סדר ט"ו בשבט- 4 העונות

עורך:     ערב טוב וחג שמח!  הנני מתכבד לפתוח את סעודת סדר ליל ט"ו בשבט!

עורך:   סדר ט"ו בשבט על שום מה?

קורא:  מתחילה היו אבותינו רועי צאן ועובדי אדמה.  בעת שבתם על אדמת ארץ ישראל היה ט"ו בשבט מועד הפרדה בין פרות שנה אחת לחברתה לחישוב מס מפרי האילן.

קורא:   משהוגלו אבותינו מארץ ישראל נהגו בט"ו בשבט של גולה מנהגי יום טוב.

            צלחת הפרות היבשים עלתה על שולחנם של יהודים.

            הייתה דרישת שלום חיה וחמה מארץ ישראל.

קורא:   האר"י מתקין "סדר" ותיקן "יום אכילת פרות" סמל

להשתתפות האדם בשמחת האילנות. 

קורא:   היום מקפל ט"ו בשבט בתוכו עבר והווה: כמנהג דורות קדמונים אנו מתקיימים

 בערב החג סעודת פרות ומדברים בשבח הארץ ואילנותיה,

 ואת יום החג אנו חוגגים ביציאה אל הטבע ובשמירה עליו.

מה נשתנה ?   

מסובים: מה נשתנה סדר ליל ט"ו בשבט מסדר ליל פסח? 

עורך:      שבסדר ליל פסח אנו אוכלים מצות . . .

מסובים: הלילה הזה כולו פרות!

עורך:     שבסדר ליל פסח אנו שותים ארבע כוסות של יין אדום. . .

מסובים: הלילה הזה גם מן היין הלבן נלגום!

עורך:     שבסדר ליל פסח אנו מספרים ביציאת מצרים בהגדה . . .

מסובים: הלילה הזה נגולל את ספור ט"ו בשבט בארצה!

ראש השנה לאילן

קורא:   ארבע ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים;

באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה, ר' אלעזר ור"ש אומרים באחד בתשרי;  באחד בתשרי ראש השנה לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות;

באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי,

בית הלל אומרים בחמשה עשר בו (ראש השנה  א, א)

מסובים: (שיר) עץ חיים היא למחזיקים בה … (משלי ג: יח)

קורא:   …לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועיף וצמא,

ומצא אילן שפרותיו מתוקין וצילו נאה ואמת המים עוברת תחתיו;

אכל מפרותיו ושתה ממימיו וישב בצילו;

וכשביקש לילך אמר אילן אילן במה אברכך?

אם אומר לך שיהו פרותיך מתוקין הרי פרותיך מתוקין, שיהא צילך נאה הרי צילך נאה, שתהא אמת המים עוברת תחתיך הרי אמת המים עוברת תחתיך,

אלא יהי רצון שכל נטיעות  ממך יהיו כמותך (תענית ה:-ו.)

מסובים: (שיר) אילן, אילן…

ארץ ישראל

מסובים:  (שיר) ארץ זבת חלב, חלב ודבש (שמות ג:ח)

קורא:    ארבעה חילוקי טעם הם: מתוק, מר, שמן, חד.  המובחר הוא מתוק ושמן,

 וכך נשתבחה ארץ ישראל "זבת חלב ודבש" (גר"א)

קורא:   "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" (ויקרא י"ט, כ"ג)

                אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אף על פי שתמצאו אותה מלאה כל טוב,

לא תאמרו: נשב ולא נטע, אלא הוו זהירים בנטיעות, כשם שנכנסתם ומצאתם

נטיעות שנטעו אחרים אף אתם היו נוטעים לבניכם (ויקרא רבה כ"ה)

עורך:    דע לך                                      כמה יפה                    וכשהלב

             שכל רועה ורועה      כמה יפה ונאה                            מן השירה מתמלא

                 יש לו ניגון מיוחד       כששומעים השירה    ומשתוקק

                 משלו                                       שלהם                                       אל ארץ ישראל

                 דע לך                                      טוב מאד                    אור גדול

                 שכל עשב ועשב        להתפלל ביניהם         אזי נמשך והולך

                 יש לו שירה מיוחדת   ובשמחה לעבוד                          מקדושתה של הארץ

                 משלו                                       את השם                    עליו

                 ומשירת העשבים      ומשירת העשבים       ומשירת העשבים

                 נעשה ניגון                                מתמלא הלב                              נעשה ניגון

                 של רועה                  ומשתוקק                  של הלב    (ר' נחמן מברסלב)

מסובים: (שיר) ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש (דברים ח:ח)

שער סתיו

כוס ראשונה

עורך:   כוס ראשונה כולה לבן על שום מה?

קורא:   על שום יפי ארצנו בלובן הפריחה, הזוקף קומתו בכל הארץ מט"ו באב.

חיטה ושעורה

קורא:   מה היה אותו האילן, שאכלו ממנו אדם וחוה ?

ר' מאיר אמר: חיטה היה. כשאין אדם דעה, אומרים:

לא אכל אותו איש פת לחם מימיו (בראשית רבה, ט"ו, ח')      

קורא:   איכות הזרע אם חטים אם שעורים היא לפי הזרע שנזרע. 

                וכמותו וגדלו- לפי האדמה שנזרע (גר"א)

זית

קורא:   "ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה" (בראשית ח:יא)

קורא:   הרואה זיתים בחלום- אם קטנים הם, יפרה וירבה ויתקיים עסקו כזיתים!

                אם ראה אילנות של זית, יהיו לו בנים מרובים!

ויש אומרים: הרואה זית בחלום- שם טוב יוצא לו (ברכות נז.)

מסובים: (שיר) ארץ, ארץ, ארץ…

שער חורף

כוס שנייה

עורך:   הרבה לבן ומעט אדום על שום מה?

קורא:   על שום שמחודש כסלו ועד שבט הפריחה הלבנה עודנה שופעת.

שקדים

עורך:   עתה, משברכנו על יבולי הדגן התירוש והיצהר, אין אנו יוצאים ידי חובת ט"ו בשבט

            אלא אם נטעם מפרי העץ השוקד לפרוח ראש וראשון לאילנות הפרי.

מסובים: (שיר) השקדיה פורחת

תמר

עורך:   למה נמשלו ישראל לתמר?

קורא:   מה תמרה זו אין בה פסולת אלא: תמרים לאכילה, לולבין להילול, חריות  לסיכוך,

סיבים לחבלים, סנסינים לכברה, שפעת קורות לקרות בהן הבית.

כך הם ישראל אין בהם פסולת, אלא מהם בעלי מקרא, מהם בעלי משנה,

מהם בעלי אגדה, מהם בעלי מצוות מהם בעלי צדקות  (בראשית רבה מ"א, א')

קורא:   אמר רב תנחומא: מעשה בתמרה אחת שהיתה עומדת בחמתן

ולא היתה עושה פרות, והיו מרכיבין אותה ולא עשתה פרות.

עבר דקלי אחד וראה אותה, אמר: תמר היא צופה מיריחו והיא מתאוה לו בלבה. 

והביאו ממנו והרכיבו אותה- מיד עשתה פרות (בראשית רבה מא)

מסובים: (שיר) צדיק כתמר יפרח

חרוב

קורא: חוני המעגל היה מהלך בדרך. ראה אדם נוטע חרוב. אמר לו: החרוב לכמה שנים

         טוען פירות ? אמר לו: לשבעים שנה. אמר לו: כלום יודע אתה שתחיה שבעים שנה ?

        אמר לו: מצאתי את העולם בחרובים, כשם שנטעו אבותי לי, אף אטע אני לבני

        (תענית כג.)

ארבעה בנות

קורא:   כנגד ארבעה בנות דיברה תורה.

            חכמה מה היא אומרת: מה המנהגים אשר קבלנו עלינו בט"ו בשבט ?

            אף אתה אומר לה: לזרוע ולקצר ולנטע כרמים ולאכול את פרות .

            רשעה מה היא אומרת: מה עבודת הנטיעה הזאת לכם ?

            אף אתה אומר לה: מתחילת ברייתו של עולם לא נתעסק

הקדוש ברוך הוא אלא במטע תחילה.

