עצי באובב

יום יום נודעה לי חדשה על אודות כוכבו של הנסיך הקטן, על הפלגתו משם ועל מסעו. הדברים נתגלו לי מעט מעט ובהסח הדעת וכך נודע לי ביום השלישי על מכת עצי באובב.

ואמנם נודע לי כי על כוכבו של הנסיך הקטן, בדומה ליתר הכוכבים, מצויים עשבים טובים ועשבים שוטים. לכן יש זרעים טובים של עשבים טובים וזרעים רעים של עשבים שוטים. אולם זרעים אלה סמויים מן העין. נמים הם בחביון האדמה עד שעולה בדעתו של אחד מהם להתעורר משנתו.

אז יתמתח מעט מעט אל מול השמש, כחושש, אחר יעלה והנה לפנינו נבט רך ונחמד למראה. אם נבט של צנונית או של ורד הוא, אפשר להניח לו שיגדל כרצונו. אך אם צמח שוטה הוא- יש לעקרו מיד עם בצבצו מן האדמה.

על כוכבו של הנסיך הקטן מצויים היו זרעים רעים ונוראים- זרעי באובב. לעולם לא תפטר מעצי באובב לא תעקרם בעודם באבם. הם פורצים ופושטים על פני הכוכב ונוקבים אותו בשורשיהם. ואם הכוכב קטן מדי עלולים הם לבקעו לחלוטין.

זוהי שאלת סדר ומשטר – סח לי הנסיך הקטן כעבור זמן מה. בבוקר, לאחר שאתה מתרחץ ומתלבש, עליך לדאוג גם לנקיון בכוכב שלך , לשקוד על עקירת שתילי הבאובב משעה שאפשר להבחין ביניהם ובין שיחי השושנים, הדומים להם מאד בראשית צמיחתם. זוהי מלאכה משעממת למדי, אך קלה מאד.

יום אחד אמר לי הנסיך הקטן:

- מן הראוי שתכין ציור יפה כדי שיוכלו הילדים בארצך להבין זאת יפה. הדבר יביא להם תועלת אם יצאו למסעות ביום מן הימים. לעיתים- הוסיף הנסיך הקטן – אין בכך רע כאשר דוחים עבודה ליום אחר. מה שאין כן, כשהדברים אמורים בעצי באובב. כל דחיה עלולה להביא שואה. ראיתי כוכב בו שוכן עצלן מופלג. הוא הזניח שלושה שיחים קטנים...

ציירתי אותו כוכב לפי הוראותיו של הנסיך הקטן. בדרך כלל איני אוהב להעמיד פנים של מטיף ומוכיח אך מכת עצי הבאובב אינה ידועה לרבים והסכנה הנשקפת למי שנקלע לאחת הכוכביות, גדולה כל כך שהפעם עלי לצאת מגדרי ולהזהירכם בכל לשון של אזהרה: "ילדים, השמרו לכם מפני עצי באובב!" 

(הנסיך הקטן)

ספר הכוזרי מאמר שני

(ט) אמר הכוזרי:

מה שאמרת עם האלוה כבר נתברר לי אולם מה שאמרת בארץ האלוה קשה לי לקבל זאת:

(י) אמר החבר:

אין כל קשי לקבל את ההנחה כי ארץ אחת נתיחדה בדבר מה משאר כל הארצות הלא בעיניך תראה כי מקום אחד טוב משאר כל המקומות לצמח מיחד למחצב מיחד ולחי מיחד ותושביו מיחדים בצורתם ובמדותם משאר כל האנשים וכל זה באמצעות מזג הלחיות אשר בגוף כי במזג הזה תלויים גם שלמות הנפש וחסרונה:

(יא) אמר הכוזרי:

אולם אני לא שמעתי כי יש לאנשי ארץ ישראל יתרון על שאר בני אדם:

(יב) אמר החבר:

כך גם הרכם זה שאתם אומרים כי הכרם מצליח בו לולא היו נוטעים בו את הגפנים ועושים את כל מלאכת עבודת הכרם הדרושה לגדולם לא היה עושה ענבים והנה המעלה המיחדת באה ראשונה לעם אשר הוא הסגלה והגרעין (כמו שהזכרתי למעלה) ואחרי זה יש גם לארץ חלק במעלה הזאת וכן למעשים ולמצוות התלויים בארץ שהם מעין עבודת הכרם לכרם אולם שלא ככרם העושה ענבים גם במקום אחר אין עם הסגלה יכול להדבק בענין האלוהי כי אם בארץ הזאת: