Peulah For First Shabbat At Snif - פעולה לשבת ראשונה בסניף

מטרה: 

• לפתוח את השנה החדשה בהתלהבות

• להכיר מהי פעילותה של בני עקיבא

ציוד:

• תמונה שחתוכה לפאזל.

• פאזל של תמונה של הרב נריה (מצורפת תמונה).

• מפת ישראל+שמות של יישובים.

• כסאות

• חישוק.

• פרי עגול

• חולצת תנועה

• הסיפורים על רבי עקיבא או יחיאל אליאש- מודפס על

בס"ד

מטרה: 

• לפתוח את השנה החדשה בהתלהבות

• להכיר מהי פעילותה של בני עקיבא

קהל יעד: חבריא א' (9-14)

משך הפעולה: 45-60 דקות.

ציוד:

• תמונה שחתוכה לפאזל.

• פאזל של תמונה של הרב נריה (מצורפת תמונה).

• מפת ישראל+שמות של יישובים.

• כסאות

• חישוק.

• פרי עגול

• חולצת תנועה

• הסיפורים על רבי עקיבא או יחיאל אליאש- מודפס על

תקציר הפעולה-

1. חלוקה לקבוצות

2. משימות ותחרות בין הקבוצות.

3. הצגות של החניכים.

4. סיכום.

דרך העברת הפעולה:

1. מחלקים את הקבוצה ל-2 (אפשר יותר אם רוצים...)

רעיון לדרך החלוקה- אפשר להחביא ברחבי החדר פתקים בשני צבעים, לדג'- 15 כחולים ו- 15 אדומים. כל חניך צריך למצוא פתק אחד, ולפי הצבע של הפתק שהוא מצא הוא מצוות לקבוצה מסויימת. אם רוצים יותר משתי קבוצות צריך להחביא יותר משני צבעים של פתקים.

2. כל קבוצה מקבלת שם בני עקיביסטי/ישראלי, לדוגמא: תורה/עבודה, בני/עקיבא, סבבה/אחלה, ה'/עימכם וכו'

3. כל קבוצה צריכה לעמוד בח' ולקבל משימה מהמדריך שלהם. ברגע שהם מסיימים את המשימה יש לחזור לח' ולקבל את המשימה הבאה. אפשר לבקש שכל פעם החניכים יגידו ה' עמכם, או יעשו ברכות (בעיקר בבני עקיבא צפון אמריקה...)- בסוף כל משימה הם מקבלים חלק מפאזל- הראשון שמשלים את כל הפאזל מנצח!(והמשחק נגמר)

4. משימות:

Y    פירמידה קבוצתית

Y    להרכיב פאזל של – הסמל/ההמנון/תמונה של הרב נריה. (למידע על הרב נריה ניתן לפנות לקישור הבא- http://www.bneiakiva.net/Index.asp?CategoryID=339

Y    לעשות סמל בנ"ע עם אנשים על הרצפה/לכתוב BA או משהו בסגנון רק עם החניכים- אפשר גם להכין מחפצים שיש בסביבה.

Y    לעמוד בח' ולשיר את 'התקווה'

Y    למצוא על מפת ישראל את המקומות הבאים: ירושלים, תל אביב, קיבוץ טירת צבי, עפרה ונוב .

Y    משחק הכיסאות – כל הקבוצה עומדת על שורה של כסאות. כל הקבוצה צריכה להגיע לקצה השני של החדר בלי לרדת מהכסאות. אם מישהו נוגע ברצפה – חוזרים להתחלה.

Y    החניכים עומדים במעגל סגור. מבעוד מועד נותנים לחניך אחד חישוק- החניכים צריכים להעביר את החישוק בין כולם מבלי לפתוח את המעגל...

Y    מרוץ שליחים- לוקחים פרי עגול והחניכים צריכים לדחוף אותו עם המצח מצד לצד.

Y    אם החניכים שלכם סטייליסטים-נותנים לחניכים חולצת תנועה כל אחד בתורו לובש אותה ורץ לצד השני של החדר. נוגעים בקיר, חוזרים ומעבירים לבא.

Y    משימה אחרונה נותנים לחניכים את הסיפור על רבי עקיבא- והם צריכים להמציא הצגה קצרה.

מבקשים מהחניכים להופיע בפני הקבוצה השנייה עם ההצגה שהם המציאו.

לסיכום: על המדריך להציג בפני החניכים את עיקרי הפעילויות והמסרים העומדים בפנינו השנה.

5. מודיעים על המנח.

6. מומלץ לחלק צ'ופר לפתיחת שנה. רעיונות ניתן למצוא בקישור http://www.hadracha.org/files/vw.asp?id=1635

רשימת הנספחים:

1. הרב נריה.

2. סיפורה של הקמת התנועה ע"י יחיאל אליאש.

3. 2 סיפורים על דמותו של רבי עקיבא.

נספחים-

נספח 1- הרב נריה

נספח 2- הסיפור על הקמת בנ"ע ע"י יחיאל אליאש

במפקד אחד המדריכים ישחק את יחיאל אליאש (כדאי לשים עליו שלט עם השם....) :

הוא מספר שלפני 80 שנה כשהיה בן  19 הודיעו לו כי הוא חולה ונשאר לו עוד חצי שנה לחיות. יחיאל מחליט כי בחצי שנה הזו הוא הולך להקים תנועת נוער דתית שתוביל את הנוער בכל העולם ליישם חיי תורה ועבודה. הוא חשב כי הנוער הדתי בארץ ישראל זקוק לתנועת נוער, המבוגרים התנגדו לכך מכיוון שחשבו שלתנועה תהיה השפעה שלילית על הילדים, אך יחיאל לא התייאש ופרסם על פגישה בירושלים. לפגישה הגיעו 30 חניכים ויחיאל שפחד כי אם יספר להם שהם הסניף הראשון של התנועה, הם יפחדו שזה לא יצליח ויברחו, ועל כן סיפר להם כי בני עקיבא היא תנועה עולמית והם מקימי הסניף הראשון בארץ (מה שכמובן לא היה כל כך נכון...) וכך הם התחילו להיפגש להעביר פעולות, סעודות שלישיות וכו'- ומשם נולדה התנועה שאנחנו מכירים היום....

נספח 3-

שני סיפורים על ר' עקיבא על מנת לעמוד על דמותו- האחד זה שילוב התורה ועבודה בחייו, והשני על היכולת להסתכל תמיד קדימה ולראות את העתיד ואת החיובי מש כמו תנועת נוער. אפשר להמחיז  את הסיפורים.

ר' עקיבא – מונולוג

אל תסתכלו עלי ככה… היום אני אולי נראה לכם מכובד, אדם גדול, כן, ב"ה הצלחתי להעמיד בעם ישראל 24,000 תלמידים, אבל עד גיל 40 הייתי ממש עם הארץ. לא קראתי , לא כתבתי, לא ידעתי מה זה בכלל תורה.

כן, האדם מסוגל לעבור הרבה במשך חייו. האמת היא שאהבתי את הטבע. הייתי מסתובב לי עם עדרי הצאן של כלבא שבוע ופשוט נהנה, לא הייתי צריך יותר מזה. איך החיים שלי השתנו? אה… זה בזכות אישתי הנפלאה. היא מספרת שהיא פשוט הביטה בי וראתה שיש לי תכונות טובות… זה לא כל כך נעים לי לספר בקול רם, אבל אם אתם שואלים… והרי אנחנו חברים… אז בינינו… היא כך מספרת, ראתה שאני מעולה וצנוע. היא שאלה אותי אם אני מוכן לקדש אותה, אבל היה לה תנאי – אם אנחנו מתחתנים, אני חייב ללכת ללמוד תורה בבית המדרש.

הסכמתי. את הכל עשינו בסוד בלי שאבא שלה יידע על כך, אבל אתם יודעים, כזה דבר אי אפשר לשמור בסוד, וכשנודע לו על דבר החתונה הוא הוציא אותה מביתו ואמר שאין לה כל חלק בירושה שלו. כלבא שבוע היה אדם מאוד מאוד עשיר. אז באמת לא קיבלנו וילה או פנטהאוז ופשוט גרנו בגורן. אני כמובן הייתי צריך לקיים את ההבטחה שלי לרחל והלכתי ללמוד תורה, שתיים עשרה שנה. שלא תחשבו שזה היה לי כל כך קל, ללמוד תורה זו באמת משימה קשה… אבל אמרתי לכם, אני אוהב טבע. בשעות משבר הייתי יוצא החוצה להסתובב, לנשום אוויר. פעם אחת עמדתי ליד הבאר וראיתי אבן בעלת צורה מיוחדת. שאלתי את עצמי – "וואו, איך קורה דבר כזה בטבע?"

ופתאום שמתי לב שטיפות המים היורדות עליה כל הזמן הם הגורמות לכך. נזכרתי מיד, כי גם התורה משולה למים. "וכי לבי קשה מאבן? אלך אלמד פרשה אחת מן התורה". וכך עשיתי, שלב אחרי שלב, עד שברוך ה' זכיתי להגיע למה שאני.