Army & Women - נשים וצבא
Resource
Type:
Shiur
in:
Hebrew
Age:
15-100
Group Size:
1-100
Estimated Time:
30
minutes
מטרות השיעור
1. לברר מה הן הבעיות שיכולות להתעורר כאשר אישה רוצה להתגייס
2. האם מותר לאישה להתגייס לצבא
נושא השיעור: נשים וצבא
מטרות השיעור
1. לברר מה הן הבעיות שיכולות להתעורר כאשר אישה רוצה להתגייס
2. האם מותר לאישה להתגייס לצבא
מהלך השיעור
1. הקדמה
2. האם יש איסור לאישה להילחם?
3. האם אישה חייבת במלחמה?
4. סיכום
1. הקדמה
בשנים הראשונות של מדינת ישראל עלתה בעיית הגיוס של נשים. הרבנים של אותה תקופה התנגדו נחרצות לגיוסן של בנות[1].
במקרה זה חייבים לחלק בין העניין ההלכתי לבין הוראה מעשית שבה תלויים שיקולים נוספים, לאו דווקא הלכתיים.
אנחנו בשיעור זה רוצים לברר את הצדדים ההלכתיים הקשורים לגיוס נשים לצבא. מאמרים רבים נכתבו בנושא זה ובסוף השיעור, כהרגלינו, נביא רשימת מאמרים המומלצים לעיון.
- האם יש איסור לאישה להילחם?
א. כלי גבר על אישה
בדברים כ"ב, ה' נאמר: "לא יהיה כלי גבר על אישה ולא ילבש גבר שמלת אישה."
הגמרא בנזיר נ"ט ע"א מביאה את דברי ר' אליעזר בן יעקב:
"מנין שלא תצא אישה בכלי זין למלחמה? תלמוד לומר לא יהיה כלי גבר על אישה ולא ילבש גבר שמלת אישה – שלא יתקן איש בתיקוני אישה."[2]
מהו בדיוק האיסור? האם לאישה יש איסור לשאת נשק בכל מקרה?
הרב עובדיה יוסף ב"חוות דעת" ח"ה סימן נ"ה מסביר שבמצב של פיקוח נפש וודאי שמותר לאישה לשאת נשק. גם הרב משה פיינשטיין פוסק שבמקומות מסוכנים בארץ ישראל צריכה האישה לשאת איתה נשק (אורח חיים חלק ד סימן ע"ה אות ג').
הרב עובדיה מוסיף נקודה נוספת חשובה:
הוא מביא בשם הב"ח והט"ז שכל האיסור ללבוש כלי גבר הוא כאשר האישה מנסה להידמות לגבר, אך במקרה שיש לאישה כוונה אחרת כגון שהיא רוצה להגן על עצמה מפני הגשם – אזי מותר לה ללבוש בגד איש. ראיה לכך היא מהגמרא בנדרים ב מ"ט ע"ב שם מסופר שר' יהודה וביתו לבשו אותו המעיל שנועד להגן עליהם מהגשם.
יוצא אם כן:
א. נשק שנועד להגן על האישה מותר בנשיאה.
ב. ייתכן שאין כל איסור כאשר אין בכוונה של האישה ל"הידמות לגבר"
ב. דרכה של אישה
הגמ' בקידושין ב' ע"ב מביאה:
"דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אישה לעשות מלחמה"
האם ניתן להבין שיש איסור לאישה לצאת למלחמה?
יש שהבינו שהאיסור נובע מדבריו של ראב"י כפי שהבאנו במקור א'. הרב זוין במאמרו "המלחמה" לאור ההלכה עמ' כ"ז אכן מבין שזהו המקור לאיסור יציאת אישה למלחמה. הרב זוין מבין שמקור דברי ראב"י הם מן המדרש ומפירוש תרגום יונתן שמבינים שיעל הרגה את סיסרא ביתד כדי לא לעבור על איסור "לא יהיה כלי גבר".
הרב שביב במאמרו מבין שכל דבריו של ראב"י נאמרו על לבוש ולא התייחסו למלחמה וכך הוא כותב: (עמ' 83)
"לא מהלכות מלחמה שנו כאן אלא מהלכות צניעות והרחקות מהידמות לע"ז...הכל נכלל בתוך עניני לבוש, לא נזכר פה כלל איסור יציאה למלחמה"
ג.כל כבודה בת מלך פנימה"
פסוק זה המופיע בתהילים מ"ה, י"ד מתייחס לנושא הצניעות שיש בנשים. הרדב"ז מביא פסוק זה כדי לשאול: "וכי דרך נשים לעשות מלחמה?"
כפי שהקדמנו בהקדמה נושא זה של צניעות הוא עניין חשוב ומהותי וכמובן שיש להתחשב בו כאשר עולה שאלת "גיוס נשים לצבא" אך כמובן שמכאן אין שום איסור מפורש לגבי יציאה למלחמה![3]
3. האם אישה חייבת במלחמה?
א. המשנה בסוטה פ"ח מ"ז מביאה:
"אבל במלחמת מצווה הכל יוצאין: אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה"
לכאורה מובן מכאן בפשיטות שאישה יוצאת למלחמה.
משנה זו נתפרשה בצורות שונות:
1. כפשוטו : אישה יוצאת למלחמת מצווה ונלחמת. זוהי ההבנה הפשוטה בדברי הרמב"ם שפסק בדיוק כך בהלכות מלכים פרק ז' הלכה ד'[4].
2. יש שהבינו שהאישה אכן יוצאת, אך לא כלוחמת אלא כאישה המספקת מים ומזון (רדב"ז על רמב"ם שם, הרש"ש לסוטה מ"ד ע"ב)
3. יש שהבינו שהכוונה "יוצאת" – כפשוטו, יוצאת מהחופה (רדב"ז שם)[5].
ב. בספר החינוך במצווה תכ"ה ( מצוות הריגת שבעת עממין ) כותב החינוך: "ונוהגת זאת בזכרים ובנקבות"
מעניין שבמצוות מחיית עמלק מביא החינוך שרק זכרים חייבים (וכן בשאר מצוות הקשורות למלחמה: מצווה תקכ"ה: שלא לפחוד מהאויבים במלחמה, ומצווה תקכ"ז: לקרות קודם המלחמה לשלום).
כמו כן מעניין שבפירושו על ספר החינוך מעלה המנחת חינוך תימה: מדוע פוטר החינוך נשים ממלחמת מצווה? והרי יש משנה מפורשת בסוטה ורמב"ם מפורש שנשים חייבות! (עיין מנחת חינוך על מצווה תר"ד וזה לשונו: "צריך עיון למה יפטרו נשים ממצוות עשה זו (להכרית זרעו של עמלק ) דאין הזמן גרמא, ומלחמה זו מבואר דאף כלה מחופתה"
רבים מתייחסים לסתירה שלכאורה קיימת בדברי החינוך: במצוות כריתת שבעת עממין הוא כותב שנשים חייבות ובשאר מלחמות מצווה הוא כותב שפטורות. יש שהסבירו שרק ב"שבעת עממין" אישה חייבת כיוון שיש כאן מצווה של ישוב ארץ ישראל אך בשאר מלחמות אישה פטורה כיוון שאין דרכה להילחם. (כך הבין רב הניך אייגיש הי"ד בספרו "מרחשת" ח"א סימן כ"ב)[6]
4.סיכום
נראה לנו מתאים להביא לסיכום הדברים את המובא במאמרו של הרב רובינשטיין (עמ' ק"ח):
"ומסקנתנו היא שבמקום לשלול לגמרי את רעיון גיוס הנשים, ראוי להשתדל לכוון אותו לאפיק הרצוי, והוה זה יכול להיות כלי מחזיק ברכה לעמנו ולארצנו שהרי יש צורך משווע לידים מטפלות באמונה בבתי הילדים, בית חולים, בתי ספר...ומה טוב הוה לנו בנותינו הדתיות הולכות למקומות אלו למלא בזה מתווה גמילות חסד שבגופו, לעזור בהתערותם של עולי הגלויות..."
מקורות ומאמרים לעיון ולקריאה:
1. הרב שמואל ת' רובינשטיין "לשאלת גיוס נשים לצה"ל בהלכה" תושב"ע ט"ז עמ' ק"ג-ק"ח
2. הרב י' שביב "נשים במלחמת מצווה" תחומין ד' עמ' 71-89
3. הרב זוין "המלחמה" לאור ההלכה עמ' כ"ה-כ"ז
4. Rabbi Alfred Cohen "Drafting Women for the Army"' The Journal of Halacha and Contemporary Society number 16 1988 pages 26-42
5. הרב עובדיה יוסף "יחווה דעת" חלק ה' תשובה נ"ה.
6. הרב יהושע הגר-לאו "השקפת הרמב"ם על השתתפות נשים במלחמה"
[1] סקירה על-כך עיין:
R. Alfred Cohen "Drafting Women for the Army", The Journal of Halacha and
Contemporary Society number 16 1988 pages 26-27
[2] רבים נוטים להבין שמקורו של ראב"י הוא מדברי אונקלוס על הפסוק הנ"ל "לא יהי תיקון זין דגבר על איתתא". אך הרב שביב ב"נשים במלחמת מצווה" תחומין ד' עמ' 81 מעלה חילוק בין שתי הדעות הנ"ל. ראב"י דיבר על מלחמה ואונקלוס דיבר על נשיאת נשק, ועיין שם.
[3] עיין דברי הרב שביב עמ' 89. וכן עיין
[4] עיין דברי הרב שביב עמ' 84
[5] עיין בדברי הר' זוין עמ' כ"ו
[6] עיין עוד במאמרו של הרב זוין עמ' כ"ו.
» All > Judaism > Keeping Mitzvot
» All > Am Yisrael > General
Stats:
Viewed: 10398
Downloaded: 1373
Did you download this file and do you have something to share?
This is the place!