People In Jerusalem - דמויות ירושלמיות

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית

גילאים 5 - 99

גודל קבוצה 5 - 20

משך הפעולה : 45 דקות

פרטים נוספים...

הורדה

Dmuyot in Jerusalem- HEB.doc (154 KB)

 
הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 16386
הורד: 2849

Rated 379 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!



מטרת הפעולה

מטרות:

1.         להמחיש את הרצף היהודי בעשייה, בכמיהה
ובכיסופים לירושלים לאורך כל הדורות
.

2.         להכיר דמויות מרכזיות שפעלו בירושלים, או
שירושלים הטביעה את חותמה על אישיותן
ועל יצירתן
.

3.         לסייע לבני הנוער להבין את מקומם כחוליה   
         בשרשרת הזיקה לירושלים
.


עזרים נדרשים
דפים וכלי כתיבה (לא בשבת) , חפצים שונים, פרטי לבוש שונים ועוד

תוכן הפעולה

 

בס"ד

מפגש דמויות בירושלים

 

"אולפן שידור" - ראיונות

 

מטרות:

 

שיירה מגיעה לירושלים, 1948

1.         להמחיש את הרצף היהודי בעשייה, בכמיהה
ובכיסופים לירושלים לאורך כל הדורות
.

 

2.         להכיר דמויות מרכזיות שפעלו בירושלים, או
שירושלים הטביעה את חותמה על אישיותן
ועל יצירתן
.

 

3.         לסייע לבני הנוער להבין את מקומם כחוליה   
         בשרשרת הזיקה לירושלים
.

 

 

אוכלוסיית היעד: כיתות ז' – י"ב

 

משך ההפעלה: ללא שלב ההכנה - 90 דקות

 

 

מהלך ההפעלה

 

שלב ההכנה:

כל 2-4 תלמידים יקבלו כרטיסי דמות ויצטרכו להעמיק את היכרותם עם הדמות, בהתאם לשאלות הבאות:

1.         על איזה אירוע הקשור בירושלים בתקופתך היית רוצה לספר?

 

2.         מהו הקשר שלך לירושלים?

 

·        כל אחד מהמשתתפים יצטרך לייצג את הדמות ב"אולפן שידור" בכיתה. 
מומלץ להביא אביזרים המסמלים את הדמויות
.

 

ניתן להתכונן לגילום תפקידי הדמויות בשני אופנים:

1.         התלמידים יקדישו להכנה מספר דקות בכיתה - לפני השיעור או בתחילתו.

 

2.         המורה יפנה מראש את התלמידים להכנה מעמיקה בבית, המבוססת על עיון בפרקי תנ"ך, אגדה ומדרשים רלוונטיים, אנציקלופדיות, ספרי מחקר וספרי עזר.

 

שלב א' - קבוצתי

כדי ליצור אווירה מתאימה, הכיתה הופכת ל"אולפן שידור". באולפן יהיו מקומות ל-3-4 מוקדי שידור (בהתאם למספר התלמידים בכיתה).

בכל מוקד ישבו המשתתפים על פי הרצף ההיסטורי (סדר המספרים על הכרטיסים).

 

התלמידים נחלקים לקבוצות בנות 11 משתתפים. כל קבוצה הופכת לאולפן שידור. בכל קבוצה עשר דמויות ומראיין אחד.

 

המראיין הקבוצתי יבקש מכל דמות להציג את עצמה בפני הקבוצה. המראיין פונה אל הדמויות ומבקש מהן להתייחס בסבב לשאלות הבאות:

 

1.         על איזה אירוע הקשור בירושלים בתקופתך היית רוצה לספר?

 

2.         מהו הקשר שלך לירושלים?

 

3.         לפני שנכנסנו לאולפן סיירנו בירושלים. מה הפתיע אותך ומה הרשים אותך ביותר?

 

4.         מה אתה שואף ומצפה לראות בירושלים בעתיד?

 

 

שלב ב' - במליאה

המראיינים ידווחו למליאה על דברים מיוחדים שעלו בשיחה ועל מה שהרשים אותם במיוחד.

 

שאלות לדיון:

1.         אילו הייתם יכולים לפגוש את אחת הדמויות, את מי מהן הייתם רוצים לפגוש? מדוע?

 

2.         מה הייתם שואלים אותה? מה הייתם רוצים לומר לה?

 

3.         האם אתם מכירים דמויות נוספות הקשורות לירושלים ואשר הטביעו את חותמן עליה?

 

4.         במה תורמת לכם ההיכרות עם הדמויות המייצגות את הקשר לירושלים לאורך התקופות? תנו דוגמאות.

 

5.         כיצד יכולים אנחנו להמשיך ולחזק את הזיקה שלנו לירושלים?

 

 

 

רשימת  הדמויות

 

1.         דוד המלך

 

2.         ירמיהו הנביא

 

3.         נחמיה

 

4.         יהודה המכבי

 

5.         הרמב"ן

 

6.         משה מונטיפיורי

 

7.         הרב קוק

 

8.         דוד בן גוריון

 

9.         ש"י עגנון

 

10.       מוטה גור

 

 

למנחה: יש באפשרותך לבחור, לפי שיקול דעתך, דמויות נוספות שהטביעו את חותמן על העיר.

 

 

 

1.         דוד המלך

 

 

·        מלך בערך בין השנים 1010-970 לפנה"ס.

 

·        נלחם בפלשתים מנעוריו (דוד מול גולית).

 

·        כמלך ניצח אותם וביטל את איומם.

 

·        הרחיב את גבולות הממלכה.

 

·        כבש את ירושלים מידי היבוסים והפכה לבירת ממלכת ישראל.

 

·        העלה את ארון ברית ה' מקרית יערים לירושלים.

 

·        השתוקק לבנות בירושלים את בית המקדש, אך נתן הנביא מוסר לו את דבר הקב"ה, שלא הוא אלא בנו יבנה את הבית.

 

·        בספר תהילים המיוחס לדוד המלך מוזכרת ירושלים בהקשרים שונים.

 

2.         ירמיהו הנביא

 

  • ירמיהו היה בן משפחת כהונה שישבה בענתות.

 

  • לאחר הקדשתו לנביא עבר מענתות לירושלים.

 

  • ניבא בין השנים 585-626 לפנה"ס - מהשנה ה13- ליאשיהו המלך ועד חורבן בית המקדש (בימי צדקיהו) ורצח גדליהו בן אחיקם.

 

  • כל אורח חייו סמלי. רווקותו, בידודו החברתי, כל אלה תכליתם לרמוז על חורבן ירושלים.

 

  • ירמיהו נרדף על ידי המלך והעם ואף היה ניסיון להוציאו להורג, כיוון שניבא על חורבן המקדש וירושלים.

 

  • ירמיהו הזהיר את המלך צדקיהו, אחרון מלכי יהודה, לבל ימרוד בבבל, מכיוון שמרד זה יביא לחורבן המקדש ולשריפת ירושלים. צדקיהו לא שעה לדברי ירמיהו ונבואותיו התגשמו.

 

  • "כל הימים שהיה ירמיהו בתוך ירושלים - לא חרבה, וכיון שיצא ממנה - חרבה" (פסיקתא דרב כהנא, ירמיהו י"ד).

 

  • לאחר החורבן קונן ירמיהו על המקדש ועל ירושלים. מייחסים לו את כתיבת מגילת איכה.

 

  • ניבא שלאחר 70 שנות גלות בבל יחזור העם לארץ ישראל ולירושלים, ונבואה זו התגשמה במלואה.

 

3.         נחמיה

 

  • נחמיה היה שר המשקים של ארתחשסתא הראשון מלך פרס.