תם מה היא אומרת: מהו סדר זה שאתם חוגגים הערב?

ואמרתם אליה: סדר זה קבעו אבותינו המקובלים בצפת

לפני ארבע- מאות  שנה והריהו כתוב לפרטיו בספר "פרי עץ הדר."

ושאינו יודעת לשאול: את פתח לו "והגדת לבנך ביום ההוא" "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל" ועוד נאמר "כי כימי העץ ימי עמי" (נגה הראובני)

שער אביב

כוס שלישית

עורך:   כוס יין שלישית- חצייה אדום וחצייה לבן- על שום מה?

קורא:   על שום גוני האדום והלבן הנראים בנוף ארצנו בחודש שבט.

גפן

קורא:   רבי יוסי בר יהודה איש כפר הבבלי אומר:

           הלומד מן הקטנים למה הוא דומה? לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגיתו.

         והלומד מן הזקנים למה הוא דומה?  לאוכל ענבים בשלות ושותה יין ישן (אבות ד:כ)

קורא:   למה נמשלו ישראל לגפן?  אלא מה הגפן בשבעליה מבקשים שתשביח מה הם עושים?  עוקרים אותה ממקומה ושותלים אותה במקום אחר והיא משתבחת.

            כך כיוון שביקש הקב"ה להודיע ישראל בעולם מה עשה?  עקרם ממצרים

                והביאם למדבר והתחילו מצליחים שם (שמות רבה מד: א)

אגוז

קורא:  מה אגוז זה, אתה נוטל אחד מהכרי וכולן מדרדרין ומתגלגלים זה אחר זה,

                כך היא ישראל- לקה אחד מהן, כולן מרגישין (שה"ש רבה ו: יא)

קורא:   בסעודות פרות ארץ ישראל בחמישה עשר בשבט,

 ביקש רבי מנחם מנדל מקוצק מתלמידו רבי יצחק מאיר לדרוש מענייני דיומא. 

פתח רבי יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן,

שאל ותירץ, היקשה ופירק.  אמר לו רבי מנדל: לו היינו בארץ ישראל די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו, ולא בדרך הפלפול ! (ילקוט החכמה)

מסובים: (שיר) על כל אלה

שער קיץ

כוס רביעית

עורך:   כוס רביעית כולה יין אדום על שום מה?

קורא:   על שום גוני האדום המכסים את נוף ארצנו מסוף שבט ועד ראשית אייר.

תאנה

קורא:   רמי בן יחזקאל נזדמן לבני ברק, ראה עזים שאוכלות תחת תאנים.

            והיה דבש נוטף מן התאנים וחלב מטפטף מן העזים ומתערבים זה בזה.

                אמר: זהו "זבת חלב ודבש" (כתובות קיא:)                          

קורא:   למה נמשלה תורה כתאנה? שרוב האילנות נלקטין מאחת

והתאנה נלקטת מעט מאט; כך התורה היום לומד מעט ולמחר הרבה

לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשנתיים (במדבר רבה כא)

רימון

קורא:   הרימונים- אלו התלמידים שיושבים ועוסקים בתורה

ויושבים שורות שורות כגרעיני רימונים (שה"ש רבה ו: יז)

קורא:   הרואה רימונים בחלום- אם תלמוד חכם הוא יצפה לתורה

ואם עם הארץ הוא יצפה למצוות: "כפלח הרמון רקתך" (שה"ש ד:ג)

אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרימון (ברכות נז.)                               

חסל סדר ט"ו בשבט

עורך:  יהי רצון שבעבור עריכת סדר זה, בזכותן של ארבע כוסות

ובסגולתן של פרות ארץ ישראל, נזכה להגשמת כל ערכינו, שכל אישה ואיש,

שכל עץ ואילן יתנו את פריים המיוחד להם בקהילה ובטבע, לאהבה ולהנאה מאילמות ארץ ישראל.  שתחדש עלינו שנת אילן טובה ושופעת ברכה עד בלי די!

מסובים: (שיר) בשנה הבאה

לשנה הבאה בירושלים הבנויה!