שערי ירושלים - מרכז הדרכה מקוון

מטרת הפעולה

מטרות: התלמידים ידעו מה קרה ביום ירושלים.

התלמידים יכירו את ירושלים בתקופות שונות בהיסטוריה דרך השערים שבה.

עזרים נדרשים

ציוד נדרש: # לוח משחק ועליו ציורי שערים+ קוביה- אינו מצורף מערך, יש להכין.

# תמונה של שבעת המינים +4 פירות מפלסטלינה +4 כפות חד"פ- התמונה מצורפת, אך יש לדאוג לקיומם של הפירות והכפות.

# תמונה של פח אשפה +4 תמונות של אשפה.

# סלוטייפ

# 4 כתבי חידה- שניים מכל סוג.

# 4 מבוכים גדולים.

# קלטת של שחרור הכותל.

תוכן הפעולה

תקציר הפעילות: הסבר על יום ירושלים.

משחק- סקירה על 4 שערים משערי י-ם דרך התקופות שבהן השתמשו בשערים

הללו, כולל משימה על השער הנ"ל. מתחילים בשער יפו, שער האשפות, שער האריות

ומסיימים בשער הרחמים.

מהלך הפעילות:

מהלך הפעילות

הערות

מתחילים בהסבר על יום ירושלים.

מיד אחרי קום המדינה פרצה מלחמה (למעשה היא התחילה עוד הרבה לפני כן, בכ"ט בנובמבר) שהיום אנו קוראים לה מלחמת העצמאות או מלחמת השחרור או מלחמת הקוממיות.

במלחמה הזו קרה דבר איום ונורא, כל החלק המזרחי של ירושלים נכבש מידינו על ידי הירדנים.

בחלק שנכבש על ידי הירדנים היה גם הכותל המערבי והר הבית, המקום הקדוש ביותר שקיים. על הר הבית היה בנוי בית המקדש והכותל המערבי הוא השריד היחיד שנשאר לנו ממנו. במשך תשע עשרה שנים ארוכות, הכותל המערבי היה בידי הירדנים, יהודים לא יכלו להגיע אליו, להתפלל לידו ואפילו לא לראות אותו. לפני 40 שנים פרצה מלחמת ששת הימים, מלחמה שבה תוך ששה ימים בלבד הצלחנו לכבוש חלקים מאוד גדולים מארץ ישראל ובכ"ח באייר, הצליחו הצנחנים להגיע לכותל המערבי ולכבוש את הר הבית. ההתרגשות היתה עצומה כל עם ישראל התרגש למשמע החדשות שאחרי תשע עשרה שנים, סוף סוף הכותל המערבי בידינו.

משמיעים את הקלטת של שחרור הכותל.

מסבירים שמסביב העיר העתיקה שבירושלים ישנה חומה. וכמובן, אם יש חומה אז צריך גם דרך לצאת ממנה, איך יוצאים מתוך חומה? בעזרת שערים כמובן! וגם בחומת ירושלים יש שערים. ליתר דיוק שמונה שערים, לכל שער בחומת ירושלים יש שם משלו ולכל שער יש גם סיפור משלו, דברים קרו בו, למה השתמשו בו וכו'.

כדי להכיר את השערים נשחק משחק.

משחק השערים:

מחלקים את הילדים ל4-2 קבוצות, על פי גודל הכיתה. מומלץ שלא יהיו יותר מעשרה ילדים בקבוצה.

פורסים את לוח המשחק במרכז המעגל. על לוח המשחק יש הרבה שערים. כל קבוצה שנוחתת על שער מקבלת משימה/חידה על אחד השערים בירושלים. הקבוצה שביצעה הכי הרבה משימות מנצחת (עושים לוח ניקוד על הלוח וככה הכיתה תקשיב ותשתתף במשחק) (ארבע המשימות העיקריות הן תחרות בין הקבוצות ככה שזה לא משנה על כמה שערים הקבוצה נחתה).

הסבר למדריכה:

את ההסבר הבא לא מסבירים לילדים אלא הוא בשבילנו, כדי שאנחנו נדע איך הולך המשחק.

החלטנו להתמקד במשחק בארבעה שערים שמסמלים ארבע תקופות חשובות בירושלים:

שער יפו- שעומד היום על דרך שהיתה דרך ראשית בזמן בית המקדש, דרכו הלכו הרבה עולי רגל ולכן הוא מסמל לנו את העלייה לרגל.

שער האשפות- שדרכו יצאו כדי לשפוך את האשפה של העיר העתיקה אל נחל קדרון שנמצא מחוץ לירושלים. שער האשפות לא מסמל שום תקופה.

שער האריות- שדרכו עברו הצנחנים בדרכם לכותל ומסמל את

שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים.

שער הרחמים- שדרכו יבוא בעז"ה המשיח ומסמל את הגאולה.

מכיוון שהתמקדנו בשערים אלה- ארבעת המשימות הראשונות והמשמעותיות ביותר יהיו על ארבעת השערים הללו. חשוב שהמשימות האלו יהיו על פי הסדר כדי שהן יהיו על פי סדר התקופות.

אבל המשחק לא נגמר דווקא אחרי שעשית את ה-4 האלו כי יש עוד משימות. לפני כל משימה מסבירים בקצרה על השער (לפי מה שכתוב למעלה) למה קוראים לו כך ולמה הוא שימש ותולים על הלוח את השער עליו מדברים.

-חשוב מאוד להקפיד על זמנים במשימות ושלא המשחקים יהפכו לעיקר השיעור, אלא להסביר לתלמידים ולראות שהם אכן מבינים. אם לא- לא להיכנע ולהסביר אפילו על חשבון המשחק.

ונתחיל במשחק. התלמידים זורקים את הקוביה, וכשהחייל של הקבוצה שלהם נוחת על תמונה של שער- עוצרים ומסבירים על השער ועושים את המשימה הנלוות.

משימה ראשונה: שער יפו-

שער יפו מסמל לנו את העולים לרגל שבאו לירושלים כי הוא עומד על דרך ראשית לירושלים לאלו שבאו מכיוון מערב כלומר מכיוון הים-כלומר מהעיר יפו. ומכאן שמו.

(שער יפו לא היה השער שדרכו באו העולים כי הוא נבנה בתקופה רק של לפני 400 שנה בידי התורכים כמו כל שאר החומה.)

[למדריכה: וכשהגיע זיל הלם הגרמני לבקר ולפגוש את הרצל, פרצו לכבודו חלק מהחומה ואחרי זה הרחיבו עוד.]

כאשר בית המקדש היה קיים היו עולים לירושלים שלוש פעמים בשנה: בסוכות בפסח ובשבועות. אפשר להוסיף הסבר קצר על שלושת הרגלים, תלוי אם הכיתה יודעת את זה או לא.

בשבועות התחילו להביא לבית המקדש ביכורים, כלומר, הפרי הראשון שצמח על העץ, אבל לא הביאו מכל הפירות, אלא אך ורק מהפירות שהם חלק משבעת המינים.

המשימה של כל קבוצה היא להביא לבית המקדש ביכורים. עושים זאת על ידי מרוץ שליחים:

תולים על הלוח תמונה של שבעת המינים וכל קבוצה עומדת בטור מול הלוח, כל קבוצה מקבלת כף חד פעמית ופרי מפלסטלינה.

הראשון בטור מניח את הפרי על הכף וצריך ללכת עד הלוח ובחזרה כשהכף בפה {או שמחזיק בקצה של הכף.} בלי שהפרי ייפול מהכף.

כשהוא מגיע חזרה הוא מעביר את הכף לבא אחריו והוא צריך לעשות בדיוק אותו הדבר.

הקבוצה שגומרת ראשונה להעביר את הכף בין כולם, ומגיעה עם הפרי אל התמונה, מנצחת וניתן לה ניקוד על גבי הלוח.

משימה שניה: שער האשפות-

דרך שער האשפות היו מוציאים את האפר של הקורבנות ואת האשפה מבית המקדש לנחל קדרון, ומכאן שמו.

ובתקופה מאוחרת יותר יצאו דרך שער האשפות כדי לזרוק את כל האשפה של העיר העתיקה אל נחל קדרון.

המשימה היא להכניס את האשפה לתוך הפח.

תולים על הלוח את התמונה של הפח ומזמינים נציג מכל קבוצה, כל נציג מקבל תמונה קטנה של אשפה שעליה מודבק עיגול של נייר דבק.

כל נציג בתורו עוצם עיניים וצריך להדביק את האשפה שיש לו ביד על פח הזבל.

הקבוצה שהדביקה את האשפה הכי קרוב לפתח פח הזבל מנצחת.

משימה שלישית: שער האריות-

שער האריות נקרא כך על שם שני האריות החקוקים משני צדדיו. דרך שער האריות פרצו הצנחנים לעיר העתיקה, הילדים עכשיו הצנחנים והם צריכים לכבוש את העיר עתיקה, את תיתני להם להיכנס לעיר רק אם יגידו לך את הסיסמה הנכונה.

כל קבוצה מקבלת כתב חידה (מצורף למערך) בו כתובה הסיסמה, הקבוצה הראשונה ששולחת נציג ללחוש לך את הסיסמה מנצחת.

התשובות לכתבי החידה הן: "כ"ח באייר התשכ"ח"

ו"הר הבית בידינו".

משימה רביעית: שער הרחמים-

שער של הר הבית ושל העיר העתיקה- החומה מתחברת בנק' הזו.

שער הרחמים הוא השער היחיד שסגור בימינו.

על פי המסורת דרך שער הרחמים יכנס המשיח ותבוא הגאולה.

אבל- המוסלמים סתמו לנו את השער ובנו עליו בית קברות. הם למדו שאליהו הנביא הוא כהן, וידעו שלכוהנים אסור להיות בבית קברות, אז הם חשבו שככה הם גורמים לו לא להגיע ושלא תהיה לנו גאולה.

המשימה- מבוך הגאולה:

עליכם להגיע אל הגאולה, כל קבוצה מקבלת מבוך.

הקבוצה הראשונה שמגיעה לסוף המבוך מנצחת.

ואם לא הספקת את 4 השערים, מזכירים גם שיש בירושלים עוד ארבעה שערים: השער החדש, שער ציון, שער הפרחים ושער שכם.

ואם עדיין נשאר לך זמן, את יכולה להסביר על 4 השערים הנותרים ולעשות את המשימות המצורפות.

* שער הפרחים-

נקרא כך בגלל עיטוריו הנראים כפרחים. נקרא גם שער הורדוס, מי ששיפץ את בית המקדש השני והפך אותו לבנין מפואר.

המשימה: הרכבת המשפט הבא על פי הסדר- "מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין מפואר מימיו"

* שער שכם-

משער זה עברה הדרך לכיוון הצפון, לשכם.

המשימה: תולים מפת א"י, וצריך למצוא תוך זמן קצוב את העיר ירושלים, ואת שכם.

* שער ציון-

במלחמת העצמאות חטיבת הראל של הפלמ"ח פרצה דרכו אל הרובע היהודי הנצור (למחרת הירדנים השתלטו בחזרה..)

המשימה: חתול ועכבר – מטרת החתול להיכנס ולהכניס אוכל/ נשק וכו'.

* השער החדש-

זהו השער החדש ביותר מבין שערי חומות העיר העתיקה.

המשימה: "מה חדש בגננו הקטן?"- ישנם חפצים שונים, ילד יוצא, וצריך לנחש איזה מבין החפצים חדש, איזה חפץ הוספנו שלא היה קודם.

בהיעדר זמן אך ברצונך ללמד אותם ע לשאר השערים, אפשר לשחק גלגל המזל/איש תלוי על שמות השערים, או לעשות להם גימטריה וכתבי חידה על השמות.

מסכמים את השיעור ומסבירים שהקשר שלנו לי-ם הוא בגלל שה' בחר בה כעיר הקודש והיא גם עיר הבירה של עם ישראל כיום, ודווקא שם קרו לעמ"י כל הדברים המשמעותיים לו.

סיכום על השערים:

כל שער הוא מיוחד ויש לו תפקיד ובלי השערים ירושלים לא היתה מגיעה לעיר שהיא היום, כי השערים הגנו על העיר גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה צבאית. שער יפו:היה על דרך ראשית לעולים מכל העולם לירושלים מכיוון מערב, ומכאן שמו. שער האשפות- דרכו יצאו לזרוק את האשפה לנחל קדרון ומכאן שמו. שער האריות- דרכו פרצו לאחר ניסיונות כושלים להיכנס משערים אחרים לעיר העתיקה וכבשו אותה.

שער הרחמים- השער החתום שדרכו, כך אנחנו מאמינים, יגיע המשיח.

שער הפרחים- נקרא כך בגלל העיטורים עליו שנראים כמו פרחים. ונקרא גם שער הורדוס, על שם המלך הבנאי שהפך את בית המקדש לאחד מהמבנים היפים שנבנו עד כה, אם לא היפה ביניהם.

שער שכם- דרכו הלכו צפונה, לעבר שכם ולכן הוא נקרא כך. כיום הוא משמש מעבר בין העיר העתקיה לשכונות מזרח ירושלים.

שער ציון- נקרא כך מכיוון שממוקם על הר ציון. נפרץ במלחמת העצמאות ע"י הפלמ"ח, אך למחרת חזר לכוחות ירדנים ורק במלחמת 6 הימים נפתח השער.

השער החדש- החדש מבין שערי העיר העתיקה. ממוקם במקום הגבוה ביותר משאר השערים.

בהצלחה J

לפרט בהסבר ולא להניח שהילדים יודעים הרבה על יום ירושלים.