בס"ד

בניין תורה ועבודה \ רני רוזנהיים

תורה...

"בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ" (בראשית א, א). הקב"ה, בורא עולם. ובעולמו הוא בורא עצים ופרחים מים ויבשה. אבל, העולם עדיין חסר. " אדם אין לעבוד את האדמה" (ב, ה). הכל מוכן לבואו של האדם. ביום השישי בורא הקב"ה אדם בצלם אלוקים. ולאדם יש תפקיד, "ויקח ה' אלוקים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" (ב, טו).

מיום בריאתו הפך האדם לשותף של בורא העולם בהמשך פיתוחו ובנייתו של העולם.

בני ישראל הופכים לעם במצרים ויוצאים בדרכם הארוכה חזרה אל ארצם, ארץ כנען. הליכה זו פותחת פרק חדש בהסטוריה של העולם. אין יותר אדם, או משפחה שמצווים לבנות ולפתח את העולם, ישנו עם, עם – ישראל.

ובחודש השלישי ליציאתם ממצרים, באו עם ישראל למדבר סיני. בעומדם לפני הר – סיני, כמה ימים לפני נתינת התורה, מגדיר אביהם שבשמים, את יעודו של עם ישראל, "והייתם לי סגולה מכל העמים... ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט, ה).

עם ישראל מקבל תפקיד, להוות דוגמא אישית לעולם. עולם הפועל ומתקדם. לתקן עולם החי ע"פ דרכו של הקב"ה. ומה היא דרכו? דרכו היא דרך התורה. כאשר הקב"ה בנה את עולם, הוא  "הסתכל בתורה וברא את העולם" (בראשית רבה, א). התורה אינה ספר חוקים. התורה משקפת את מטרת העולם. לקב"ה היתה מטרה כאשר הוא ברא את העולם, ועל האדם להגשים מטרה זו. על מנת שנוכל להגשים את המטרה ולבנות עולם, קיבל עם ישראל את התורה. התורה היא דבר ה' לאדם. האדם צריך להסתכל בתורה ולהשליך אותה על עולמו.

...ועבודה

תורה אינה ספר חוקים הקשורה רק לבית כנסת או לישיבות. התורה היא עולם רעיוני, השקפתי, המגדיר כיצד עלינו לנהל את העולם בכל התחומים.

המילה "עבודה" משקפת את העולם המעשי. את היישום של העולם הרעיוני של התורה בחיים. אסור להסכים עם מצב בו התורה נעשית לא קשורה לחיים שלנו, לערכים לאמונות שלנו, לשעות הפנאי ולמידות שלנו.

המילה "עבודה" מעידה על הרצון שלנו לפעול בחיים ע"פ דרכה של התורה. עבודה מעשית, בכל התחומים. בתחומי הרפואה והצבא, במדע ובתרבות, בספורט ובחינוך.

הזכרנו למעלה, שהמשימה להוביל לכך שהעולם יפעל ויתקדם ע"פ רצון  ה', הוטלה על עם ישראל. למה צריך להטיל את המשימה דווקא על עם?

אין מטרתנו להוביל לכך שיהיו יחידים שיחיו חיי תורה, מטרתנו להוביל לכך שכל העולם יתנהל בצורה כזו.על מנת להשיג מטרה זו, עלינו להוות דגם. דגם כיצד מנהלים "מיני - עולם" בדרכה של תורה. הדגם הוא - מדינה.

"רק לאומה שיש מדינה, מלכות, צבא, וכל צרכי הכלל.. יש להראות איך בכל שדרות החיים האנושיים שורה שם ה'. רק כך ידעו כי לא רק נזירים וחסידים יכולים לנהל חיים מתוקנים ומשוכללים ע"פ רצון הבורא, כי גם עמים שלמים הכוללים בתוכם את כל השדרות האנושיות השונות... (למהלך האידאות ב' הרב קוק ).

זוהי המשימה, שילוב חיי התורה בעבודה – בכל מגזרי החיים.

לדוגמא: בעיתון גלובס התפרסמה לפני כמה שנים כתבה על הקמתו של פורום אנשי עסקים דתיים. מטרה הפורום היתה לתת עצות כלכליות לראשי המדינה. העצות שיתנו יהיו בעלות מאפיינים ייחודיים, שנגזרים מתפישה חברתית ופוליטית היונקת מערכי התורה.

תקופת חזקיהו...

ניתן להעמיק וללמוד מתקופת חזקיהו המתוארת בתנ"ך כאחת מתקופות השיא של עם – ישראל. חזקיהו עושה מהפך דתי. מצפון המדינה ועד הדרום, כל תושבי הארץ יודעים את כל התורה ועד כדי ידיעת כל הלכות טומאה וטהרה. הגמרא (סנהדרין צד עמוד ב). מספרת שחזקיהו נועץ חרב בבתי המדרשות ומאיים שמי שלא יהיה בקיא בהלכות טומאה וטהרה יומת בנוסף הפסוקים מתארים את המלחמה בעבודה זרה. כאשר סנחריב מלך אשור מגיע לצור על ירושלים חזקיהו ישן במיטתו ואת המלחמה מנהל הקב"ה (דברי הימים ב, לב). מלכות של עושר וכבוד.

אבל, הנביאים שתפקידם להביא את דבר ה' לעם, טוענים שהקב"ה אינו מרוצה מהמצב. הקב"ה אינו מבקש רק את קיום המצוות שבין אדם למקום, הקב"ה מצפה לעולם שלם שינוהל ע"פ ערכי התורה. ומדינתו של חזקיהו לא נוהלה בצורה כזו. מיכה הנביא (פרק ג) זועק על העוולות המוסריים. ישעיהו זועק: " למה לי רוב זבחיכם יאמר ה'...למדו היטב, דרשו משפט...שפטו יתום, ריבו אלמנה...שריך סוררים וחברי גנבים, כולו אוהב שוחד".

סיכום

לעיתים נראה שהציבור החרדי נעל את עצמו בבית-הכנסת עם הקב"ה. ואילו הציבור הכללי נעל את התורה בבית-הכנסת ויצא החוצה. משנת תורה-ועבודה טוענת שעלינו לקחת עימנו את הקב"ה לכל מקום בחיינו הפרטיים והציבוריים. זהו האתגר הקשה העומד בפנינו.