1890 a 1948 - Rumo ao estabelecimento do estado

חמשת העליות הגדולות לארץ לפני קום מדינת ישראל

מטרות הפעולה:

שהחניך יקבל רקע מורחב על העולים והעליות לארץ לפני קום המדינה (בין השנים 1882-1939)

שהחניך יבין שבכל השנים-גם כאשר לא הייתה קיימת מדינה, עדיין עלו יהודים ארצה,לא משנה הסיבה או המטרה,בכל זאת ארץ ישראל תמיד הייתה ותמיד תהיה של עם ישראל העם היהודי.

שלבי הפעולה:

שלב א':

מחלקים את החניכים לחמש קבוצות . כל קבוצה מקבלת קטע ובו תקציר של עליה מסוימת.על כל קבוצה להציג את העלייה שלה על ידי הצגה/שיר/פרסומת וכדו' לאותה עליה.

שלב ב':

כל קבוצה מציגה את העלייה שלה.

שלב ג':

המדריך בוחר מספר חניכים (או שהוא מציג בעצמו) ועליהם להציג עצמם על פי קטע שינתן להם מראש. על שאר החניכים לנחש לאיזו עלייה אותו אדם שהציג החניך מתכוון לעלות.

שלב ד':

העלייה ואני.

סיכום.

מהלך הפעולה:

שלב א':

המדריך מחלק את החניכים ל-5 קבוצות כאשר בכל קבוצה מספר של 4-7 חניכים. כל קבוצה כעת הופכת להיות עליה מסוימת. המדריך נותן לכל אחת מהקבוצות קטע (נספחים 1-5 ) ובו מידע על עליה מסוימת . (לדוגמה קבוצה א' מקבלת נספח מס' 1 על העלייה הראשונה). כל קבוצה צריכה להציג את העלייה שלה על ידי שיר/הצגה/פרסומת.

*על המדריך לכוון את החניכים לשים לב לפרטים המייחדים והמאפיינים כל עלייה כגון: מהיכן עלו העולים של אותה עלייה,למה עלו, האם תרמו לארץ בעלייתם,במה תרמו וכו'.

שלב ב':

הצגת העליות משלב א'.

כל קבוצה מקבלת זמן מוגבל להציג את העלייה שלה. על המדריך להנחות את השלב הנ"ל- "קבלו במחיאות כפיים סוערות את העלייה ה-ר-א-ש-ו-נ-ה..."

שלב ג':

"זהה את העלייה"

(על פי נספחים 6-10 )

המדריך בוחר מספר חניכים (רצוי כאלו שיודעים להציג, או שמציג בעצמו) ונותן לכל אחד מהם קטע ובו מסופר על ילד/מבוגר שעלה לארץ. על החניך המציג "להיכנס" לדמות של אותו עולה ולהציגו. במקביל המדריך מחלק את שאר החניכים ל-2 קבוצות ועל כל קבוצה לבחור ראש קבוצה. 2 הקבוצות מקבלות כל אחת 5 בריסטולים כאשר על כל בריסטול כבר כתוב מראש שם העלייה. כאשר החניך המציג יציג את אותו עולה,כל קבוצה תצטרך להכריע על פי המידע שקיבלו בשלבים א'+ב' לאיזו עלייה אותו עולה שייך.ראש הקבוצה יהיה אחראי להרים את הבריסטול שבו כתובה העלייה שהחליטה כל הקבוצה שהיא המתאימה לעולה המוצג.

* חשוב לציין לא לקרוא את הנספחים בסדר הכרונולוגי של העליות כדי לאתגר את המנחשים.

שלב ד':

העלייה ואני.

מפזרים בפינות שונות בחדר שלטים עם שמות העליות השונות, ועל כל אחד לבחור באיזה עלייה אם היה יכול -היה עולה. למה היה דווקא מצטרף אליה? מה היה מביא איתו מהבית אל הארץ? אילו הייתה עליה גדולה כיום מה היה שונה? וכדומה.

סיכום:

נוכחנו לדעת שגם לפני שקמה המדינה יהודים רבים עלו לארץ. חלק מהעולים עלו כיוון שברחו ונסו מפני הפרעות והצרות שחיכו להם במקום אשר היו (כגון רוסיה). וכן, חלק נוסף מהעולים עלה לארץ בעקבות כיסופים אל ארץ הקודש,אל ארץ ישראל. אל האדמה שמאז ומתמיד הייתה שייכת לעם היהודי. לא משנה מה הייתה הסיבה ומה הייתה המטרה לעלייה לארץ, העם היהודי לדורותיו ובכל תפוצותיו עלה לארץ בעבר,עולה וממשיך לעלות ארצה ובעזרת ה' בעתיד יעלו כל יהודי העולם לארץ ובמהרה תגיע הגאולה.

נספחים:

נספח 1:

העלייה הראשונה:

העלייה הראשונה ("עליית האיכרים") הוא כינוי לגל ההגירה היהודי הציוני הראשון והנרחב לארץ ישראל בעת החדשה, ממזרח אירופה ומתימן בין השנים 1882 ל-1903

כלל אוכלוסיית המהגרים היהודים מאירופה, מנתה בעיקר משפחות מסורתיות-דתיות שקיוו לשפר את מצבם הכלכלי, ולמצוא מנוחה ונחלה. אולם, העולים לארץ, בניגוד למהגרים היהודים האחרים, הודרכו בעיקר על ידי הקשר העמוק שחשו לארץ אבותיהם. העולים התפרנסו ברובם ממסחר זעיר ומלאכה אך חלק ניכר מהם פנה לחקלאות. רובם לא היו מאורגנים וחלקם היו מאורגנים במסגרת חובבי ציון. רוב המהגרים היו בני 30-40 ובעלי משפחות מעיירות קטנות.

כ-25,000 איש ואישה, בחרו לעלות לארץ ישראל.

הגורמים לעלייה זו:

בשנת 1881 התרחשו בדרום רוסיה פרעות קשות נגד היהודים נמשכו כ-3 שנים. פרעות אלה מכונות "סופות בנגב". הפרעות נעשו מצד השלטון הרוסי. מתוך כך יהודים רבים היגרו מרוסיה.חלק גדול היגר לארץ מתוך רצון למצוא פתרון לאומי ולא רגעי.

כמו כן הוקמה אגודת חובבי ציון אשר פעלו בגלוי למען עלייה לארץ. אגודה זו משכה אחריה רבים שהאמינו כי יש להתיישב בארץ ולהביא לידי תקומת ישראל במולדתו.

אופי העולים:בעלי משפחות, רובם דתיים ושומרי מסורת .

העולים השתקעו בישובים עירוניים כגון יפו וחיפה וכן הקימו מושבות חקלאיות חדשות בכל רחבי הארץ.

נספח 2:

העלייה השנייה:

העלייה השנייה ("עליית הפועלים") הוא כינוי לגל ההגירה היהודי השני לארץ ישראל בעיקר ממזרח אירופה בין השנים 1904 ל- 1914 שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה ובעקבותיה פסקה ההגירה. 35 אלף עולים הגיעו, רובם מרוסיה. אנשי העלייה השנייה היו צעירים רווקים ורווקות בשנות העשרים לחייהם שעלו מתוך אידיאלים סוציאליסטים וציוניים (חלוציות ולאומיות) ומתוך מרד נעורים. קבוצת הצעירים חדורי הסוציאליזם והלאומיות היהודית היוו את הגרעין הקשה, אשר הוביל את ההתיישבות החלוצית בישראל מתוך נחישות דעתם ליישב את הארץ ולעבד את אדמתה כערך עליון.

רוב בעולים הגיעו מפולין ,ליטא, רומניה ורוסיה- כמו בעליה הראשונה, אך אופיים של העולים בעלייה השנייה היה שונה.

הגורמים לעליה:

פרעות קישינב- שהתחוללו ברוסיה ב1903 שפגעו ביהודים.

כשלון המהפכה שקיוו שתביא לחיי שוויון לכל אדם באשר הוא.

נספח 3:

העלייה השלישית:

העלייה השלישית –"עליית החלוצים" היא כינוי לגל ההגירה היהודי השלישי לארץ ישראל מאירופה ממניעים ציוניים בין השנים 1919 ל-1923 (מסיום מלחמת העולם הראשונה עד תחילת המשבר הכלכלי בארץ). העולים הם בעיקר צעירים חלוצים אידיאליסטיים אשר רוצים בתקומת המולדת.

הגורמים לעליה:

כיבוש ארץ ישראל על ידי הבריטים והצהרת בלפור שעוררה תקווה ופתחה פתח להרחבת ההתיישבות בארץ ישראל.

מלחמת העולם הראשונה הביאה לכך שהרבה עמים הקימו לעצמם מדינות. היהודים רואים זאת וגם הם רוצים מדינה משלהם ולכן מחליטים לעלות ארצה על מנת להקים להם מדינה.

רוב העולים הם סטודנטים וצעירים שחדורים ברוח ציונית ולאומית ומוכנים להקמת מדינה משלהם.

העולים מגיעים ארצה ומתחילים בסלילת כבישים ועובדים קשה על מנת לפתח את הארץ.

העולים מאמינים בשוויון ומתוך כך מקימים קיבוצים.

נספח 4:

העלייה הרביעית:

העלייה הרביעית- "עליית הפולנים" הוא כינוי לגל ההגירה היהודי הרביעי לארץ ישראל. העולים הגיעו מאירופה ומאסיה, ממניעים ציוניים בין השנים 1924 ל-1928.

אנשי העלייה הרביעית, היו בעלי משפחות והיו שייכים למעמד הבינוני עירוני.

בעקבות אופיים העירוני של העולים הארץ התפתחה העיקר בתחום ענף הבניין-נבנו בניינים והערים חיפה ירושלים ותל אביב התפתחו. הוקמה האוניברסיטה העברית בירושלים.

הגורמים לעלייה זו:

התגברות האנטישמיות במזרח אירופה.

הממשלה הפולנית מטילה מיסים כבדים על היהודים.

נספח 5:

העלייה החמישית:

העלייה החמישית- "עליית הייקים" הוא כינוי לגל ההגירה היהודי החמישי לארץ ישראל.

העולים הגיעו מאירופה ומאסיה, בין השנים 1929 ל-1939.

הגורמים לעלייה זו:

-הנאצים בגרמניה עולים לשלטון.

-הסכם בין הנאצים לסוכנות היהודית המאפשר ליהודים להגר מגרמניה. יהודים רבים משתמשים בהסכם זה וממש בורחים מגרמניה.

אופיים של העולים:

רבים מהעולים מגיעים מגרמניה. העולים הינם מאוד תרבותיים ומנומסים .הם מרבים לקרוא ומייחסים חשיבות להאזנה למוסיקה קלאסית.הם חיים ברמה גבוהה ואינם שומרי מסורת.העולים הם בעיקר בעלי משפחות בעלות הון פרטי. הללו בני המעמד הגבוה רובם בעלי מקצועות כגון רופאים, אדריכלים, מהנדסים, עורכי דין וכו'.

בעקבות העלייה הזו התפתחה הכלכלה בארץ.

נספח 6:

זהה את העלייה:

שמי הוא משה דובשוביץ, אני נולדתי ברוסיה. אני כיום בן 47 יש לי 6 ילדים ברוך ה' ואני הייתי שוחט ברוסיה. אני עליתי לארץ כי אני באמת מאמין בכל ליבי שזהו המקום הנכון בשביל היהודים. תמיד ידעתי שבסופו של דבר אגיע לארץ הקודש. הפרעות הקשות בדרום רוסיה גם גרמו לי לחשוב פעמיים על שהותי ברוסיה אבל הנה בעזרתו של ה' יתברך אני כיום בארץ של היהודים.

(עלייה ראשונה)

נספח 7:

זהה את העלייה:

שמי הוא מרינה קליין. אני כיום בת 22, רווקה, נולדתי בליטא למשפחה חילונית.

הגעתי ארצה עם עוד קבוצה גדולה של חבר'ה שבאמת מאמינים שמדינת ישראל היא מדינת היהודים. הפרעות הקשות בקישינב גרמו לכולנו לעלות ארצה ולנסות שפה בארץ נוכל לחיות בשלווה ללא פרעות כי זוהי מדינתנו

(העלייה השנייה.)

נספח 8:

זהה את העלייה:

שמי הוא גדי נוימן. הגעתי ארצה מאירופה אחרי ששמעתי על הצהרת בלפור שמשמעותה שגם אנשים שהם לא יהודים חושבים שמגיע לנו ליהודים מדינה, בית משלנו!! אני כיום רק בן 20 אבל אני מאמין בכל ליבי הצעיר שהארץ צריכה להיות רק של היהודים.אני גר בקיבוץ שהקמנו אני וכמה מחבריי הטובים.בכל בוקר מתעורר אני בשעה 5 ופועל עם חבריי למען פיתוח הארץ על ידי סלילת כבישים.

(העלייה השלישית)

נספח 9:

זהה את העלייה:

שמי הוא שלמה רוזנבאום. אני מגיע מוורשה שבפולין.בעקבות הממשלה הנוראית של פולין שממש לא אהבה יהודים עליתי אני ומשפחתי לארץ.אני לא יכולתי לסבול את האווירה המפחידה וההרגשה שבכל שנייה יכולים להרוג אותך ורק כי אתה יהודי. כיום אני גר בירושלים שם מש לפני שבוע הוקמה האוניברסיטה העברית!!

(העלייה הרביעית)

נספח 10:

זהה את העלייה:

שמי הוא בלה ינאי אני עובדת כאדריכלית ובעלי יעקב הינו כלכלן. אני נולדתי בגרמניה אך כיום אני גרה בארץ. ממש לפני כמה חודשים בעלי ואני עלינו ארצה בעקבות השלטון הנאצי בגרמניה.לטעמי, גרמניה ויהודים במיוחד בימים אלו, לא הולכים יחד!

מטרת הפעילות החניך יבין את משמעות השפה כחלק מתרבות והווי לאומי, ואת משמעות הדיבור והלימוד של השפה העברית כחלק מתקומת עם ישראל. היכרות עם דמותו ופועלו של אליעזר בן יהודה

מטרות

1. לברר עם בני הנוער מה משמעות "יום ירושלים" עבורם כיום, במלאת שלושים     שנה לשחרור העיר העתיקה בירושלים, ומה האופי שיש לשַוות ליום זה כדי     לשמרו לעתיד.

2. לברר את חלקנו בביסוס האופי והתכנים של "יום ירושלים" ובהבאתו לתודעת     הרבים.

3. לבדוק באמצעות קטעי מקורות כיצד נקבע חג מדרבנן לדורות.

To teach chanachim about the basic facts on Aliyaah during the 2nd World War.

להעמיד את החניך מול הדילמות שעברו חברי הועד הזמני של ביריה

המטרה: העברת הסיפור והמסר החינוכי של העליה לישוב ביריה בגליל.

Goals:

1. To think about the importance of dreams

2. To consider the changes throughout Herzl's life and his dream

3. To consider how we all need to dream and work to allow our dreams to become reality

מטרות השיעור: 1. הכרות עם דמותו של אליעזר בן יהודה- מחייה השפה העברית.

2. הבנת החשיבות והייחוד שבתרבות העברית.

To give the chanichim an experience which will help them comprehend what it is like to live in an oppressive society and remind them to appreciate their own freedom.

To discuss how

Israel should deal with the mass aliyah from the former

USSR,

Ethiopia… and how we must relate to new olim.