Song Shhet For Tish - שירון לטיש
Resource
Type:
Short Article
in:
Hebrew
Age:
10-50
Group Size:
1-1000
Estimated Time:
30
minutes
ריבונו של עולם,
ותן חלקנו בתורתך,
וזכנו כדי שתשרה
שכינתך עלינו.
מלא משאלות לבי לטובה,
והפק רצוני ותן שאלתי.
ובכן יהי רצון מלפניך,
ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו,
תזכנו לעשות מעשים
טובים בעינך,
וללכת בדרכי ישרים לפניך.
וקדשנו בקדושתך.
כדי שנזכה לחיים
טובים וארוכים,
ולחיי העולם הבא.
"אבינו אב הרחמן, המרחם רחם עלינו, ותן בלבנו בינה, להבין ולהשכיל.
לשמוע, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות, ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה..."
נר לרגלי דבריך
ואור לנתיבתי.
נשבעתי ואקיימה
לשמור משפטי צדקך.
כאיל תערוג על אפיקי מים,
כן נפשי תערוג אליך אלוקים.
צמאה נפשי לאלוקים לאל חי.
"אמר רבי אלעזר: גדולה תפילה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו אעפ"י שלא נענה אלא בתפילה...
בשעה שהוציאו את רבי עקיבא להריגה, זמן קריאת שמע היה, והיו סורקים את בשרו במסרקות של ברזל, והיה מקבל עליו עול מלכות שמים. אמרו לו תלמידיו: רבנו, עד כאן?! אמר להם: כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה: "בכל נפשך"- אפילו נוטל את נשמתך, אמרתי: מתי יבוא לידי ואקיימנו, ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו?! היה מאריך ב"אחד" עד שיצתה נשמתו ב"אחד". יצתה בת קול ואמרה: אשריך רבי עקיבא שיצאה נשמתך ב"אחד".
שומר ישראל,
שמור שארית ישראל, האומרים: "שמע ישראל".
מי האיש החפץ חיים,
אוהב ימים לראות טוב.
נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה,
סור מרע ועשה טוב,
בקש שלום ורדפהו.
היה זה במלחמת השחרור, כשהייתי מפקד מחלקה. יום אחד ערכתי את מחלקתי מול החוד של הצבא המצרי, שהגיע עד אשדוד. המחלקה היתה עלובה. עם כמה סטנים ורימונים ונערכנו בפרדס ליד בית עובד. היה מגוחך לחשוב שנוכל לעצור את הטנקים המצריים, שיכולנו לראותם מולנו במרחק לא גדול.
במשך היום, תוך כדי מעשה, לא הרגשתי פחד, הייתי עסוק מידי. אבל כשירדה החשכה, כשהכל היה ערוך וציפינו להתקפה שהייתה צריכה לבוא עם שחר, שכבתי בשוחה בפרדס והתחלתי לדמיין לעצמי מה יקרה כשיעלה השחר- ונתקפתי פחד נורא.
הפחד העיק ביותר, הרגשתי רצון עז להתפלל אבל לא ידעתי איך. שום תפילה לא הייתה שגורה על לשוני, אבל בכל זאת התפללתי.
התפללתי בלשון פשוטה כפי שהבנתי. אבל אני זוכר את הרצון שלי להתפלל דווקא תפילה שאותה כל היהודים בכל הדורות התפללו- אלא שלא ידעתי שום תפילה כזאת.
(מרדכי בר און)
אנא בכוח
גדולת ימינך
תתיר צרורה
קבל רינת עמך שגבינו טהרנו נורא.
"קול ברמה נשמע
נהי בכי תמרורים
רחל מבכה על בניה.
מאנה להינחם,
על בניה כי איננו.
מנעי קולך מבכי
ועיניך מדמעה
כי יש שכר לפעולתך
ושבו בנים לגבולם."
"תפילה- צריכה להתמשך כחוט;
ההפסק הקטן ביותר- והחוט נפסק ונקרע."
(ר' שנאור זלמן מלאדי)
בלבבי משכן אבנה
להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אשים-
לקרני הודו.
ולנר תמיד אקח לי,
את אש העקדה,
ולקורבן אקריב לו,
את נפשי היחידה.
איו ערוך לך ה' אלוקינו,
בעולם הזה,
ואין זולתך מלכינו ,
לחיי העולם הבא.
אפס בלתך גואלינו
לימות המשיח.
ואין דומה לך מושיענו,
לתחיית המתים.
אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש.
שבתי בבית ה' כל ימי חיי,
לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
ה' לא גבה לבי, ולא רמו עיני, ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני.
אם לא שוויתי ודוממתי נפשי, כגמול עלי אמו, כגמול עלי נפשי.
"כמו הקשת כל כמה שדורכים אותה יותר לאחור, כך היא מורה את החץ בכוח גדול יותר לפנים והחץ בוקע את האוויר והולך למרחקים- כן גם התפילה, נלחץ יותר ונדחק מטה מטה, עד כי יקטן מהכיל את התפילה, כן תפרוץ וכן תשתפך מתוך ליבו בכוח גדול, להרוס את המסכים ולעלות מעלה מעלה."
(אבני נזר)
היה זה במלחמת השחרור, כשהייתי מפקד מחלקה. יום אחד ערכתי את מחלקתי מול החוד של הצבא המצרי, שהגיע עד אשדוד. המחלקה היתה עלובה. עם כמה סטנים ורימונים ונערכנו בפרדס ליד בית עובד. היה מגוחך לחשוב שנוכל לעצור את הטנקים המצריים, שיכולנו לראותם מולנו במרחק לא גדול.
במשך היום, תוך כדי מעשה, לא הרגשתי פחד, הייתי עסוק מידי. אבל כשירדה החשכה, כשהכל היה ערוך וציפינו להתקפה שהייתה צריכה לבוא עם שחר, שכבתי בשוחה בפרדס והתחלתי לדמיין לעצמי מה יקרה כשיעלה השחר- ונתקפתי פחד נורא.
הפחד העיק ביותר, הרגשתי רצון עז להתפלל אבל לא ידעתי איך. שום תפילה לא הייתה שגורה על לשוני, אבל בכל זאת התפללתי.
התפללתי בלשון פשוטה כפי שהבנתי. אבל אני זוכר את הרצון שלי להתפלל דווקא תפילה שאותה כל היהודים בכל הדורות התפללו- אלא שלא ידעתי שום תפילה כזאת.
(מרדכי בר און)
שגבינו טהרנו נורא.
"קול ברמה נשמע
נהי בכי תמרורים
רחל מבכה על בניה.
מאנה להינחם,
על בניה כי איננו.
מנעי קולך מבכי
ועיניך מדמעה
כי יש שכר לפעולתך
ושבו בנים לגבולם."
"תפילה- צריכה להתמשך כחוט;
ההפסק הקטן ביותר- והחוט נפסק ונקרע."
(ר' שנאור זלמן מלאדי)
בלבבי משכן אבנה
להדר כבודו,
ובמשכן מזבח אשים-
לקרני הודו.
ולנר תמיד אקח לי,
את אש העקדה,
ולקורבן אקריב לו,
את נפשי היחידה.
איו ערוך לך ה' אלוקינו,
בעולם הזה,
ואין זולתך מלכינו ,
לחיי העולם הבא.
אפס בלתך גואלינו
לימות המשיח.
ואין דומה לך מושיענו,
לתחיית המתים.
אחת שאלתי מאת ה', אותה אבקש.
שבתי בבית ה' כל ימי חיי,
לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו.
ה' לא גבה לבי, ולא רמו עיני, ולא הלכתי בגדולות ובנפלאות ממני.
אם לא שוויתי ודוממתי נפשי, כגמול עלי אמו, כגמול עלי נפשי.
"כמו הקשת כל כמה שדורכים אותה יותר לאחור, כך היא מורה את החץ בכוח גדול יותר לפנים והחץ בוקע את האוויר והולך למרחקים- כן גם התפילה, נלחץ יותר ונדחק מטה מטה, עד כי יקטן מהכיל את התפילה, כן תפרוץ וכן תשתפך מתוך ליבו בכוח גדול, להרוס את המסכים ולעלות מעלה מעלה."
(אבני נזר)
Stats:
Viewed: 5717
Downloaded: 1105
Did you download this file and do you have something to share?
This is the place!