איסורי הרחקות, נידה, ייחוד, צניעות…

                    ¨         יצר החיים, גשמיות – שבת, שמיטה, תפילה…

כל בת מקבלת מצווה ומבקשים מהן להתחלק לקבוצות, עפ"י שיקול דעתם.

       ü          הקשר לשמיטה – שנת השמיטה מבטאת ערכים רבים ובניהם קידוש החומר. ביהדות אין התעלמות מהחומר, ההפך הוא הנכון. קיים שילוב של החומר הגשמי בשגרת החיים שלנו שבה אנו שואפים לקדושה.

       ü          השוואה והקבלה לשבת.

    13.       משחק "7 בום"

      המספר שבע ביהדות.

    14.      תולים שלט גדול: "כשבת בין הימים – כן שמיטה בין השנים"

    15.       "שבת לה'"

       גם בשמיטה וגם בשבת נאמר פסוק זה.

       ü          שבת זוהי מצווה על האדם הפרטי והעונש כרת.

     שמיטה זוהי מצווה לכלל עמ"י והעונש הוא גלות.

       ü          שמיטה=שבת,  יוהכ"פ=יובל. (שמיטה ושבת הנם מועדים אשר זמנם נקבע לנו ע"י הקב"ה ושני מועדים אלו מסמלים את ניתוקנו מהחומר, ואילו יוהכ"פ ושנת היובל הנם מועדים הנקבעים ע"י בני האדם "מקדש ישראל והזמנים") – הקב"ה מקדש את עמ"י והאחרון מקדש את הזמנים.

    16.       סרטון "גשר" על השבת/ ניתוק מהחומר בשבת.

       ü          איך ההלכות, המושגים, הפרטים הקטנים – מגשימים לנו את המטרה הנעלה "קידוש החומר"

       ü          כל ההלכות מבטאות את ערכיה וטעמיה של השמיטה.