Chaluziut - חלוציות

Detalles del archivo:

Tipo de recursos: Clase Idiomoa: Ingles

Edad 13 - 15

Cantidad de participantes en el grupo 5 - 30

Tiempo estimado: 30 minutos

Más detalles...

Descargar

Chaluziut[1].doc (36 KB)

 
Comentarios y criticas 

Stats:
Vistas por tiempo: 8408
Descargadas por tiempo: 1857

Rated 479 times
Add this file to your personal library.

¿Descargaste el recurso y tienes algo para compartir?
Este es el lugar!



Objetivo del recurso

Background:  Chaluziut is loosely translated as “pioneering” but we will see how the definition can be sharpened.

Goals:
The chanichim will be able to define what Chaluziut is.   They will compare the original definition given in Tanach to how modern Zionisim defines “the Chalutz.”  Different characteristics of “the Chalutz” should be discussed.  Does being a Chalutz describe one aspect of life, or is it a philosophy of life?  To what extent are we Chaluzim?  The chanichim will also be able to give examples of individual Chaluzim who have impacted
Israel.

 


Contenidos de los recursos

Sicha – Chaluziut

Background:  Chaluziut is loosely translated as “pioneering” but we will see how the definition can be sharpened.

Goals:
The chanichim will be able to define what Chaluziut is.   They will compare the original definition given in Tanach to how modern Zionisim defines “the Chalutz.”  Different characteristics of “the Chalutz” should be discussed.  Does being a Chalutz describe one aspect of life, or is it a philosophy of life?  To what extent are we Chaluzim?  The chanichim will also be able to give examples of individual Chaluzim who have impacted
Israel.

Trigger:

What is Chaluziut?  Where does the word come from?  Do we know any other words that come from the same root (חלצ)?   

Original Definition:

The term Chalutz is first mentioned in Bamidbar.  Based on the text, what is the definition? 

לב,טז וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ, גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים, לְטַפֵּנוּ.  לב,יז וַאֲנַחְנוּ נֵחָלֵץ חֻשִׁים, לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר אִם-הֲבִיאֹנֻם, אֶל-מְקוֹמָם; וְיָשַׁב טַפֵּנוּ בְּעָרֵי הַמִּבְצָר, מִפְּנֵי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ.  לב,יח לֹא נָשׁוּב, אֶל-בָּתֵּינוּ--עַד, הִתְנַחֵל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ, נַחֲלָתוֹ.  לב,יט כִּי לֹא נִנְחַל אִתָּם, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן וָהָלְאָה:  כִּי בָאָה נַחֲלָתֵנוּ אֵלֵינוּ, מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.  {פ}

לב,כ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֹשֶׁה, אִם-תַּעֲשׂוּן אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה:  אִם-תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי יְהוָה, לַמִּלְחָמָה.  לב,כא וְעָבַר לָכֶם כָּל-חָלוּץ אֶת-הַיַּרְדֵּן, לִפְנֵי יְהוָה, עַד הוֹרִישׁוֹ אֶת-אֹיְבָיו, מִפָּנָיו.  לב,כב וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי יְהוָה, וְאַחַר תָּשֻׁבוּ--וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵיְהוָה, וּמִיִּשְׂרָאֵל; וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם, לַאֲחֻזָּה--לִפְנֵי יְהוָה.  לב,כג וְאִם-לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן, הִנֵּה חֲטָאתֶם לַיהוָה; וּדְעוּ, חַטַּאתְכֶם, אֲשֶׁר תִּמְצָא, אֶתְכֶם.  לב,כד בְּנוּ-לָכֶם עָרִים לְטַפְּכֶם, וּגְדֵרֹת לְצֹנַאֲכֶם; וְהַיֹּצֵא מִפִּיכֶם, תַּעֲשׂוּ.  לב,כה וַיֹּאמֶר בְּנֵי-גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, אֶל-מֹשֶׁה לֵאמֹר:  עֲבָדֶיךָ יַעֲשׂוּ, כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי מְצַוֶּה.  לב,כו טַפֵּנוּ נָשֵׁינוּ, מִקְנֵנוּ וְכָל-בְּהֶמְתֵּנוּ--יִהְיוּ-שָׁם, בְּעָרֵי הַגִּלְעָד.  לב,כז וַעֲבָדֶיךָ יַעַבְרוּ כָּל-חֲלוּץ צָבָא, לִפְנֵי יְהוָה--לַמִּלְחָמָה:  כַּאֲשֶׁר אֲדֹנִי, דֹּבֵר.  לב,כח וַיְצַו לָהֶם, מֹשֶׁה, אֵת אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְאֵת יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן; וְאֶת-רָאשֵׁי אֲבוֹת הַמַּטּוֹת, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.  לב,כט וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֲלֵהֶם, אִם-יַעַבְרוּ בְנֵי-גָד וּבְנֵי-רְאוּבֵן אִתְּכֶם אֶת-הַיַּרְדֵּן כָּל-חָלוּץ לַמִּלְחָמָה לִפְנֵי יְהוָה, וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ, לִפְנֵיכֶם--וּנְתַתֶּם לָהֶם אֶת-אֶרֶץ הַגִּלְעָד, לַאֲחֻזָּה.  לב,ל וְאִם-לֹא יַעַבְרוּ חֲלוּצִים, אִתְּכֶם--וְנֹאחֲזוּ בְתֹכְכֶם, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.  לב,לא וַיַּעֲנוּ בְנֵי-גָד וּבְנֵי רְאוּבֵן, לֵאמֹר:  אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל-עֲבָדֶיךָ, כֵּן נַעֲשֶׂה.  לב,לב נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי יְהוָה, אֶרֶץ כְּנָעַן; וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ, מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן.

Based on this text, the term “Chalutz” refers to someone who is armed.  The word “Chalutz” is the part of the body between the rib cage and the hip.  Therefore, one who is armed with a sword, which rests on his “Chalutz” area, is referred to as a Chalutz, because he is always prepared for battle.  In Bamidbar, Bnei Yisrael are preparing to enter Eretz Yisrael and they need to be armed, because initially, their biggest danger is their physical survival. 

Chaluziut, at this point, can also be defined in a wider sense to mean “the original point of action of a person or a group” (usually when talking about resettlement).

Modern Times:

The term “Chalutz” resurfaced over the last 100 years due to modern Zionism.  With its revival, the definition changed.  In 1917, Joseph Trumpeldor founded a movement called “HaChalutz” which dealt with establishing agricultural settlements. 

David Ben Gurion defined the Chalutz as follows:

"מה זאת חלוציות? זוהי הכרה בשליחות היסטורית והתייצבות ללא תנאי וללא רתיעה מכל קושי וסכנה - לרשות השליחות הזאת. --- חלוציות - זהו הכשרון המוסרי וההכרח הנפשי לחיות יום יום לפי צו המצפון ולפי תביעת היעוד."

Zeev Jabotinskly described a meeting of hios that took place in 1916 with Joseph Trumpeldor, where Trumpeldor explained what a Chalutz is:

"זהו מושג רחב הרבה יותר מ"צועד בראש". כמובן דרושים גם פועלים, ואולם לא זהו המובן של המלה "חלוץ". לנו דרושים אנשים מוכנים "לכל", לכל מה שתדרוש ארץ ישראל. ל"פועל" יש האינטרסים הפועליים שלו, לחיילים ה-esprit de corps שלהם, לרופא למהנדס ולכל השאר יש הרגלים משלהם אם אפשר לומר כך. אולם אנו צריכים להקים דור, שלא יהיו לו אינטרסים ולא הרגלים. מטיל ברזל סתם. גמיש - אבל ברזל. מתכת, שאפשר לחשל ממנה כל מה שיש צורך בו בשביל המכונה הלאומית. חסר גלגל? אני הגלגל. חסרים מסמר, בורג, גלגל תנופה? קחו אותי. צריך לחפור אדמה? אני חופר. צריך להיוות חייל? אני חייל. משטרה? רופא? עורכי דין? מורים? שואבי מים? בבקשה, אני עושה את הכל. אין לי פרצוף, אין פסיכולוגיה, אין רגשות, אין לי אפילו שם: אני האידיאה הטהורה של שירות, מוכן לכל, איני קשור בשום דבר; אני יודע רק ציווי אחד: לבנות.

-אין בני אדם כאלה, - אמרתי.

-יהיו.

טעיתי והוא צדק. הראשון מבני אדם כאלה ישב לפני. הוא בעצמו היה כזה: עורך דין, חייל, פועל במשק חקלאי. אפילו לתל חי בא לחפש עבודת אדמה, מצא שם את מותו מכדור של רובה, אמר "אין דבר" ומת כבן אלמוות".

How has the definition changed?  What are the communal implications of the chalutzim; what would a community full of chalutzim look like?  What type of society is it most comparable to?  Is it ideal?

How does American society compare to the Chaluzi society?  What about Israeli society?  Assuming that none of the societies are ideal, what aspects of each should be taken to create a utopia?

How is Chaluziut relevant today?

Should Chaluziut be defined differently today than how Jabotinsky defined it?  Had he lived in modern times, is it possible that he wouldn’t need the same type of Chalutz they needed back then?  

Is there a religious element to Chaluziut, and was there one when Jabotinsky defined it?  If there isn’t/wasn’t, could that be a reason as to why the State of Israel isn’t a religious state?  Where would religion fit into the life of “the Chalutz?”   

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



Recursos relacionados se pueden encontrar en:
» Todo > La Tierra de Israel > Sionismo
» Todo > La Tierra de Israel > Asentamientos
» Todo > Tora > General
» Todo > El pueblo de Israel > General
Visitor Comments: