1.         לברר את הטעם שיש בקיום מצוות

2.         שנקיים מצוות עם יותר הזדהות

       1.         ר' שלום רוזנברג "בעקבות הכוזרי" עמ' 174-180

       2.         ר' בנימין אפרתי "יסודות מחשבת ישראל" עמ' 173-176      

נושא השיעור: קיום מצוות

מטרות בשיעור

1.         לברר את הטעם שיש בקיום מצוות

2.         שנקיים מצוות עם יותר הזדהות

מבנה השיעור

       1.         האם יש טעם בקיום המצוות ?

       2.         הטעמים המקובלים

       3.         "תורת חיים"

       4.         סיכום

1 . האם יש טעם בקיום המצוות?

כאשר ניגשים לסוגיה של טעמי המצוות עולים שתי שאלות:

        ·          האם צריך לחפש טעם כללי מאחורי קיום כל המצוות?

        ·          האם צריך לחפש טעם מאחורי כל מצווה ומצווה?

בשיעור זה אנחנו נעסוק בשאלה הראשונה כאשר אנחנו הולכים בגישה הסוברת שיש למצוות טעמים. ולא רק זאת, אלא שיש לדעתנו צורך גדול לדרוש בטעמי המצוות כדי לקרב אנשים לתורה ומצוות. ההנחה שלנו היא שככל שאנשים יבינו יותר את מה שהם עושים כך הם יותר ויותר יזדהו עם מה שהם עושים[1].

2. הטעמים המקובלים

כפי שכבר ציינו בהקדמת דברינו, אנחנו עוסקים בשאלה " מדוע ה' נתן לנו לקיים מצוות?". כמה הסברים ניתנו לשאלה שלנו ואנחנו נביא רק מקצת התשובות:

  ·          משל הכומתה: [2] בצבא חובשים כומתה על הראש לא כדי לתת הגנה מפני גשם או חום אלא משום שחבישת הכומתה מבטא משמעת צבאית שאנחנו מקבלים על עצמנו. באותה צורה, אפשר להגדיר גישה התולה את המצוות ברצון ה' ומדגישה את האופי השימעי של המצוות. המשמעות היחידה של המצוות היא כניעתו המוחלטת של האדם בפני מלך מלכי המלכים.

  ·          משל החגורה:[3] יש חוק המחייב אותנו ללבוש חגורת בטיחות והעובר על חוק זה עלול להיענש. אך גם אם החגורה מפריעה לנו הרי שרוב בני האדם מבינים ש"גזירה" זו היא לטובתנו. כך הוא הדבר גם במצוות. יש תכלית למצוות לא רק בעמידה לפני ה', אלא גם בתוכנן. יש אם כן לחפש את המשמעות הרציונאלית של המצוות.

3. "תורת חיים"

אנחנו רוצים להעלות גישה נוספת שאולי תעזור לנו להבין יותר טוב את הנושא שלנו. בגמרא במסכת שבת דף פ"ט מסופר על המלאכים המתלוננים על כך שהתורה ניתנת לבני אדם. משה עונה למלאכים שהתורה עוסקת בעניינים גשמיים השייכים לחיי היום יום של בני האדם. למשל נאמר בתורה שאסור לגנוב. וכי מלאכים צריכים איסור כזה? נראה שניתן ללמוד ממדרש זה עיקרון חשוב . התורה ומצוותיה ניתנה לבני אדם שבהם מצויים יצרים וכוחות אנושיים. המצוות מתייחסות לכל רגע ורגע בחיי היום יום שלנו. התורה שלנו נקראת תורת חיים משום שהיא מתייחסת לכל מה שאנחנו עושים בחיים. התורה מתייחסת לפעולות כמו אכילה, שינה, לבישת בגדים, קניית דברים חדשים ועוד ועוד. רעיון זה עולה יפה מתוך מדרש נוסף שבו נאמר: "ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצווה לישראל, יצא לחרוש: "לא תחרוש בשור וחמור", לזרוע: "לא תזרע כרמך", לקצור: "כי תקצור קצירך"..."

4. סיכום

בדרך כלל המצוות נתפסות בעינינו כעול כבד. המצוות לפי ההסבר שלנו מתלווים אל החיים והם אינם סותרים את החיים אלא להפך הם מרוממים את הדברים הקטנים של החיים, הם מכניסים קדושה בחיים. המצוות אם כן הם אמצעי כדי להיפגש עם הקב"ה דרך המעשים היום יומיים שלנו.

לקריאה ולעיון

       1.         ר' שלום רוזנברג "בעקבות הכוזרי" עמ' 174-180

       2.         ר' בנימין אפרתי "יסודות מחשבת ישראל" עמ' 173-176