Harav Elisha Vishlitzki- Yerushalaim - הרב אלישע וישליצקי- ירושלים
סוג פעולה : מאמר בשפה: עברית
גילאים 15 - 100
גודל קבוצה 1 - 100
משך הפעולה : 10 דקות
הרהורים על עצמנו לאורה של
בעולמנו, גדוש הסערות, נפגשים שלשה מרכיבים בתוך קלחת של אירועים והתמודדויות. האדם, המקום והזמן. לכל מרכיב בפני עצמו, זהות וייחוד, אך כל מרכיב שלוב בחברו ובלעדיו לא יוכל להתקיים…"–
יום ירושלים
לחלום וללחום –
הרהורים על עצמנו לאורה של
בעולמנו, גדוש הסערות, נפגשים שלשה מרכיבים בתוך קלחת של אירועים והתמודדויות. האדם, המקום והזמן. לכל מרכיב בפני עצמו, זהות וייחוד, אך כל מרכיב שלוב בחברו ובלעדיו לא יוכל להתקיים…"–
א. מפגש
בעולמנו, גדוש הסערות, נפגשים שלשה מרכיבים בתוך קלחת של אירועים והתמודדויות. האדם, המקום והזמן. לכל מרכיב בפני עצמו, זהות וייחוד, אך כל מרכיב שלוב בחברו ובלעדיו לא יוכל להתקיים.
ככל שגובר החיפוש אחר משמעות פנימית על הצורך לחיות את ההווה בלבד, כך גובר הצורך לחפש ולמצוא את ההפריה ההדדית שבין שלשת מרכיבים אלו, ואת תוצאות הפריה זו. דווקא על גב המצע התרבותי, המיוחד לתקופתנו ודורינו, עשוי להתברר ערך מיוחד למעגלים הרחבים יותר שאליהם אמור האדם כפרט להתחבר, ועלול להיות מחיר כבד להתחמקות לניכור ולפרטיות שמעבר למידתה הבריאה.
ובאים אפוא המקום והזמן, ומראים לנו מי אנחנו בעצם. מה היתה עצמיותנו, לו היינו נשארים בגלות ארוכה, ללא חלומות לחזור ולהיוולד מחדש במקומינו הטבעי והאמיתי. אם היינו משתעבדים לאורך הזמן, מאות שנות ותק על אדמת נכר, עד כמה היינו נכרים ומנוכרים לזהותנו העצמית?!
אשר על כן, רק מי שמתאבל על ירושלים בעת חורבנה, והיה חסר לו באופן אישי - קיומי, הקשר אל המקום המחבר הזה, רק הוא זוכה ורואה בשמחת בניינה, כפי שמעידים על כך חז"ל בסופה של מסכת תענית.
ב. לחלום
הנה כי כן, החלום להשתחרר ממגבלות הגלות ונזקיה, היה בו בכדי להזין באופן חי ומתמיד את תעצומות הנפש של יכולת ההשרדות מול ים של עוינות ושטנה. אבל אין לחלום בלי ללחום. לו היו הדברים נשארים רק בגדר משאלות לב, אזי לא היה שנוי במציאות, "והרינו אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו. . .".
זהו אחד מענפיו של השורש הירושלמי, שהוא מעיין חיים היוצר געגועים בנפש, ומתוך כך צומח להיות ראש חץ לרצון של מאבק למען החיים, ומלחמה חיובית לשם ממוש החלום.
ג. ללחום
ללחום כפי שמנהיג נחמיה את שבי ציון, בעת אחד המשברים הקשים בבניית ירושלים, כאשר הצרים על יהודה ובנימין מאיימים בנפש על הקיום היהודי והמשך הבניין. אז כנאמר על ידי נחמיה פרק ד': "אל תיראו מפניהם, את ה' הגדול והנורא זכורו והילחמו על אחיכם בניכם ובנותיכם נשיכם ובתיכם".
מי שינק את תודעת שליחותו כמו גם את עוצמת כוחותיו ממקורם האלוהי של החיים, יכול להיישיר את מבטו ולהצמיח את האמון בכוחותיו ולעורר את העם לאותו אמון, לאותן משימות, וללחום כדי להגשים את החלום.
היכולת להתגבר על קשיי הרגע, להשתחרר מהצורך ברווחים עכשוויים בלבד, ולהקריב, למען משמעותם של החיים - לא פחות מקיומם הפיזי - הוא אותו ענף הצומח מהשורש הירושלמי, שנמצא בתוך מעבה האדמה, מסתתר מאחורי מעטה הסלע וחי מעבר לאבני החומה ולנדבכי הבתים והוא שמבטא את עומקה של הרגישות לחיים.
ד. להיטהר
אם אכן אמיתי הוא המפגש שבין אדם לאדמה בעיר שחוברה לה יחדיו, או אז תעורר בלב ותכוון את החיים התביעה הפנימית להיטהר, להתיישר, להתנקות חברתית ומוסרית, כחלק מהותי מהקשר אל המקום המקודש שבו מתחברים עולמות עליונים ומעשיים גם יחד, כפי שמאירים חז"ל בעניין 'שלם ויראה' (ע"פ פרוש "משך חכמה" לבראשית כ"ב).
כך, המשיך נחמיה בעצמו, את הנהגת הציבור במישור החברתי והמוסרי ביתר שאת (כמתואר בספרו בפרק ה'), כהמשך ישיר למלחמה למען חלומה של העיר ובניינה.
ה. לחיות את האמת
אמנם בשעה שנפגשים מחדש האדם, המקום והזמן, ונבנית הארץ, וצומחת המדינה ומונה יובל שנים להווסדה, או אז מתרחש בירור נוקב הן על החלום והן ברצון ללחום.
האם יצליחו מבפנים ומבחוץ לטשטש את זהות החלום ולהגדיל מעבר למידה את הצורך בשקט העכשווי - כפי שארע ומתואר בספר נחמיה פרק ו' - או שדווקא הבניין הכלכלי - הגשמי, יגדיל את הצימאון הפנימי, יצמיח עוד חלומות של אמת ומאבנים של מקום שיש בו לב, יתבררו העוצמה והכוון של הלבבות שאינם אבן.
כי כאשר יש חזון, יש חיים בריאים של עם החי את חייו העצמאיים ומביא תיקון ושמחה לו ולעולם כולו על כל פרטיו, גווניו וכוחותיו
סטטיסטיקות:
נצפה: 5337
הורד: 1145
האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!