מירוץ הרכש

מרחבי המחיה העצומים העיקו על חדוות חנוכת הבית. הספות הישנות אבדו בסלון.

בעוד חודשיים, בערך, אנחנו חוגגים ט"ו שנים ליישוב. בשעה טובה. אף שונא ישראל לא יכול להגיד שלא עשינו משהו בישימון הטרשי שקיבלנו לפקדון מהמפעל הציוני. תצלום שחור לבן מימי אנו באנו, באדיבות הארכיון העשיר של נעמה פרישטיג, מנציח לעד את קלסתרנו הדל בתקופת הצנע – תריסר אשקוביות רעועות מזדקרות בחיוניות פנינית מתוך משטחים היוליים של סירה קוצנית- וטרשים אפורים, דרך כורכר פתלתלה ומגדל מים בזוית של מגדל פיזה. בין האשקוביות של הרב נחמיה לבין האשקובית של אורותי אפשר להבחין בבירור ברכב הציבורי היחיד שעמד לרשותנו: טנדר פיז'ו משנתון 75, שהספיק למילוי צרכי המכולת, המשרד ושירותי ההסעות גם יחד. רק לדודו ולשרעבי היו פרייבטים, גם כן לא משהו מי יודע מה. טלפון צלצל במזכירות בלבד.

שתי מכוניות סובארו חדישות שצצו לקראת יום הולדתנו הראשון, בקרבת המגורונים של פרשטיג ומומו, בישרו על פתיחתו של מרוץ הרכש. אחרי שגם הורוביץ לביא וכספי הפסיקו לנסוע בטרמפים, איבדתי את חדוות הנסיעה ב" אגד ".

רזיאלה נטתה אף היא לרטון שנורא חבל לה על הזמן שמתבזבז בסיבובים שהאוטובוס עושה בדרך, על הצפיפות ועל הנהג שמעשן. בלית ברירה הלכנו יחד לבנק, שברנו את החסכונות שנאגרו שם מאז החתונה. לקחנו הלוואה עומדת מאבא וקנינו אוטוביאנקי צנועה. חדשה. שבועיים אח"כ הלכו בעקבותינו גם האורותים והאריאלים. חמדנים שכמוהם. במלאת לנו שנתיים התחלנו לבנות בניית קבע. ההצעה הבולשביקית של לביא לבניה אחידה וזולה נדחתה בשאט נפש קפיטליסטית. " לא בשביל זה עזבנו את הקיבוץ ", צעקה חיה

באסיפה וכולנו הרענו לה ממושכות " אני אבנה את הבייסמנט איפה ש-א-נ-י רוצה ! "

אפילו על אדריכל משותף לא היתה הסכמה. רק את המשכנתאות נעתרנו לארגן במרוכז. אחר כך התפזרנו איש איש לאדריכלו. הורוביץ בנו אחוזה בת 280 מ"ר, כספי ייבאו משבדיה בית עץ כפרי עם רעפים כחולים וחלונות מקיר לקיר, אריאל הקימו גורד שחקים בסגנון פואבלו אספניול, ושרעבי בנו משהו מזרחי שמזכיר את כיפת הסלע. אנחנו שלא יכולנו לשבת בהידוק חגורה ובכיסים רכוסים, הלכנו ל"ליפשיץ שרותי עיצוב יוקרתיים " ותכננו ביחד היכל תלת מפלסי, מנקר עיניים בעדינותו. עלות הפרוייקט הסתכמה ב 135 אלף דולר והרבה שערות שיבה, לא כולל מע"מ ומריבות עם המזכירות.

מרחבי המחיה העצומים שנפתחו בפנינו בשוך המולת הבניה העיקו על חדוות חנוכת הבית: הספות הזעירות הישנות אבדו בסלון האינסופי. המקרר המצומק מהחתונה (16 קוב גרידא) נראה אומלל מאוד במטבח החדיש והרחב. אפילו חדרי הילדים נראו ריקים ושוממים, דלים בגדלותם. קירות דקורטיביים חשופים החזירו הד מתסכל. לפיכך החלטנו למלא את הריקנות במהירות. לא רצינו להיות הראשונים שמכניסים הביתה טלויזיה צבעונית, אבל אחרי כהן ומומו לא נשארה לנו ברירה. בהינף כרטיס אשראי אחד רכשנו גם מיקרו-גל מידי בדיוק כמו של שרעבי, ומדיח כלים מקסי , כמו של ששון, הכל ביחד עלה 5,720 דולר לפי מדד ארידור .

בערב עשיתי חשבון שרק בשנת תשפ"ז(2027) נגמור לשלם את החובות. מילא, אמרה רזיאלה חיים רק פעם אחת. במקרה הכי גרוע נוותר שנה שנתיים על החוג ליהדות של עמית וארנון. זה ממש מוגזם שמבקשים בזמן האחרון בשביל החוג 45 ₪ לחודש!