Specialness & Choice - סגולה ובחירה

File details:

Resource Type: Shiur in: Hebrew
Age: 15-100
Group Size: 1-100
Estimated Time: 30 minutes

Further Details...

Comments & Reviews

Stats:
Viewed: 6764
Downloaded: 1184

Rated 478 times
Add this file to your personal library.

Did you download this file and do you have something to share?
This is the place!


Resource Goal

מטרות השיעור

 

                         1. להכיר את המושגים: סגולה ובחירה

                          2. להבין מהו היחס שלנו כלפי יהודי שאינו שומר תורה ומצוות


Resource Contents

נושא השיעור: סגולה ובחירה בעם ישראל

 

מטרות השיעור

 

                         1. להכיר את המושגים: סגולה ובחירה

                          2. להבין מהו היחס שלנו כלפי יהודי שאינו שומר תורה ומצוות

מבנה השיעור

  1. הקדמה

                          2. בין אברהם לנח

                          3. סגולה מול בחירה

                          4. סיכום

 

1.       הקדמה

 

בשיעור "חומר ורוח בעם ישראל" הזכרנו שבהיסטוריה היהודית מצויים גישות רבות ושונות לשאלת ההתייחסות ליהודים שפרקו מעליהם עול תורה ומצוות. חשוב לציין ששאלה זו מערבת בתוכה נפקא מינות עצומות להלכה. למשל שאלה שהעסיקה רבים היא האם מותר לצרף חילוני למניין מתפללים?[1]

במדינת ישראל המתחדשת שאלה כזו ועוד רבים הדומות לה מעסיקים אותנו במשך כל שעות היום. אנחנו בשיעור זה לא נעסוק כל-כך ברובד ההלכתי[2] אלא יותר ברובד המחשבתי, אך כמובן שהדברים קשורים אחד בשני. שיעור זה ינסה להראות את השיטה המיוחדת בה הלכו הכוזרי, המהר"ל והרב קוק, ואותה אימץ הציבור הדתי לאומי.

 

2.       בין אברהם לנח

 

התורה בפרשת לך-לך מספרת על הציווי של הקב"ה לאברהם: ,,לך-לך מארצך ממולדתך מבית אביך אל הארץ אשר אראך''. הקב"ה א"כ מצווה את אברהם להתחיל את המסע הארוך של יצירת עם ישראל. המסע הזה מתחיל בנסיעה של אברהם לארץ ישראל. אך מיהו אותו אברהם? מדוע הוא נבחר ע"י הקב"ה להקים עם? לשווא נחפש תשובה לשאלה זו, מכיוון שהתורה איננה מספרת לנו מאומה על אברהם! הרמב"ן בפירושו עה"ת מקשה: (בראשית יב, ב)

"כי מה טעם שיאמר לו הקב"ה: עזוב את ארצך ואיטיבה עמך בלי שיקדים שהיה אברהם עובד אלוקים או צדיק תמים?"

שאלה זו קשה במיוחד אם נשווה את הפתיחה של פרשת נח לפתיחה של פרשת לך-לך. אצל נח נאמר: ,,ונח מצא חן בעיני ה' נח איש צדיק תמים היה בדורותיו, את האלוקים התהלך נח''. לאחר הקדמה זו אנו מבינים מדוע בוחר הקב"ה בנח, אך פרשת לך-לך מתחילה ללא הקדמות! הציווי לאברהם מופיע בפסוק הראשון של הפרשה!

במדרשים מופיע שאברהם נלחם בע"ז בהיותו ילד קטן אך התורה איננה מזכירה עניין זה. מדוע?[3]

השאלה שלנו מופיעה בהרחבה בספר "נצח ישראל" של המהר"ל. שם בעמ' ס"ח משווה המהר"ל בין אברהם לנח והוא מסביר מדוע התורה נמנעה מלספר לנו את זכויותיו של אברהם.

ואלו הם דבריו שם:

"כי אצל נח לא הייתה רק בחירה פרטי והבחירה הפרטית הוא לפי מה שהוא והכל לפי מעשה צדקות שלו, אבל באברהם לא היה בחירה פרטית, רק באומה הישראלית שהם זרעו...וזה בחירה כללית ובחירה כמו זאת אין תולה במעשה כלל ולא בחטא...עיקר הבחירה בחירה כללית בו ובזרעו"

הסבר המהר"ל:

בעם ישראל הבחירה לא קשורה במעשים טובים או רעים. הקב"ה בחר בעם ישראל וכרת איתו ברית, וכשם שבן תמיד יישאר "בנו" של "אביו" כך עם ישראל תמיד יהיה הבן הנבחר של הקב"ה. אצל אומות העולם הדבר תלוי במעשים  ולכן מציינים שנח היה צדיק.

 

3.       סגולה מול בחירה

 

יש צורך להבין את שיטת המהר"ל , כיצד נבין שהקב"ה בחר בעם ישראל ללא קשר למעשיו?

נראה שהדבר מובן על ידי הסבר של הכוזרי.

ר' יהודה הלוי בספרו הכוזרי  מתאר את העברת "הסגולה האלוקית" מאדם עד אברהם ומשם אל כל כלל ישראל" (מאמר ראשון פיסקה צה' עמ' לב)

"כך היה אברהם סגולת עבר ותלמידו עבר היה סגולת שם...וסגולת אברהם מבן בניו היה יצחק...וסגולת יצחק היה יעקב"

לפי ריה"ל עם ישראל הוא בריאה מיוחדת וזהו העם של הקב"ה שנבחר כדי שבו יתגלה "העניין האלוקי".[4]

הרב קוק פיתח בהרחבה את נושא הסגולה והבחירה. אנחנו נביא כמה מקורות  בו הוא מתייחס לנושא שלנו. בסוף נפנה אתכם למקורות נוספים שלו, וכמו כן נפנה אתכם למאמרים העוסקים בהסבר שיטת הרב קוק.

 

באיגרות ב' איגרת תקנ"ה עמ' קפו כותב הרב קוק:

"ידע הדרת גאונו ששני דברים עיקריים ישנם שהם יחד בונים קדושת ישראל וההתקשרות האלוקית עימהם. האחד הוא סגולה כלומר טבע הקדושה שבנשמת ישראל מירושת אבות והסגולה היא כוח קדוש פנימי מונח בטבע הנפש ברצון ה' כמו כל דבר מהמציאות שאי אפשר לו להשתנות כלל והשני הוא עניין הבחירה זה תלוי במעשה הטוב ובתלמוד תורה. החלק של סגולה הוא הרבה באין ערוך כלל יותר גדול וקדוש מהחלק התלוי בבחירה ,לפעמים כוח הבחירה מתגבר וכוח הסגולה עומד במצב הנעלם ובעקבתא דמשיחא מתגבר ביותר כוח הסגולה"

 

בהקדמה לספר שבת הארץ כותב הרק קוק:

"טבע הנשמה הכללית של כנסת ישראל היא אלקיותה. לא בחירתה גרמה לה את יתרונה האלוקי, לא מצד מעשיה הפרטים, לא בצדקתה וישר לבבה באה אל מעלתה: תכונות גזעה הגופנית והרוחנית עשתה לה את חיילה ואת עוזה האלוקים...הסגולה הטבעית בטוחה היא בקיומה ובהתעוררותה לתחייה".

 

באיגרות א' איגרת קל"ח (עמ' קע') כותב הרב קוק:

"הנשמה הפנימית של קדושת ישראל מסתתרת בקרב לבבם בכמה מידות טובות הנמצאות בהם"

מקומות נוספים בהם מדבר הרב קוק על בחירה וסגולה:

א.                              איגרות ב' איגרת שעה'

ב.                              אורות ישראל עמ' קסז-קע

ג.                                אורות התחייה פיסקה סג' עמ' צד'

ד.                              עקבי הצאן, מאמר הדור עמ' קז-קלז

 

הסבר שיטתו של הרב קוק:

הרב מסביר שבכל יהודי קיים כוח של סגולה וכוח של בחירה. הבחירה של האדם לעשות טוב ורע תלויה בו, וביכולתו להחליט האם יהיה צדיק או רשע. אך את   הסגולה שיש בכל יהודי לא ניתן לאבד או להרוס. היא תמיד קיימת  בכל יהודי.

 

4. סיכום

 

השיטה שהעלינו כאן מיד מעלה את השאלה הקשה: האם היהדות היא דת גזענית? דת גזעית?

פרופסור שלום רוזנברג בספרו "בעקבות הכוזרי" מתייחס לבעיה זו ובגלל חשיבות העניין מצאנו לנכון להביא את דבריו : (עמ' 71)

"הגזע איננו דגם מתאים, אם כבר מושג המשפחה המורחבת קרובה לנו יותר, על כל פנים ישנה "כנסת ישראל" שהיא בעלת קיום מיוחד במינו"

ובסוף דבריו הוא כותב:

"מושג הגזע והמוצא ביטא בדורות כתיקונם את מושג הייחוס שהוא קודם כל מושג של אחריות להמשך השרשרת...מושג הגזע כשלעצמו אינו מושג שלילי, אולם מאז הגזענות המודרנית, מאז שבשם הגזע נעשו רציחות ופשעים חמורים ביותר, הפך השימוש במושג זה לפסול וטרף, ואל לנו להשתמש במושג "אשר שנא ה' אלקיך".

 

מאמרים לעיון

 

1.                               הרב ע. קלכהיים "אדרת אמונה" עמ' 199-208, 228-236

2.                               הרב י. פילבר "איילת השחר" עמ' צו-קכד

3.                               הרב ב. אפרתי "הסנגוריה במשנת הרב קוק"

4.                               שלום רוזנברג "בעקבות הכוזרי" עמ' 65-71

5.                               R. Amital "A Torah Perspective On the status of Secular Jews Today" Alei Etzion volume 2 pages 29-47



[1] דעת האוסרים עיין למשל: שו"ת שרידי אש ח"ב ס"ו, דעת המתירים: שו"ת בנין ציון החדשות סימן כ"ג.

[2] מאמרים ותשובות הדנים ברובד ההלכתי:

I.                                ר' אברהם שרמן "יחס ההלכה כלפי אחינו שפרשו מדרך התורה והמצוות", תחומין א' עמ' 311-318

II.                              הרב יהודה גרשוני "ישראל מומר לאור ההלכה", קול צופייך עמ' שכא'-שכו'

III.                            הרב ז. בן שלמה "מספרא לסייפא" עמ' 176-200

IV.                            R. A. Sherman "The Halachic Attitude Towards Nonobservant Hews", Crossroads p. 11-19

V.                              R. W. Lamm "Loving and Hating Jews as Halakhic Categories", Tradition v.24 no.2 P.  98-122

VI.                            R. Y. Amital "A Torah Perspective On the status of Secular Jews Today" Alei Etzion v.2 29-46

 

[3]הרמב"ן שם עונה ועיין בנחמה ליבוביץ "עיונים בספר בראשית" עמ' 83-87

[4] כמו כן עיין במאמר הראשון פיסקה כז': "חיוב התורה עלינו הוא מצד מה שהוציאנו האלוקים ממצרים ומצד היות לו התחברות עמנו, בהיותנו סגולת בני אדם".



Related Resources can be found under:

» All > Am Yisrael > Uniqueness

» All > Judaism > Keeping Mitzvot

» All > Judaism > Jewish identity

Visitor Comments: