מטרה-

לברר ע ם החניכים את המושג גבורה על פי דמויות המייצגות גבורה.

מהלך הפעולה -

שלב א':  מה גבורה אומרת לך?- מעגל אסוציאציות

שלב ב': מחלקים סוכריות טופי ב-4 צבעים ומחלקים לקבוצות, "שולחנות" של קפה דילמה, כל קבוצה מקבלת גיבור אחר ושאלות מכוונות. ( יש גיבורה אחת בעברית, אפשר לשאול מי יודע עברית טוב ולתת להם אותה)

Eliahu ben Shaoul Cohen, worked as a Mossad agent in Damascus, Syria under the alias of Kamal Amin Ta'abet from 1962 until his exposure and execution on May 18, 1965. Cohen was able to supply considerable details on Syrian political and military matters because of his strong interpersonal skills and abilities to build close ties with business, military, and Ba'ath Party leaders, and Syrian President Amin el Hafiz. He was hanged in Martyr's Square with the television cameras rolling for the entire world to see.

Eli was privy to secrets of the Syrian elite including those of national security. Eli was considered to be named the Syrian Deputy Minister of Defense. He was the only civilian to receive private tours of military installations, even being photographed in the then Syrian controlled Golan Heights with high ranking Syrian officials looking over into Israel.

As a result Eli sent highly informative reports back to Israel detailing the Syrian water deviation project and each and every one of the outposts on the Golan, including tank traps designed to impede any Israeli attack.

Eli’s influence on Syrian officials helped Israel beyond measure. Eli suggested that the Syrians plant trees on the Golan near each of their fortifications. Based on the eucalyptus trees, Israel knew exactly where the Syrian fortifications were.

Two years after his death, in June 1967, the intelligence Eli Cohen provided enabled Israel to capture the Golan Heights in two days as part of Israel's victory in the Six Days War.

Eli Cohen was the greatest Mossad agent Israel has ever known. He was greatly admired by all, including the Syrians. His deeds fed and are still feeding the imagination and fantasy of many. He is a hero who sacrificed his life for the sake of Israel, his fellow Jews, his children and his family.

Roi Klein

The least we can do for the one who scarified his life in such heroic way is to tell his story.

...There is no explanation to hide such an amazing story of heroism – why it isn't told aloud, everywhere, with pride, gratitude, admiration, tears. So we shall tell it ourselves.

Major Roi Klein of blessed memory, Assistant Commander of the 51st battalion of Golani, from the settlement of Ali, was the soldier with the highest rank among his fighters in the battles in the town Bin Jubeil. In the middle of the battle he noticed a grenade thrown at his soldiers. Since one could no longer defend himself from the grenade blowing up, he threw himself on it so that his body would be a living shield and thus save his soldiers from certain death.

The soldiers who survived testified that he cried "SHEMA ISRAEL" while jumping on the grenade...

Roi Klein, a mythical hero, in the period of worshipping the anti-hero, was buried on his 31st birthday.

It was told that he was a gifted saxophone player and brilliant scholar, who graduated from his engineering studies with distinction. He toured Africa with friends, had a rolling laughter, and all his acquaintances describe him as a gentle and modest man. The only wish of his widow is that his children will be like their father. 

May his memory be blessed

The Warsaw Ghetto Uprising

Many Jews in ghettos across eastern Europe tried to organize resistance against the Germans and to arm themselves with smuggled and homemade weapons. Between 1941 and 1943, underground resistance movements formed in about 100 Jewish groups. The most famous attempt by Jews to resist the Germans in armed fighting occurred in the Warsaw ghetto.

In the summer of 1942, about 300,000 Jews were deported from Warsaw to Treblinka. When reports of mass murder in the killing center leaked back to the Warsaw ghetto, a surviving group of mostly young people formed an organization called the Z.O.B. (for the Polish name, Zydowska Organizacja Bojowa, which means Jewish Fighting Organization). The Z.O.B., led by 23-year-old Mordecai Anielewicz, issued a proclamation calling for the Jewish people to resist going to the railroad cars. In January 1943, Warsaw ghetto fighters fired upon German troops as they tried to round up another group of ghetto inhabitants for deportation. Fighters used a small supply of weapons that had been smuggled into the ghetto. After a few days, the troops retreated. This small victory inspired the ghetto fighters to prepare for future resistance.

On April 19, 1943, the Warsaw ghetto uprising began after German troops and police entered the ghetto to deport its surviving inhabitants. Seven hundred and fifty fighters fought the heavily armed and well-trained Germans. The ghetto fighters were able to hold out for nearly a month, but on May 16, 1943, the revolt ended. The Germans had slowly crushed the resistance. Of the more than 56,000 Jews captured, about 7,000 were shot, and the remainder were deported to killing centers or concentration camps