 

  • בזמן כהונתו בחצר המלך הגיעה משלחת מירושלים וסיפרה על המצב החמור בירושלים. נחמיה ביקש מהמלך רשות לעלות לירושלים ולעזור בשיקומה.

 

  • ברשות המלך ובתמיכתו עלה נחמיה לירושלים ב-445לפנה"ס והתמנה ל"פחות יהודה". המלך נתן לנחמיה חיל משמר שילווה אותו עד ארץ ישראל וחומרי בנייה לבניית החומה ומבני ממשל בירושלים.

 

  • בתחילת פעילותו בירושלים הוא בנה את החומה בעזרת אנשים מכל שכבות העם שישבו ביהודה.

 

  • נחמיה התמודד במהלך הבנייה עם התנגדות חריפה מצד תושבי הארץ שלא היו משבי ציון (כותים, חורים ועוד).

 

  • הצלחתו להתגבר על האויבים ולהשלים את בניית החומה ב-52 יום נתפסה על ידי תומכיו ומתנגדיו כיד ה'.

 

  • פעל יחד עם עזרא הסופר ותיקן תיקונים חברתיים חשובים כמו שמיטת חובות, עידוד הישיבה בירושלים וההגירה אליה וחתימת אמנה.

 

  • לאחר 12 שנה חזר לבבל, אך כעבור שנה חזר לירושלים, מכיוון ששמע שהמצב המדיני, הביטחוני, החברתי והדתי בירושלים התדרדר.

 

  • בתקופת הנהגתו השנייה, שנמשכה עד 425 לפנה"ס, יחד עם עזרא הסופר, טיהר את המקדש מכוהנים לא כשרים, גירש את הנשים הנוכריות, נלחם נגד  חילול שבת וחידש את נתינת המעשרות ללוויים.

 

  • פעילותו הרבה של נחמיה כמנהיג בעל כישרון ארגון ויוזמה, החדור   
    אמונה  דתית, מפורטת בספר נחמיה
    .

 

 

 

4.         יהודה המכבי

 

  • הבן השלישי של מתתיהו החשמונאי, שהרים את נס המרד נגד היוונים בימי  אנטיוכוס אפיפנס.

 

  • פעל בין השנים 165-161 לפנה"ס.

 

  • הנהיג בפועל את המרד נגד צבא יוון, נלחם בקרבות רבים ונחל בהם
    הצלחה.
    המפורסמים שבהם
    :

-         הקרב בגופנה, בו נהרג אפולוניוס, שר צבאו של אנטיוכוס

-         הקרב בבית חורון

-         קרב אמאוס

-         קרב בית צור

-         קרבות בגלעד, בשומרון, בעבר הירדן, בשפלה ועוד.

 

  • טיהר את בית המקדש והדליק את המנורה בעזרת פך השמן, ומאז אנו חוגגים את חג החנוכה (לזכר הניצחון ולזכר נס פך השמן).

 

  • נפל במערכה בקרב אלעשה. "ויתאבלו עליו ישראל ויאמרו: איך נפל
    החזק  במושיעי ישראל" (חשמונאים ט
    ').

 

  • בזכותו הושגה עצמאות לאומית לעם היהודי בארצו והוקמה מלכות בית חשמונאי שנתקיימה כ-200 שנה.

 

 

 

5.         רבי משה בן נחמן (הרמב"ן)

 

  • חי בין השנים 1194-1270. 

 

  • מגדולי חכמי ישראל בימי הביניים, איש אשכולות - רב, פילוסוף,
    פרשן, משורר ורופא
    .

 

  • עלה לארץ ישראל מספרד והתיישב בירושלים ב-1267, ומצא בה רק
    שני  צַבָּעים יהודים
    .

 

  • חידש את היישוב היהודי בירושלים והקים בית כנסת המזוהה עם
    בית כנסת הרמב"ן שברובע היהודי
    .

 

  • מסורות שונות מספרות על מקום קבורתו בחיפה, בעכו, בחברון ואף
    בירושלים
    .

 

 

 

 

 

מכתב הרמב"ן לבנו - שנת 1267

 

"בירושלים עיר הקדש אני כותב אליך ספרי זה,            כי זה שבח והודאה לצור ישעי זכיתי ובאתי לשלום       ביום תשיעי לירח אלול ועמדתי בה בשלום עד מחרת יום הכפורים, אשר פני מועדות ללכת            לחברון, העיר קברות אבותינו, להשתטח כנגדם ולחצוב לי שם קבר בעה"ק. ומה אגיד לכם בענין       הארץ? כי רבה העזובה וגדול השממון, וכללו של דבר, כל המקודש מחברו חרב יותר מחברו: ירושלים יותר חרבה מן הכל וארץ יהודה יותר מן הגליל,    ועם כל חורבנה היא טובה מאד, ויושביה קרוב         לאלפים ונוצרים בתוכם כשלש מאות פליטים מחרב     

השלטן, ואין ישראל בתוכם, כי מעת באו התתרים ברחו משם ומהם שנהרגו בחרבם. רק שני אחים צבעים קונים צביעה מן המושל, אליהם יאספו עוד       

מנין מתפללים בביתם בשבתות. והנה זרזנו אותם ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכפה יפה ולקחנו אותו לבית הכנסת, כי העיר הפקר וכל הרוצה        

לזכות בחורבות זוכה.  

והתנדבו לתיקון הבית וכבר התחילו ושלחו לעיר שכם להביא משם ספרי תורה אשר היו מירושלים והבריחום שם, בבא התתרים, והנה הציבו בית-הכנסת לשם

יתפללו. כי רבים באים לירושלים תדיר, אנשים ונשים, מדמשק וצובא וכל גלילות

הארץ לראות בית המקדש ולבכות עליו, ומי שזיכני לראות אותה בחרבנה הוא יזכני

לראותה בבנינה ותיקונה בשוב אליה כבוד השכינה. ואתה, בני, ואחיך ובית אביך, כולכם תזכו בטוב ירושלים ובנחמת ציון. ותקרא לי לשלום בני ותלמידי ר' משה ב"ר

שלמה אחי אמך, הנני מגיד לו כי עליתי אל הר הזיתים המכוון כנגד הר הבית והסמוך  לו, אין ביניהם אלא עמק יהושפט, ושם כנגד בית המקדש קראתי חרוזותיו בבכיה רבה כאשר ניבא".

 

                            (נדפס בסוף ספרו "שער הגמול" וכן ביערי, "אגרות א"י", עמ' 85)

 

6.         משה מונטיפיורי

 

  • חי באנגליה בין השנים 1784-1885.

 

  • נדבן ושתדלן למען יהודי התפוצות בכלל ויהודי ארץ ישראל בפרט.

 

  • החל מ-1824 פרש מכל עסקיו והתמסר לפעילות ציבורית, להגנה על
    זכויות  היהודים באנגליה ולפיתוח היישוב היהודי בארץ ישראל
    .

 

  • ב-1827 הגיע לראשונה לביקור בארץ, ואחרי כן הגיע עוד לשישה ביקורים, ותמיד בלוויית פמליה גדולה.

 

  • מביקורו השני ואילך לא הסתפק במתן תרומות לתושבי הארץ אלא שאף לחולל שינוי יסודי במצב היישוב על ידי חכירת אדמות למקומות יישוב חדשים ומציאת מקורות פרנסה ליהודי הארץ.

 

  • משה מונטיפיורי נקשר במיוחד לירושלים. לאחר ביקורו השני יזם
    הקמת מרפאה ובית מרקחת בעיר ושלח אליה רופא מאנגליה
    .

 

  • כדי להגדיל את מקורות הפרנסה של יהודי ירושלים שלח מונטיפיורי  ב-1843 מכונות לדפוס של ישראל בק, הקים בית אריגה ב1854- ובנה את תחנת הקמח ב-1860.

 

  • ב-1860 הקים את שכונת משכנות שאננים, השכונה הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה. מטרתה לאפשר מגורים בתנאים טובים יותר ליהודי ירושלים.

 

  • על שמו נקראות חמש שכונות בירושלים: ימין משה, זכרון משה, אהל
    משה, מזכרת משה וקרית משה
    .

 

 

7.         הרב אברהם יצחק הכהן קוק - הרא"ה

 

  • נולד בלטביה בשנת 1856 ונפטר בירושלים בג' באלול תרצ"ה - 1935.

 

  • הגיע לא"י ב-1904 וכיהן כרבה של יפו.

 

  • היה גאון בתורה ובעל השכלה כללית רחבה - מה שהכשיר אותו להיות מנהיג  דגול לעמו. רואים בו את אבי הציונות הדתית. ייחודו של הרא"ה ביכולתו למזג מה שנדמה כהפכים: מסורת ומודרניזם, נפש פיוטית וכשרון מעשה, הלכה ומסתורין.

 

  • קירב את אנשי ההתיישבות החילוניים אל האמונה והתורה.

 

  • בשנת תרע"ט (1919) הוכתר כרבה של ירושלים.

 

  • בשנת תרפ"א נוסדה הרבנות הראשית של ארץ ישראל והרב קוק נבחר לרב האשכנזי הראשי. באותה שנה ייסד את ישיבת "מרכז הרב" וראה בה מרכז עולמי רוחני ללימוד התורה.

 

  • ראה בחיוב רב את השילוב שבין תורה ומדע, והשתתף בפתיחת
    האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת תרפ"ד ((1925).

 

  • לצד פעילותו הציבורית הענפה, הצטיין בעבודתו הספרותית, בהלכה ובהגות.

 

  • בין ספריו: אגרות הראי"ה, אורות הקדש, אורות התורה, אורות התשובה, עולת ראי"ה, הלכה ברורה (על התלמוד) ועוד.

 

  • בגיל שבעים (שנת מותו) קיבל אזרחות כבוד של תל אביב.

 

 

 

8.         דוד בן גוריון

 

  • חי בין השנים 1886-1973.

 

  • נולד בפולין והיה פעיל מנעוריו בתנועה הציונית.

 

  • עלה לארץ ב-1906 ומאז ועד קום המדינה השתתף באופן פעיל בכל הכינוסים הציוניים שהתקיימו בארץ ובחו"ל.

 

  • ב-1948 עמד בראש מינהלת העם והכריז על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח.

 

  • היה ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ממשלת ישראל עד
    התפטרותו  ב-1963
    .

 

  • קבע את המדיניות במלחמת השחרור, התמסר לקליטת העלייה ההמונית לאחר קום המדינה ולפיתוח המדינה בראשית דרכה.

 

  • במלחמת השחרור חתר לשחרור ירושלים ולפריצת הדרך אליה בכל מחיר מתוך הבנת משמעותה הרוחנית והמוראלית של ירושלים בקרב היישוב היהודי.

 

  • היה מהתומכים המובהקים בקביעת ירושלים כבירה והעברת הכנסת  ומשרדי הממשלה אליה.

 

  • ב-1970 התפטר מחברותו בכנסת, פרש מהחיים הפוליטיים, עבר להתגורר בשדה בוקר והתמסר לכתיבה, עד מותו ב-1973, ושם גם נקבר.

 

 

9.         ש"י עגנון

 

  • שמואל יוסף עגנון (צ'אצ'קס) נולד ב-1888 בגליציה, פולין.

 

  • עלה לארץ ב-1908. ב-1910 התפרסם סיפורו הראשון שנקרא: "עגונות" ועל שם סיפור זה נקרא בשם "עגנון".

 

  • מגדולי המספרים:             חתן פרס ביאליק, 1934

חתן פרס ישראל, 1958

חתן פרס נובל לספרות, 1966.

 

  • שורשיו הם התרבות העברית והכללית. תרבות עיירתו והווייתה הן תבנית נוף מולדתו שהטביעה חותם על יצירתו. ברבים מספריו וסיפוריו, כגון הכנסת כלה, אורח נטה ללון, תמול שלשום, תהילה, שירה ועוד, ניתן למצוא חומר רב על ירושלים.

 

  • נפטר בירושלים בשנת 1970. ביתו הפרטי, הכולל את ספרייתו וכתביו, הפך לאתר תיירות מבוקש בירושלים.

 

 

אומר לכם מי אני.

"מתוך קטסטרופה היסטורית, שהחריב טיטוס

מלך רומי את ירושלים וגלה ישראל מארצו,

נולדתי אני באחת מערי הגולה. אבל בכל עת,

תמיד דומה הייתי עלי כמי שנולד בירושלים.

בחלום, בחזון לילה ראיתי את עצמי עומד עם

אחי הלויים בבית המקדש כשאני שר עמהם

שירי דוד מלך ישראל. בזכותה של ירושלים

כתבתי את כל אשר נתן השם בלבי ובעטי."

 

(מתוך דברי ש"י עגנון בשטוקהולם

בטקס קבלת פרס נובל לספרות בשנת 1966)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

10.       רב אלוף מרדכי (מוטה) גור

 

  • מרדכי (מוטה) גור נולד ב-1930 בירושלים. הצטרף בגיל צעיר ל"הגנה", ולאחר מכן היה מפקד בגדנ"ע. היה מפקד פלוגה בחטיבת ה"נגב" במלחמת העצמאות.

 

  • התנדב לצנחנים, שירת כמפקד פלוגה ו', ונלחם בראשה בחלק ניכר
    מפעולות התגמול. בפעולת התגמול בח'אן יונס (1955) נפצע
    .

 

  • היה מפקדו הראשון של גדוד הנח"ל המוצנח ומפקדו בקרב המתלה
    במלחמת סיני (1956)
    .

 

  • פיקד על חטיבת הצנחנים במערכה לשחרור ירושלים במלחמת ששת
    הימים
    .

 

  • שימש אלוף פיקוד הצפון בשנים 1969-1972, בתקופה של פעילות סורית ופעילות מחבלים מגבולות סוריה ולבנון. בתפקידו זה פיקד על מבצעים רבים בסוריה ובלבנון וביסס את מאחז צה"ל בהר דב.

 

  • היה הרמטכ"ל העשירי של צה"ל בשנים 1974-1978. בתפקידו זה היה אחראי לשיקום צה"ל לאחר מלחמת יום הכיפורים. פיקד על מבצע שחרור בני הערובה החטופים באנטבה (1975) ועל מבצע "ליטני" (1978).

 

  • כיהן כשר הבריאות בממשלת האחדות, בראשות יצחק שמיר בשנים  1984-1986.

 

  • בממשלתו של יצחק רבין, אשר כיהן גם כשר הביטחון, מונה מוטה גור לסגן שר הביטחון (1992-1995) והופקד על מערך המשק בשעת חירום ועל ייצוג מערכת הביטחון בפני הכנסת. אך את עיקר זמנו הקדיש לקשר עם ההתיישבות היהודית באזור יהודה, שומרון וחבל עזה.

 

  • הרבה לכתוב בנושאים צבאיים, ופרסם ספרים על פלוגה ד' ועל לחימת חטיבת הצנחנים בירושלים במלחמת ששת הימים. כמו כן כתב ארבעה ספרי ילדים על מעלליה של עזית, הכלבה הצנחנית.

 

  • נפטר ביולי 1995.

 



פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > ארץ ישראל > מקומות בארץ > ירושלים
» הכל > חגים ומועדים > יום ירושלים
תגובות הגולשים: