מטרה : לעסוק בתכני ל"ג בעומר באמצעות פעילויות קבוצתיות מגוונות.

עזרים:  עצים לשרפה

            נפט

            גפרורים

            פנס חירום

            ציוד לכיבוי אש

          סיר

          מכלים עם מים לשתיה

          מצקת

          קפה, סוכר

          כוסות חד פעמיים

          בצלים, תפו"א, מרשמלו, תירס

          מלח

          שירונים

          כלי נגינה

          נרות / פנסים

פעילויות נוספות:

- המשתתפים מתחלקים לזוגות וכל זוג בוחר שם של בע"ח מסוים. המנחה פותח בספור  ומדי פעם הוא מזכיר שם של בעל-חיים. ברגע זה על הזוג שבחר בבעל-חיים זה להשמיע  את הקול המיוחד לאותו בע"ח. כאשר מזכיר המנחה את המילים "תיבת נוח" פורצים כולם יחד בקריאותיהם.

- יש להכין כלי מלא בחול ונר לכל משתתף. כל אחד בתורו מספר ספור/חלום/אירוע הקשור לאש, בסיום הסיפור מדליק את נרו ונועץ

  בחול.

(רצוי להימנע מסיפור צ'יזבאט ארוך מדי ומחיבור צ'יזבאט תוך כדי מהלך הסיפור)

1. בהיותי בבריגדה. באחד מתורנויות השמירה הליליות שלי אותם "ביליתי" בפירמידות  במצרים, שמעתי קול רחש מכיוון אחת הפירמידות. לאחר האזנה ממושכת לרחש התחלתי לחפור בעזרת חברי מתחת לפירמידה. ככל שחפרנו הלך הרחש והתחזק. תוך כדי החפירה  ירדנו לבור עמוק בסיוע חבלים פנס וכיוצא בזה... תוך התקרבות אל מקור הרחש עברנו מסדרונות אפלים שקורי עכביש חוסמים אותם. ככל שהעמקנו לרדת הרחש נעשה ברור  יותר ויותר עד שהתקרבנו אל דלת ברזל ענקית. פתחנו את הדלת במאמץ רב, כשאל פתיחת הדלת מתלוות חריקות חזקות שהגבירו את פחדינו. לעינינו נתגלה אולם ענק שבמרכזו ארון מתים ומתוכו בוקע הקול:

   "הפוך אותי". התקרבתי לארון המתים ופתחתי אותו. בתוכו שכבה מומיה (חנוט מצרי)    ומתוך פיה הפעור נשמע הקול "הפוך אותי". תוך פחד עצום ועל סף איבוד חושים  הפכתי את הגופה ופתאום שמעתי בלחש קול מתוך המומיה: ועכשיו שק לי...

(*חשוב לספר את הקטע המתחיל ב"הפוך אותי" בצעקה ואת המשפט האחרון בקול שקט יותר).

2. באחד הימים הוזמנתי לביקור בבית-חולים סגור לחולי רוח אי-שם. כשהגעתי למקום  המתנתי בחוץ מול שער חשמלי ענק שחומת מגן בגובה 6 מ' מקיפה את המוסד ומעל  חומה זו גדר תיל סבוכה. מעל לגדר התיל היתה גדר חשמלית. לאחר המתנה ארוכה  למדי. נפתחו לפתע דלתות המוסד ואת פני קיבל מנהל המוסד שהחל לסייר איתי. עברנו בין תאי המוסד שאכלס מקרים קשים ביותר. בכל תא שעברנו, קבלתי הסבר מקיף על  המקרים שחלקם היו כבולים בשרשראות ברזל בידיהם וברגליהם. בתא האחרון נתקלנו בדמות שגבהה כ2- וחצי מ'. כתפיים מוצקות, גוף שרירי, פנים   מפלצתיות עם שיניים גדולות ובולטות וזקן עבות מכסה את פניו. חולה זה היה כבול בשרשראות ברזל ענקיות כשתאו מלא בכמויות גדולות של פחם. הוא   עסק כל הזמן בהסקת התנור שהיה בחדר. הוסבר לי שזו הדרך היחידה להרגיעו ע"י העסקתו בעבודה מאומצת 24 שעות ביממה.

   לאחר סיום הסיור שנמשך עד שעות אחר הצהרים המאוחרות נפרדתי ממנהל המוסד. בעוד כולי מבולבל והמום ממראה עיני, מיהרתי אל שער הברזל החשמלי מאחר ונאמר שדלתות אלה עומדות להינעל תוך מספר דקות. תוך כדי הליכתי המהירה לשער, כששבילי המוסד שוממים מאדם, שמעתי לפתע קול צעדים מאחורי. הסתובבתי לאחור, ונכנסתי להלם, לבי החל לדפוק בחוזקה. במרחק 15 מטר מאחורי אני רואה את אותה דמות מפלצתית מהתא האחרון, מתקרבת אלי בריצה, כל עוד נשמתי בי התחלתי לרוץ בטרוף לשער כשהדמות המפלצתית הולכת ומתקרבת אלי. השערים החשמליים החלו  להסגר, באותו רגע הדמות המפלצתית נוגעת בכתפי מסתובבת לאחור ומשמיעה לעברי קול: "תפסתי אותך... ועכשיו תורך לתפוס אותי..."