"תמיד בשמחה" - דסי רבינוביץ

דסי היתה בחורה רגילה - הדריכה בבני עקיבא, למדה בתיכון, והחלה ללמוד לבגרויות. לאחר תקופה ארוכה בה הרגישה חולשה, גילו הרופאים כי היא חולה במחלת הסרטן. "אנשים קצת מפחדים מחולי סרטן" אמרה דסי "חושבים שזה מדבק". על אף מחלתה, השתדלה דסי לא להיכנס למצב של רחמים עצמיים ועצבות אלא השתדלה להיות בשמחה, ולעזור לאנשים אחרים.
דסי החליטה להדריך במחנה קיץ של חולי סרטן. היא הגיעה למחנה בערב הראשון, ובמהירות הפכה לכוכבת. פניה המחייכות ועיניה המאירות כבשו את לב כולם. החניכים נקשרו אליה והקיפו אותה. היא היתה פתוחה, ישרה ואמיתית ביחסיה עם החניכים ועם המדריכים. דסי עודדה את הילדים לבטא את מה שהם מרגישים וחושבים. היא הבינה היטב את המצוקות שלהם וסיפרה להם על עצמה ועל הטיפולים שעברה. דסי לימדה אותם איך אפשר לחייך למרות הסבל, והדגישה תמיד את סיסמת המחנה: "ביחד נתגבר". בישיבות המדריכים היא המליצה למדריכים הצעות של פרטים קטנים הנוגעים לטיפול היומיומי בחניכים. הטיפולים שעברה גרמו לשיער שלה לנשור, אך דסי החליטה לא להתבייש בקרחת ואף הרבתה להצטלם מתוך רצון להביא מודעות, שחולה סרטן הוא אדם ככל האנשים ואין סיבה להתרחק ממנו. (סיפורה של דסי מופיע בספר "תמיד בשמחה" כתבה עדנה אמיתי)

לכל אדם יש עיגול בלב,

עיגול שמחה.

לפעמים העיגול קטן, אך הוא יכול לגדול ולגדול,

כאשר העיגול גדול הוא שולח עיגולים קטנים למקומות נסתרים בגוף, שלפעמים כואבים!

יש אנשים שעיגול השמחה שלהם קטן ולנו יש תפקיד - לעזור לו לגדול!

ודאי שואלים אתם "איך?"

כל אחד מאיתנו חושב על דרך:

אפשר להביא לו סוכרייה, לתת לו פרח, לשיר לו שיר, לצייר לו ציור, או אפילו לומר לו: "בוקר טוב, מה שלומך הבוקר?"

והכי חשוב - לעשות את זה בכיף, בשמחה, מכל הלב!

שתזכו לעשות תמיד הרבה עיגולי שמחה לאחרים, ובזכות שתגדילו עיגולי שמחה לאחרים, גם שלכם יגדל.

Discussion questions:

Before reading about the hero:

-         In your eyes, what is heroism?

-         What do you think of the phrase:” only the one who wins is a hero”

-         What’s the opposite of the word “hero”?

Read about the hero and then answer:

-         Do you see your character as a hero? Why? (yes or no)

-         Do you identify with the character? Why? (yes or no)

שלב ג': כל קבוצה מציגה בתורה את הדמות, עד כיתה ח' אפשר לנסות שיציגו בשיר\ סיפור וכו'- משהו יצירתי, לגדולים עדיף שפשוט יספרו בכמה משפטים על הדמות ויענו את התשובות לשאלות בקצרה לפני הכיתה.

שלב ד': סיכום פעולה:

2 נקודות חשובות: מהי גבורה.

                         ביטויים שונים של גבורה.

- "איזהו גיבור - הכובש את יצרו!"  (אבות ד' א)

- 'יצר' ו'יצרים' הם תכונות טבעיות של כל היצורים המפותחים (כולל

האדם), המגינות על החיים. כגון: רעב; פחד; יצר המין; ובאופן כללי 'יצר הקיום'. אצל בני אדם התרחב

המושג 'יצר' והוא כולל תשוקות עזות למיניהן - גופניות ונפשיות. כמו: יצרי שלטון; כוח; מין; רכושנות; יצרי נקם; תוקפנות; יצרי משיכה ודחייה; יצר  אימהות;

  נסכם:

·       גיבור יכול להיות אדם חזק מבחינה פיזית או אדם חלש מבחינה פיזית;

     לא כל גבורה דורשת כוח פיזי.

·       גיבור איננו אדם שאין בו פחד, כי אם אדם הכובש את פחדיו.

·       הגבורה דורשת אומץ; אבל לא כל אומץ הוא גבורה. ולא כל אמיץ הוא

     גיבור.

·       הגיבור דבק במטרתו, ואינו מוותר בקלות, למרות הקשיים שעומדים

    בדרכו.

·       גבורה - איננה תוקפנות.

·       גבורה שנועדה להגן יכולה להיות כרוכה באלימות. אבל אלימות איננה

     גבורה.

·       הגבורה מתגלה בתחומים שונים של החיים, ולא רק בשדה הקרב.

·       הגבורה דורשת שליטה עצמית (כיבוש היצר) והקרבה.

·       אדם מסוגל למעשה גבורה, אם הוא מאמין במטרה שלשמה הוא פועל.

·       הגבורה מתבטאת במעשים שנעשים למען הזולת, או למען הכלל, או

     תורמים ומעשירים את הכלל, ואין בה אנוכיות.

·       הגבורה מותנית בצדקת המטרה שלמענה נלחמים. (אך על צדקת

     המטרה אפשר להתווכח).

·       לא כל מעשה גבורה מסתיים בניצחון. גיבורים - לעתים מצליחים

     להשיג את מטרתם, ולעתים נכשלים. אבל כל מעשה של גבורה הוא

     ניצחון של הרוח האנושית.

כל גיבור שהובא הינו סוג אחר של גיבור:

אלי כהן- גיבור שניסה לעזור ולקדם את א"י ועמ"י, ויתר על זהותו וחייו הפרטיים, לאורך זמן

רועי קליין- גבורה שמתבטאת באהבת ישראל, קידוש השם מיידי, מקריב את חייו בלי לחשוב פעמיים.

מרד גטו ורשה- גבורה של קדושת החיים, כבוד העם, לא לפחד.

הדס רבינוביץ'- גבורה שנובעת מתוך התמודדות, לכאורה אין ברירה, אבל היא לוקחת את זה למקום הכי  בריא שניתן

      גיבור אפשר להיות בכל מיני נסיבות ומסגרות.