Communication - תיק תקשורת
Detalles del archivo:
Tipo de recursos: Peula Idiomoa: Hebreo
Edad 10 - 14
Cantidad de participantes en el grupo 10 - 30
Tiempo estimado: 45 minutos
communicaion-_HEB.docComentarios y criticas
Stats:
Vistas por tiempo:
12030
Descargadas por tiempo:
2085
Be the first to rate!
Add this file to your personal library.
¿Descargaste el recurso y tienes algo para compartir?
Este es el lugar!
Objetivo del recurso
1. החניכים יבינו, שתקשורת טובה, בנויה על הקשבה, ולא רק על דיבור.
2. כשמישהו אחר מדבר, אני שותק. גם כי אני מכבד אותו וגם כי יש לנו מה ללמוד מכל אחד.
Contenidos de los recursos
שלבים:
פתח לו ת'צורה
1. הנקמה!!!
2. דבר איתי
3. תחזור אחרי
4. חידות בלי סוף
5. הקומונרית ומיקי יסכמו
6.
1 - 10
1 - 10
מהלך הפעולה:
פתח לו ת'צורה
אחד המדריכים יכנס ויתחיל את הפעולה. פתאום יכנס המדריך השני לחוץ לחדר, ובפנטומימה היסטרית ינסה להסביר שהוא מחפש את המעיל / סוודר / עניבה שלו. המדריך שכבר התחיל להעביר את הפעולה יעמוד המום מול המשוגע שנכנס לחדר, וינסה להבין מה? מי? למה? מה קורה? מה הוא רוצה?
אחרי שתי דקות ימאס לו מהמשוגע, יקח ספר או כל כלי אחר וינחית אותו למדריך השני על המוח. המדריך ה"משוגע" יפלוט אנחת רווחה וישאל: "איפה לעזאזל העניבה שלי?". אני רק מחפש את העניבה שלי.
אפשרות לפתיחה אחרת:
המדריכים (אם יש רק אחד תמצאו חבר שיעזור לכם) נכנסים ומתחילים לדבר על עצמם, תוך כדי הפרעות אחד לשני. אפשר לשלב משפטים אחד נגד השני. לדוגמא: "אולי תפסיק לבלבל להם ת'מוח, אתה לא רואה שהם מנסים להקשיב לי ?" וכנגד "לך ? חצוף!" וכו'. המדריכים מאשימים אחד את השני בהריסת הפעולה, גרימת מלחמות עולם ועוד ועוד.
אחרי כדקה של דיבורים ביחד, כשהחניכים לחלוטין לא מבינים מה אתם רוצים, אפשר לעצור.
עדיין לא נסביר לחניכים שלנו, את חשיבות התקשורת וההקשבה אחד לשני.
שלב 1: הנקמה!
הגיע הזמן לנקמה !!! נעשה להם, את מה שהם תמיד עושים לנו. פעם אחת ניתן גם להם להרגיש איך זה לדבר, כשכולם מדברים…
נבקש מראש מאחד החניכים להעביר חלק מהפעולה. נכין ביחד איתו הפעלה כלשהיא - הנושא לא משנה.
נסכם בזמן המפקד עם שאר החניכים, שכשהוא ינסה להעביר את החלק שלו, אף אחד לא מקשיב לו וכולם מדברים. בזמן הפעולה, חיים החניך (שם בדוי), ינסה להעביר את החלק שלו, אבל... משום מה כולם מפריעים לו.
אפשר לתת לו לקרוא סיפור ולשלב מראש כמה טריקים קטנים. לדוגמא: לפני שנים רבות חי פה בארץ מנהיג דגול בשם יעקב זיו. יעקב היה במקצועו קוסם. המדריך מלהיב את החניכים: "הוא קוסם, הוא קוסם..."וכו' העיקר להפריע...
לא צריך להגזים בהפרעות, כדי לתת לו להוציא מדי פעם מילה. אחרי כל כמה מילים נפריע לו שוב, עד שימאס לו.
אף אחד לא אוהב לדבר כשלא מקשיבים לו! אם לא מקשיבים לי, אני מרגיש שלא שווה לי בכלל לדבר.
ככיסוי לשלב הזה (מה פתאום נותנים לאחד החניכים להעביר???), נסביר לחניכים, שאנחנו רוצים לשלב יותר את החניכים בפעולות, ולכן הם יעבירו חלק מהן…ועכשיו התור של חיים…
שלב 2: דבר איתי
נסדר את החניכים אחד מול השני, בשתי שורות או בשני מעגלים, פנימי וחיצוני.
ניתן לכל חניך פתק עליו רשום: המשימה שלך, לדבר במשך חצי דקה על הנושא שלך, עם החניך שמולך. בפתק יהיה רשום גם נושא שעליו הוא צריך לדבר.
הבעיה היא שכל חניך מקבל נושא אחר, ואין לו שום כוונה לתת לשני לדבר על הנושא שלו. ובטח שלא לשתוק ולהקשיב לו (למה מה קרה? שאני אסתום ת'פה?). לשלושה חניכים ניתן כרטיס עליו יהיה רשום "שב בשקט ופשוט תקשיב לשני". אחרי חצי דקה נבקש מאחת השורות לזוז מקום אחד, כך שלכל חניך יהיה קרבן חדש לשיחה. את הסבב נבצע כמה פעמים, כדי שלכל חניך תהיה הזדמנות לדבר עם חניך שיש לו פתק לשתוק ולהקשיב לשני.
לדבר כשהשני מדבר, זה גם מדכא ובטח לא יעיל. רק כשאחד שותק ומקשיב אפשר לנהל דו-שיח יעיל.
הערה: אם החניכים שלכם יהיו נחמדים אחד לשני, וכשאחד יתחיל לדבר, השני מייד יפסיק, הם רק הוכיחו את מה שאנחנו מנסים לטעון. אני משתתק כשהשני מדבר כדי להקשיב לו. אחרת השיחה שלנו ממש לא יעילה.
שלב 3: תחזור אחרי
ניצור דיון בנושא מסוים. לא משנה הנושא. אפשר לבחור משהו אקטואלי מהסניף, השכונה, או משהו שקרה במדינה. אבל, יש חוקים בדיון, כל מי שמביע דעה, צריך לחזור על מה שאמר זה שדיבר לפניו.
הרבה פעמים כשאנחנו מדברים, אנחנו בכלל לא מנסים להקשיב לשני, אנחנו רק מתכננים כל הזמן, מה נגיד לו בפעם הבאה.
המטרה שלנו היא, ללמד את החניכים לחשוב גם על מה שהשני אמר.
בנוסף, בצורה כזאת של דיון, כל מי שמדבר, בטוח שבאמת מקשיבים לו, כי מי שרוצה להביע דעה, צריך לחזור על דברי השני.
את הדיון כדאי לפתוח בסיפור, הצגה, או כל פתיחה מעניינת אחרת, שקשורה לנושא של הדיון.
שלב 4: חידות בלי סוף
נשאל את החניכים כ- 10 שאלות מתחומים שונים, בשני שלבים. השלב הראשון, 5 שאלות. כל מי שיודע את התשובה מרים את היד. נבקש מהם לצעוק ביחד את התשובה, וניתן למי שצדק פתק צבעוני.
חמש שאלות לדוגמא:
1. איך קוראים לשחקן כדורגל ישראלי, שמשחק בקבוצת "סלטה-ויגו" בספרד? (חיים רביבו)
2. מי היה ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל? (בן-גוריון)
3. מהו "טעם החיים"? (קוקה-קולה)
4. מה זה "WORD"? (תוכנת מעבד תמלילים למחשב)
וכדומה…
בשלב השני, נגדיר כללים חדשים. רק אחד מקבל פתק צבעוני. מי שקופץ ראשון זוכה… למי שזורק תשובה וטועה, אסור לענות שוב. תכף תבינו למה…
1. מה שמו של ראש הממשלה, הקודם?
2. כמה גלגלים יש לאופניים, עם גלגלי עזר?
3. מה שמו של הנשיא, של ארה"ב?
הלקח כפול.
א': השאלות בשלב הראשון, היו מתחומים שונים, כל אחד ידע לענות על חלק מהשאלות (לכן חשוב שתבחרו שאלות שמתאימות לחניכים שלכם…).
המסר הוא, שאני לא יודע הכל. גם לאנשים סביבי יש מה לתרום לי. יש דברים שאני לא יודע והם כן יודעים.
ב': בשלב השני ראינו, שמי שלא מחכה לשמוע עד הסוף, כמו שצריך, לא יבין נכון את מה שאמרנו. חמור קופץ בראש חכה רגע, תלמד להקשיב עד הסוף…
שלב 5: הקומונרית ומיקי יסכמו
את כל השלבים של הפעולה, נסביר ונסכם רק בסוף.
סיכום - פתיחה, שלבים 1,2,3
נסביר שחשוב להקשיב כדי שנוכל לתפקד טוב בתור חברה. החברה שלנו מבוססת על תקשורת. כמו שראינו, אף אחד לא אוהב לדבר כשהשני לא מקשיב לו.
באמצע הסיכום, נשאל את החניכים האם הם שמעו "שהקומונרית יצקה ופרטה על מיקי בסניף?" צריך להדגיש את המילים הברורות: "הקומונרית" ו- "בסניף" ובאמצע סתם לקשקש במהירות. כמובן שהם לא יבינו מה אנחנו רוצים מהם. נחזור כמה פעמים על המשפט, כדי לשגע אותם קצת. מה לא ברור, "הקומונרית יצקה ופרטה על מיקי בסניף".
נסביר להם שחשוב לא רק להקשיב, אלא גם להבהיר בדיוק מה אנחנו רוצים אחד מהשני.
תבחרו שיר שהחניכים שלכם מכירים, ושומעים הרבה. תוך כדי הסיכום, כדאי נשאל אותם מה המסר של השיר (אפשר לשיר את השיר איתם ביחד). סביר מאד שהם שמעו את השיר, אבל לא הקשיבו לו. הם מכירים אותו, אבל לא כולם יודעים על מה הוא מדבר. הדברים נכנסים מכאן ויוצאים משם, אנחנו מכירים את המילים, אבל מה לעזאזל המסר של השיר???
צריך להתחיל להקשיב באמת למה שקורה סביבנו.
סיכום - שלב4,
בנוסף, מכל אדם יש לנו מה ללמוד. אנחנו עדיין לא יודעים הכל.
חשוב להדגיש, שגם אם אני חושב שאת זה כבר שמעתי, גם אם נדמה לנו שאת זה אנחנו כבר יודעים, נכבד את הדובר ולא נפריע לו. אנחנו שותקים לא רק כדי ללמוד מהשני, אלא בעיקר כי אנחנו מכבדים אחד את השני.
בשלב זה אפשר לשלב את החניך שהפרענו לו, שיספר איך הרגיש.
שלב 6: 1 - 10
טוב, למדנו להקשיב אחד לשני. עכשיו, ננסה לעשות משהו ביחד.
ניתן להם לנסות לספור מ1- עד 10, כשכל חניך זורק מספר, לא לפי סדר הישיבה. אם שני חניכים זרקו מספר ביחד, מתחילים מהתחלה. מכיון שאנו לא יודעים מי יקפוץ ויזרוק מספר, זה קשה, אבל אפשרי. אם הם לא יצליחו (סביר מאד), נבקש מכל חניך שרוצה לזרוק מספר, לעמוד כשהוא מדבר. עכשיו, זה כבר יותר קל, כי רואים מי מתכוון לעמוד ורוצה לדבר, ונזהרים לא לדבר ביחד.
לא מספיק להקשיב ולדבר ברור, יש לשים לב למה שקורה סביבנו. האם מישהו לא מרוצה ממה שאמרנו? האם מישהו נעלב? וכו'.
הקשבה היא לא רק באוזניים, היא גם בעיניים. איך הגיבו למה שאמרתי? כשהוא צעק עלי, הוא חייך, או כעס?
Recursos relacionados se pueden encontrar en:
» Todo > Bein Adam l'javero > Prestar atencion» Todo > Entre el hombre y el mismo > Cualidades
Visitor Comments: