מטרת הפעולה:

v     המדריכים יבינו את מהותה של תנועת נוער, ביחס למסגרות בלתי-פורמליות מקבילות.

v     המדריכים יעסקו על קצה המזלג באידיאולוגיה של בני-עקיבא ובייחודה של התנועה.

עזרים נדרשים:

נספח – מכתב - קובץ מצורף.

נספח – הבדלים בין תנועת נוער לבי"ס- קובץ מצורף.

לוח וגירים/טושים

תנועת הנוער בני-עקיבא – מהי??

אוכלוסיית יעד: מדריכי סניף בנ"ע

מטרת הפעולה:

v     המדריכים יבינו את מהותה של תנועת נוער, ביחס למסגרות בלתי-פורמליות מקבילות.

v     המדריכים יעסקו על קצה המזלג באידיאולוגיה של בני-עקיבא ובייחודה של התנועה.

עזרים נדרשים:

נספח – מכתב, נספח – הבדלים בין תנועת נוער לבי"ס, לוח וגירים/טושים

הקדמה:

  כיוון שבכל העולם ואף בישראל תנועות הנוער מתקשות לפעול בהתאם למהותן המקורית, יש להבהיר זאת למדריכים ע"מ לצמצם את הפער בין המצוי לרצוי, בין המהות המקורית למציאות.

  אותה הערה נכונה גם לגבי האידיאולוגיה של התנועה – לאחר שידעו את הבסיס, יש לצמצם את הפער ולהציג היבטים באידיאולוגיה שניתן ליישמם ולהגשימם אף בימינו ובמציאות שבה אנו חיים.

  עיסוק באידיאולוגיה של בנ"ע היא משימה לא פשוטה. קיימים זרמים שונים בציונות הדתית וכולם רואים עצמם חברי בנ"ע. הויכוח נסוב לעיתים על השקפת עולם שלמה ולעיתים ההבדלים בין הגישות דקים ועדינים. למרות זאת, בחו"ל מעט יותר קל לעסוק באידיאולוגיה ברמה הפשוטה, הבסיסית, שעליה כמעט (!) ואין חולק. זה מה שננסה לעשות פה.

תוכן הפעולה:

א.

נקריא בפני המדריכים את המכתב (נספח - שיש לעדכנו ושיהיה רלוונטי לכל מעביר פעולה זו) שבו ראש הקהילה שוקל לסגור את תנועות הנוער בעיר. נעשה זאת כאילו בדרך אגב, בטרם נחל את הפעולה. נשאל את דעתם למכתב זה - נתמקד בשאלה "האם יש בדברים אמת והאם צודק ראש הקהילה?". אין טעם לחשוב כיצד לבטל את הגזרה...

באם יש צורך לפתח את הדיון (כי הוא לא מתפתח, כי המדריכים אנמיים...), ניתן (שוב, כאילו אנו עדיין עוסקים ברכילות וטרם התחלנו את הפעולה) לבקש מהמדריכים לחשוב יחדיו מה ההבדל המשמעותי בין תנועת נוער לבין בית ספר. כדאי לרשום את הדברים על לוח מול כולם.

מתודה נוספת: שתי קבוצות – כל אחת תכין רשימת כללים וחוקים – אחת לבית הספר, השנייה לתנועת נוער. ננהל דיון על ההבדל בין תנועת נוער לבית ספר.

נסכם את הדיון בהצבת מדד להצלחת תנועת נוער, כפי שאנו מבינים את מהות תנועת הנוער:

נחשוב האם אנו עונים לקריטריון זה באופן פעילותינו הנוכחי.

אפשר להעלות מחשבות לגבי הדרך לעמוד במדדים אלו. אין מקום להיכנס לעומק בנושא, אך בהחלט נעשה זאת בהמשך.

ב.

נציג רשימה של זוגות עצמים / היגדים / רעיונות / הוויות - מנוגדים אחד כלפי השני. נבקש מהמדריכים להביע דעתם ולבחור את המועדף עליהם באופן אישי (נחל בזוגות פשוטים ונמשיך למורכבים יותר):

1. ים-מדבר

2. חורף-קיץ

3. חום-קור

4. ילדים-מבוגרים

5. סדר-בלגן

6. מסגרת-מרחב

7. פרטי-קבוצתי

8. העולם המערבי-העולם המזרחי

9. רכב פרטי-תחבורה ציבורית

10. עיר-כפר

11. חיי יישוב-חיי נוודות

12. מנהל סמכותי-מנהל משתף

13. קפיטליזם-קומוניזם

14. חול-קודש         

  נקווה שלאחר כמה זוגות המדריכים יתעקשו להפסיק את המשחק חסר התוחלת הזה, כיוון שבסיטואציות שונות יש יתרון לשני הרעיונות / ההוויות. אם יהיו מדריכים שיאמרו שהם מעדיפים את שני הניגודים יחדיו ננסה להתעלם מהם ולשמור בחירה זו לסוף היחידה – אז נשוב לבחירה זו שלהם ונזכיר את העדפתם זו.

  נפרק את הסיסמא של בנ"ע לשתי מילים נפרדות – תורה ועבודה (בהמשך נראה הסבר קצרצר ולא ממצה לסיבה שאסור לעשות זאת, אלא ע"מ להסביר למדריכים/חניכים בתחילת דרכם את האידיאולוגיה שלנו!). נבהיר את מוצא הסיסמא בת שתי המילים בעזרת הסיסמא הארוכה: "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה".

נבקש מהחניכים לזרוק אסוציאציות למילה "תורה", ובנפרד – למילה "עבודה", ע"מ להדגיש את הניגודיות בין המילים. נרשום זאת על לוח גדול – זה מול זה.

נבדוק האם יש למדריכים רעיון מדוע בנ"ע בחרה בזוג מילים מנוגדות אלו לסיסמא.

עתה, לאחר שהבהרנו את הניגודיות שבין המילים, נבהיר, בחיוך ובאושר של מנצחים (שהמתודה שלהם הצליחה מעל למשוער...) שאנו משוכנעים שבין המילים אין שום ניגודיות! ואף להיפך! שתי המילים מהוות עבורנו את היסוד לקיומנו ולאידיאולוגיה שעל פיה אנו חיים יום יום.

נבהיר זאת ע"י ההסבר הבא בהרצאה קלה (ההסבר אינו נהיר לציבור הרחב בשל מורכבותו, ובשל קוצר היריעה אינו מובא כאן באופן ממצה כלל. עם זאת, הוא מביא על קצה המזלג את החיבור בין המילים, ואת המהות העומדת מאחוריהן. להרחבה בנושא אפשר, וחשוב מאוד! לקרוא מאמרים וחומר נוסף):

הרחבה בנושא מצריכה עיון פשוט בקטעים רבים, וזה ייעשה כבר בפעילות הבאה.

בפעם הבאה שבה נעסוק בהרחבה, בעזרת מקורות ובאופן לימודי, במהותה של בני עקיבא, נוכל לשלב גם את לימוד הרכיבים של הסמל – משמעות כל אחד ואחד מהם, וכן במהות השם "בני-עקיבא".

דגש: מומלץ לא להרחיב בנושא הסוציאליות יותר מדי – זה מצריך הכנה רבה מצד מעביר הפעילות, זו הבנה מתקדמת ועמוקה, ועדיף שקודם כל תהיה הבנה והפנמה בסיסית של עצם החיבור בין תורה לעבודה. הבנה של הציונות הדתית במרחב היהודי הקיים (בין החילוניים לחרדים, וכן, עם החילוניים הציוניים ולא עם יושבי התפוצות הדתיים).

סיכום:

למדנו שתנועת נוער היא פלטפורמה חינוכית המובלת ומנוהלת ע"י בני נוער ועיקרה להביא לשינוי חברתי בהתנהגות היחיד וליצירת מנוף לשינוי החברה.

למדנו שהאידיאולוגיה של בנ"ע מבוססת על החיבור, הבלתי ניתן להפרדה, בין תורה לעבודה. בין עולם התורה לחיים המודרניים ולארץ ישראל. למדנו שהחידוש הרב שהביאה תנועת "תורה ועבודה" (ממנה נולדה תנועת "בני עקיבא") הוא משטר חיים סוציאלי, עליו נרחיב בפעם הבאה שנעסוק בנושא.