World Bnei Akiva MovementCenter for Religious Affairs in the Diaspora
The Online Hadracha Center
מרכז ההדרכה המקוון

Torah - תורה

Fil detaljer:

Typ av resurs: Shiur/ lektion in: Hebreiska
Ålder: 15-100
Storlek: 1-100
Beräknad tid: 30 minutes

Ytterligare detaljer...

kommentarer och kritik 

Stats:
Granskad: 5483
Nerladdad: 1164

Rated 445 times
Add this file to your personal library.

Har du ladda ner denna fil och har ni något att dela?
Detta är platsen!


Resurs mål

מטרות השיעור

1.                               לדבר על חשיבות לימוד תורה

2.                               בלימוד תורה יש "קבלת תורה" מחדש


Resursinnehåll

נושא השיעור: לימוד תורה

 

מטרות השיעור

1.                               לדבר על חשיבות לימוד תורה

2.                               בלימוד תורה יש "קבלת תורה" מחדש

מבנה השיעור

1.                               הרמב"ן בהשגות: מצוות זכירת מתן תורה

2.                               מדוע חרבה הארץ?

3.                               הלכות תלמוד תורה נלמדין ממתן תורה

4.                               סיכום

 

1.       הרמב"ן בהשגות: מצוות זכירת מתן תורה

 

            הרמב"ן בהשגותיו לספר המצוות של  הרמב"ם (מצווה ב' בחלק של מצוות לא תעשה) כותב:

            "שנמנעו שלא נשכח מעמד הר סיני ולא נסיר אותו מדעתנו אבל יהיה עינינו וליבנו שם כל הימים, והוא אמרו יתברך ,,השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעת לבניך ולבני בניך יום אשר עמדת לפני ה' אלוקיך בחורב"

מדוע לפי הרמב"ן יש מצווה לזכור את מעמד הר סיני? הרמב"ן מסביר גם  כאן וגם בפרשת ואתחנן (דברים ד', ט' ד"ה: "רק השמר לך") שבמתן תורה הוכח מעל כל ספק שיש אלוקים וכן התברר שהקב"ה מתגלה לבני אדם.[1] ע"פ דברי הרמב"ן האלו יותר קל להבין  כיצד אנו אומרים בליל הסדר בפיוט "דיינו" את המשפט: "אילו קירבנו לפני הר-סיני ולא נתן לנו את התורה: דיינו" , יש משמעות למתן תורה גם ללא נתינת התורה!

 

2.  מדוע חרבה הארץ?

 

            בירמיה פרק ט', י"א שואל הנביא:

            ,,על מה אבדה הארץ נצתה במדבר מבלי עובר?" ירמיה מסביר שזוהי שאלה קשה: ,,מי האיש ויבן את זאת?" רק הקב"ה יכול לענות את התשובה: (פסוק י"ב) ,,ויאמר ה' על עזבכם את תורתי...ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה". פסוקים אלו מעלים מספר שאלות:

אם אכן עזבו בני ישראל את התורה, מדוע הדבר כל-כך קשה להבנה? מדוע הדבר לא מובן לאנשים ורק הקב"ה יודע את התשובה? הגמ' בנדרים דף פא. מסבירה שהקושיא של הנביא הייתה כל-כך חזקה שאפילו הנביאים לא ידעו את התשובה עד "שפירשו הקב"ה בעצמו". ומסבירה הגמ' את דברי הנביא: "אמר רב יהודה אמר רב: שאין מברכין בתורה תחילה". דהיינו לפי פירוש הגמ' כוונת הפסוקים היא שהארץ אבדה על כך שעם ישראל לא ברכו בתורה לפני לימוד התורה. השאלות שלנו בעקבות הגמ' מתחזקים: האם בגלל שעם ישראל לא בירכו ברכות התורה חרב בית המקדש? הר"ן שם מביא בשם ר' יונה: "אלא וודאי עסוקין היו בתורה תמיד ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים על מה אבדה הארץ עד שפרשו הקב"ה בעצמו שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכין בתורה תחילה כלומר שלא הייתה התורה חשובה בעיניהם כל-כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עסוקין בה לשמה ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה"[2]

2.       הלכות תלמוד תורה נלמדין ממתן תורה

 

            הירושלמי במגילה פרק ד' הלכה א' (בהתחלה) מביא מספר הלכות העוסקות בקריאת התורה. הגמ' שם מסבירה:

            "כשם שניתנה באימה וביראה כך אנו צריכים לנהוג בה באימה וביראה". דהיינו הגמ' מבינה שאת הלכות קריאת התורה יש ללמוד ממעמד הר סיני, וכך הגמ' מסיקה שבקריאת תורה יש להקפיד על הדברים הבאים:

1.       הקורא בתורה צריך לעמוד ואסור לסמוך עצמו על עמוד. הסיבה לכך היא שהתורה ניתנה באימה.

2.       למתרגם אסור להיות גם הקורא, והסיבה לכך היא שהתורה ניתנה ע"י שליח (משה)

3.       אסור לתרגם מתוך הספר שכן "דברים שנאמרו בכתב אי אתה רשאי לאומרם בע"פ" וכן הפוך. גם כאן העיקרון הוא שצריך לקרוא את התורה כפי שהיא הייתה בשעת נתינתה.

כמו כן מצאנו בגמ' בברכות דף כה. שזו הסיבה שהטמאין מותרין בדברי תורה אך בעלי קרי אסורין היות והם לא נמצאים תחת הכותרת "התורה שניתנה באימה, ברתת ובזיעה". היוצא לנו מכל הגמרות הללו הוא שאנחנו רואים בוודאות שיש קשר בין הלכות לימוד וקריאת תורה לבין המעמד של מתן תורה שהתרחש בהר סיני. מה עומד מאחורי ההשוואה הזאת? הרב סולוביצ'יק במספר מקומות ("ובקשתם משם" עמ' 227, "נפש הרב" עמ' קל"ו) מסביר שההלכה רוצה לתת ללומד התורה תחושה כאילו הוא עומד בהר סיני. ובלשונו של הגריד' סולוביצ'יק: "כל קריאה וקריאה היא מתן תורה מחדש, החייאת העמידה הפלאית בתחתית ההר הבוער באש, יש בקריאת התורה משום "ביום" מתן תורה ומשום חידוש החוויה הנוראה ונשגבה" ("ובקשתם משם", איש ההלכה גלוי ונסתר עמ' 227).

 

4.סיכום

 

בשיעור שלנו הזכרנו כמה נושאים וכעת נחבר ביניהם:

א.      מצוות העשה לזכור את מעמד הר סיני

ב.      חשיבותם של ברכות התורה

ג.        הלכות קריאה ולימוד תורה הנמלדין ממתן תורה.

נראה שהקשר בין הנושאים הוא העניין המייחד את לימוד התורה והמבדיל אותו משאר כל המקצועות שיש בעולם. זה נכון שיש בלימוד התורה לימוד גרידא, יש צורך בחשיבה, בניתוח ובהפעלת כוחות המוח והזיכרון. אך בלימוד תורה יש גם משהו אחר. יש רגש, יש חוויה, יש התקשרות בין האדם הלומד  לבין החומר הנלמד. הצד השני הזה של תורה בא לידי ביטוי במעמד הר סיני. לכן כל-כך חשוב לזכור את מעמד הר סיני ולכן כל הלומד תורה בכל דור ודור חייב לקשר עצמו לחוויה שחווה עם ישראל בהר סיני. ייתכן שהרעיון של ברכות התורה היא להקדים את מתן תורה בכל לימוד ולימוד לפני הקריאה והבנת החומר.

 

מקורות לעיון:

 

א.      הגרי"ד ,איש ההלכה גלוי ונסתר "ובקשתם משם" עמ' 227

ב.      "מבית מדרשו של הרב" עמ' א'-ג'

ג.        ר' צבי שכטר "נפש הרב" עמ' קל"ו

ד.      ר' צימרמן "בנין הלכה" עמ' ג'-ד'

 



[1] לעיון נוסף בחשיבותו של מתן תורה עיין:

            רמב"ן, שמות י"ט, ט' ד"ה: "בעבור ישמע העם", וכן הרמב"ם באיגרת תימן (מהודרת רבינוביץ בהוצאת מוסד הרב קוק עמ' קל"א)

[2] פירושים רבים הובאו על דברי הגמרא הנ"ל ועיין בראשונים המובאים על הדף



Liknande resurser kan hittas underr:
» All > Judaism > Allmänt
» All > Torah > Allmänt
» All > Between Man and Himself > Normer
Visitor Comments: