מטרות הפעולה:

·        החניך יבין שהמשמעות האמיתית של חופש היא מהשורש ח.פ.ש – חיפוש ה"אני" האמיתי שלי.

·        החניך ישאל את עצמו האם וכיצד תוכניותיו לחופש משקפות את הרצונות הפנימיים שלו

החופש האמיתי שלנו

פעולת ערב-שבת לחבריא ב'

רקע

אנחנו ניצבים בשבועות אלה ערב היציאה של החניכים (ושלנו) לחופש הגדול, אותם חודשיים בשנה שכולם כל-כך מחכים להם. אולם, כשמגיע החופש הגדול, כיצד הוא נראה? האם הוא משקף את מי שאנחנו באמת או שהוא מעוצב עפ"י תכתיבים החיצוניים לנו?

בפעולה זו ננסה לברר מהו חופש, מה המשמעות של להיות אדם חופשי. נבין שחופש בא מהשרש ח.פ.ש שמשמעותו חיפוש. את מה אנחנו מחפשים בחופש? את עצמנו. את הרצונות הפנימיים שלנו, את המהות העצמית שלנו. לאורך כל השנה אורח החיים שלנו מוכתב ע"י תכתיבים חיצוניים ודרישות חיצוניות (ביה"ס,הישיבה/האולפנה, בגרויות, חוגים, חברה ועוד). עכשיו אנו ניצבים בפני חודשיים נטולי תכתיבים חיצוניים. האם נדע לנצל אותם לחיפוש ולגילוי המהות הפנימים שלנו, או שחלילה הם יתבזבזו על בילויים חיצוניים ויעברו כלעומת שבאו?

מטרות הפעולה:

·        החניך יבין שהמשמעות האמיתית של חופש היא מהשורש ח.פ.ש – חיפוש ה"אני" האמיתי שלי.

·        החניך ישאל את עצמו האם וכיצד תוכניותיו לחופש משקפות את הרצונות הפנימיים שלו

מהלך רעיוני:

1.      מה ההבדל בין החופש ובין שנת הלימודים? כיצד הוא מתבטא מבחינת סדר היום שלנו? נשים לב שאחד ההבדלים הבולטים ביותר בין החופש ובין שנת הלימודים הוא כמות הגורמים בחיים שלי שיש לי עליהם שליטה (האם אני קם לתפילה במנין? באיזו שעה אני מתעוררת? האם אני נשאר בבית כל היום?). הבדל חשוב נוסף הוא בכמות הזמן הפנוי שיש לי.

2.      מה זה בכלל "חופש" ? ממה אני "חופשי"? האם חופש=הפקרות? ממה נובעת המילה "חופש"? ח.פ.ש -  אני מה/מי אני מחפש? (להרחבה: ממה אני לא חופשי גם בחופש הגדול?…)

3.      מה אני רוצה לעשות בחופש? ובחיים בכלל? האם יש לי מטרה המנחה את החיים שלי? האם החיים שלי בפועל משקפים את המטרה שלשמה אני חי? האם הדרך בה אני חי ומתנהג בחופש הגדול משקפת את המטרות הכלליות שלי בחיים? כיצד החופש הגדול יכול לקדם אותי לעבר המטרות הכלליות שלי בחיים?

4.      מהם הקשיים ביצירת חופש אמיתי? ישנם שני סוגי קשיים מרכזיים שאנו מתמודדים איתם: א. עמידה מול תכתיבים חיצוניים של החברה והסביבה. ב. התמודדות עם היצרים שלי. על-מנת ליצור חופש משמעותי חשוב להכיר סכנות אלה ולהתמלא מראש בכוחות על-מנת להתמודד איתם.

5.      סיכום: החופש- מבחן הבגרות האמיתי של החיים: מי זה "אני"? מה אני מחפש/ת בחיים? איך אני מתמודד/ת עם קשיים הניצבים בדרך להשגת מטרותי בחיים?

שימו לב: 

ניתן לפרק את הפעולה לשתי פעולות נפרדות:

פעולה 1: בירור המושג חופש כחיפוש אחר העצמיות הפנימית שלי וכמבחן האם חיי מנוהלים לאור מטרות ורצונות אמיתיים ופנימיים שלי.

פעולה 2: החופש הרצוי מול החופש המצוי: כיצד נראה בפועל החופש הגדול שלי, מהם הגורמים המונעים ממני להיות חופשי באמת? כיצד מתמודדים עם גורמים אלה?

מהלך מתודי:

שלב 1: השוואה בין החופש ובין שנת הלימודים

נספר לחניכים על יוסי, תלמיד ישיבה תיכונית בכיתה י'.

א.      נבקש מהם לסדר את הטבלה הבאה – כיצד נראה סדר יומו של יוסי  לאורך שנת הלימודים.

ב.       נבקש מהם להוסיף עמודה נוספת – כיצד נראה סדר יומו בחופש הגדול . נכין לכל סעיף בטבלה כמה אפשרויות שונות.

(כמובן שאת הסעיפים לטבלה יש להכין מראש על שמיניות בריסטול צבעוניות (מומלץ צבע שונה לכל טור בטבלה).

סדר היום:	שלב א': בתקופת הלימודים	שלב ב': בחופש הגדול:
קם בשעה	6:30
האם מתפלל ואיפה?	כן, תמיד, בישיבה התיכונית
מה עושה בבוקר?	לומד…
מה עושה בשעות הצהריים	גם לומד…
מה עושה בשעות הערב?	שעורי-בית, סניף, חברים
האם קובע עיתים לתורה	הרבה במסגרת הישיבה
כמה שעות פנויות ביום יש לו?	בערך שעתיים	כמעט כל היום
מה מידת השליטה שלו על סדר היום שלו?	קטנה	גדולה

ג.        נברר: איזה שלב היה קל יותר? כמובן ששלב א'. בשלב ב' קשה יותר להחליט: אולי יוסי קם כל יום ב7:00 ורץ להתפלל במנין? אולי הוא ישן על 10:00 ומתפלל בבית? אולי הוא מדריך בקייטנה? אולי הוא יוצא לטיול ארוך? אולי הוא קובע עיתים לתורה? אולי הוא רובץ כל היום בבית מול המחשב והאינטרנט?

ד.       מה ההבדלים הבולטים ביותר בין שני השלבים? הזכרנו כבר מראש: כמות הזמן הפנוי, והעובדה שבמשך הלימודים ליוסי כמעט אין לשיטה ובחירה כיצד הוא מנהל את חייו.

אפשרויות מתודיות אחרות לשלב זה:

·        שני מדריכים מציגים את יוסי בזמן הלימודים ואת יוסי בזמן החופש הגדול

·        מפזרים על הרצפה המון היגדים והחניכים צריכים למיין איזה היגד מתאים לאורח החיים שלנו בזמן הלימודים ואיזה לחופש הגדול (ניתן לעשות עמודה שלישית של היגדים שמתאימים לשתי התקופות). היגדים לדוגמה: הרבה זמן פנוי, מתפללים תמיד במנין, קמים באיזו שעה שרוצים, מספיקים הרבה דברים במשך היום, היום עובר מהר, ועוד…

שלב 2: מה זה חופש?

א.      נפזר בין החניכים היגדים שמבטאים מה זה חופש. כל חניך בוחר את ההיגד שהכי מדבר אליו. (אם חבריא ב' גדולה, ניתן לפזר את ההיגדים בפינות שונות של החדר ולבקש מכל חניך להתיישב ליד ההיגד שמדבר אליו כך שיווצרו קבוצות של חניכים ליד כל היגד). היגדים לדוגמא: חופש הוא הזמן בו אני יכול לישון כמה שאני רוצה, חופש = חוסר מסגרת, חופש = להתפרק, חופש = מנוחה, חופש = לנצל כל רגע כמה שאפשר למען ערכים חשובים, חופש = זמן רב ללימוד תורה, חופש = להתנדב וכו'…

ב.       נערוך סבב בין החניכים בו כל חניך ישתף באיזה היגד הוא בחר ולמה דוקא היגד זה משקף את החופש בשבילו. (אם יש קבוצות – נבקש מנציג של כל קבוצה לדבר)

ג.        ננסה ליצור עימות בין החניכים המשקפים עמדות שונות. (נפנה לחניכים ספציפיים ונשאל: האם מה שהוא בחר מהווה חופש עבורך?) ננסה לערער את העמדות של כל הצדדים (לדוגמא: מי שבחר חופש מאוד ערכי: ננסה לשאול אותו: הרי זה לא חופש, איפה השחרור, המנוחה, זה סוג אחר של עבדות? ומי שבחר בחופש חסר טעם נשאל אותו: ממה אתה חופשי? כיצד תרגיש בסיום החופש? כמה זמן יוכל חופש כזה להימשך? נפנה, אם כן, את השאלה לחניכים: אז מה פירוש המילה חופש באמת?

ד.       נניח שלט גדול עליו האותיות ח.פ.ש – נשאל את החניכים – זה השורש של חופש. אילו עוד מילים קשורות לשורש זה? כמובן חיפוש. את מה אנחנו מחפשים בחופש? נשאיר בשלב זה את השאלה פתוחה ומהדהדת באויר.

הרחבה מתודית:

השלבים ביצירת דיון אמיתי ומוצלח:

בתור מדריכים/מעבירי פעולות לחבריא ב' הרבה פעמים אנו משתמשים בצורות שונות במתודה של "דיון". אולם, לא תמיד יודעים כיצד להשתמש בה בצורה נכונה, כך שתשתף כמה שיותר חניכים ותוביל למקומות מוצלחים.

נדגיש, אם כן, כמה שלבים חשובים ביצירת דיון פורה. (שימו לב: זה לא משנה מה נושא הדיון):

א.      נקיטת עמדה – עלינו לגרום לכל היושבים בחדר לנקוט עמדה (אולי לא כולם ירצו לשתף אותנו בעמדתם, אבל חשוב שהם יגדירו, לפחות לעצמם, מהי עמדתם). הרבה פעמים דיון נופל כי מתוך 20 היושבים בחדר יש 5 שנקטו עמדה כלשהי וכל השאר יושבים אדישים וניטרליים ומשתעממים. כיצד נעשה זאת? בפתיחת הדיון נשתמש במתודה שתגרום לכולם לגבש עמדה (לדוגמא: בחירת היגד המפוזר בחדר, התייצבות לאורך ציר עמדות, הרמת פתק אדום או ירוק על רשימה של שאלות שהמדריך מקריא, חלוקה (פיזית!) לשתי קבוצות של מסכים/לא מסכים, מתן נקודות ביצירת "גרף גשם", בחירת הדמות שהכי מזדהים איתה ועוד) שימו לב: המטרה אינה שכולם ידעו מהי העמדה שכל אחד בחר, אלא בעיקר שהחניך עצמו יבחר עמדה.

ב.       בירור וחידוד העמדות - לאחר שכולם נקטו עמדה, ננסה להעמיק בהבנתה. נשאל כל קבוצה מדוע בחרה בעמדתה, נטיל משימת בירור, נבקש מהם לדמיין ולתאר כיצד יראו החיים עפ"י עמדה זו ועוד. המטרה היא שהחניכים יגבירו את הזדהותם עם עמדתם, יבינו את משמעות עמדה זו, ומתוך כך יתבררו ההבדלים בין העמדות השונות.

ג.        ערעור העמדות - נגרום לחניכים לשאול את עצמם שנית מה עמדתם ע"י כך שננסה לחדד ולהקצין את העמדות. (בדרך-כלל, כל עמדה בקיצוניותה היא אבסורדית – ננסה לראות "כמה רחוק" מוכנים בעלי כל עמדה ללכת). נפנה לחניכים נבחרים בעלי כל עמדה עם שאלות "מקצינות" שהופכות את העמדה לאבסורדית, ננסה ליצור מצב בו כל חניך שואל את עצמו שוב "רגע, אולי טעיתי…". שימו לב: חשוב לעשות זאת גם (ואולי בעיקר) לגבי העמדות שאנו חושבים שהן "נכונות", כיוון שרק מתוך הערעור ניתן לבנות קומה בהירה ואמיתית יותר ולגרום לחניכים לפתיחת לשמוע את מה שיש לנו להוסיף בנושא. (רק מי ששואל את עצמו "רגע, אולי טעיתי" יהיה מוכן להקשיב לנו באמת ולשמוע את מה שיש לנו להגיד).

ד.       הרחבת הדיון והעמקתו – ע"י מה שיש לנו להוסיף, ע"י לימוד של מקורות, הוספת טיעונים וכו' – במטרה להגיע לעמדה מבוררת יותר. חשוב מאוד בשלב זה לא לפגוע ולא לבייש באופן אישי את החניכים שדעתם מוטעה. יש לזכור שתהליך של שינוי עמדות מתנהל בשלבים ולאורך זמן. אנו זורעים זרעים, והם יבשילו בכל חניך בקצב שלו. יש נושאים בהם באמת אין תשובה אחת נכונה, ויש ערך גדול מאוד בהשארת הדיון פתוח, באופן שהוא משאיר את החניכים עם חומר למחשבה.

 

 

שלב 3: מה אני רוצה לעשות בחופש?

א.      נניח משפט המורכב משמיניות בריסטול (כי מילה על שמינית נפרדת):                                                          מה אני רוצה לעשות בחופש?

ב.       נשאל את החניכים: מה החלום הכי גדול שלכם? מה המטרה הכי רחוקה שכל אחד שואף אליה בחיים? (לא להתמקד בחופש הגדול, אלא בכלל בחיים). לא לוותר לחניכים – לערוך סבב בו כל אחד חייב להציע משהו שהוא חולם לעשות בחיים (שיחשבו עוד 20 שנה קדימה, על גיל 40, וכו'…)

ג.        נציג בפניהם כל מיני חלומות: לזכות במדליה אולימפית, להיות ראש ישיבה, לטוס לירח, לגור באי בודד, להיות מנהל בי"ס, להיות שחקנית קולנוע, להיות שר הבטחון, לזכות בפרס נובל בפיסיקה, להיות הרב הראשי לישראל, ועוד… (הציבו חלומות נוספים בהתאם לסגנון ולאופי של החניכים שלכם). נשאל לגבי כל חלום מה ניתן ללמוד על האיש שזה החלום שלו: מהו? מה התכונות שלו? מה הוא עשה בתיכון?

ד.       נחזור לחלומות של החניכים שלנו: לפי מה כל אחד החליט דווקא על החלום הזה? מה היו השיקולים? האם מישהו עושה היום, בחיים הרגילים שלו, משהו בכיוון הזה? (ננסה להגיע למסקנה שבדרך-כלל אנחנו משאירים את החלום כחלום, לא מנסים לפעול להגשמתו) האם החלום מייצג את העולם הפנימי שלי? האם כיום אני מנסה לחיות בהתאם? (על החלומות שהצגנו ניסינו לנחש מה כל אחד עשה בתיכון. האם החיים שלנו כיום, בתיכון, בנויים לקראת הגשמת איזה חלום?)

ה.      נחזור למשפט שהצבנו בהתחלה: מה המילה העיקרית בו: "מה", "אני", "רוצה", "לעשות", "בחופש" ?  - מה הנחה אותנו כשענינו את התשובה שלנו? האם ענינו לפי "אני" או לפי "רוצה" – האם הרצון היה חיצוני או פנימי? ננסה לפתח את הכיוון של רצון פנימי, אמיתי, המעיד על המהות של האדם מול רצון חיצוני, המושפע מהחברה ומדחפים חיצוניים. (ניתן להזכיר ואולי אף להביא את הסיפור על "הביצה שהתחפשה" – וכל הזמן ניסתה להיות מישהו אחר, ולא המהות הפנימית שלה – פשוט להיות היא: ביצה).

שלב 4: הקשיים העומדים בדרכנו למימוש החופש האמיתי

א.      ניתן לספר בע"פ או להציג: יוסי, החניך מהשלב הראשון, חשב על החלומות שלו, ואיך הוא רוצה שהחופש שלו יראה אבל…

·        השעון צלצל בבוקר לתפילה והשמיכה החמה קרצה לו…

·        הוא הכין את הספר ממנו תכנן ללמוד שעה כל בוקר – וכל פעם שהוא התכוון לפתוח אותו הוא "הדיוק" נזכר במשהו שהוא חייב לעשות קודם…

·        ברגע שהוא התחיל לעזור לאימו במיון הבגדים שהיא מבקשת כבר הרבה זמן שיעזור לה, התקשר חברו להזמין אותו לבוא אליו לראות ביחד סרט ב DVD.

·        הוא הרים טלפון לארגון התנדבות ששמח על הצעתו לעזור וביקש ממנו לסייע בהדרכת קייטנה, ולאחר שסגר את השיחה גילה שהקייטנה בדיוק נופלת על הטיול לטבריה שהוא מתכנן עם חבריו כבר חודש.

·        בדרכו לסניף, לערב לימוד לקראת שלושת השבועות, הוא פגש בשלושה מחבריו שהיו בדרך לפיצריה והזמינו אותו להצטרף…

·        הקומונרית ביקשה ממנו לסייע בהדרכת קייטנת עולים בהתנדבות. "עזוב…" אמרה אחותו – אתה יכול להדריך בקייטנה של המתנ"ס בתשלום ולהרוויח המון כסף!

(הוסיפו או שנו את הדוגמאות בהתאם לחניכים שלנים).

ב.       נברר: מה מקשה עליו לממש את רצונותיו הטובים (עייפות, עצלות, חברים, רצון לכסף, אין "חשק", תאוות ועוד…). נוכל למיין את כל הגורמים לשני סוגים:

1.      גורמים פנימיים: יצרים ומידות רעות כגון עייפות, עצלות, תאוות וכדומה

2.      גורמים חברתיים: לחץ חברתי, לחץ  של המשפחה, פרסומות, תרבות חיצונית וכו'..

        (ניתן בשלב זה להכין כרטיסיות עם גורמים שונים ולמיין אותן ביחד בין שני הסוגים)

ג.        עם איזה סוג יותר מורכב להתמודד? יותר קשה להתמודד? נפתח את השאלות לדיון קצר עם החניכים. (ראו את ההרחבה לעיל בנושא בנית וניהול דיון). מטרת הדיון תהיה לעורר בחניכים רצון להתמודד עם שני סוגי הגורמים.

ד.       מהן הדרכים שלנו להתמודד עם הגורמים הניצבים בדרכנו למימוש רצוננו הפנימי ולחופש האמיתי – החיפוש אחר האני הפנימי שלנו?

1.      עם הגורמים הפנימיים נוכל להתמודד ע"י עבודת המידות, לימוד מוסר, מציאת "טריקים" להתגבר (שאלו את החניכים: כיצד ניתן להתגבר על העייפות וחוסר הכח לקום בבוקר? (בעיה ידועה ומוכרת בחופש) – תקבלו מהם רעיונות רבים ומוצלחים שכל-אחד יוכל לאמץ).

2.      עם הגורמים החיצוניים נוכל להתמודד ע"י בירור אמיתי מה הרצון הפנימי שלנו וחיזוק גורמים שבונים אותנו בכך (הצטרפות לגרעין נוער משימתי, הימנעות משיטוט בקניונים ובמקומות הסוחפים לכיוונים לא רצויים)

     ניתן להוסיף ולחשוב ביחד על דרכים שונות להתמודדות עם הקשיים וכיצד הסניף=הקבוצה , יכולים להוות עזרה לכל אחד בהתמודדות.

שלב 5: סיכום הפעולה -  החופש = הזמן שלנו לחפש ולמצוא את עצמנו.

אנחנו מתחילים עכשיו את החופש הגדול, שכבר דיברנו על-כך שהוא נובע מהשרש ח.פ.ש = חיפוש. החופש הוא הזמן שלנו לחפש ולבדוק "מי אנחנו?", "מה אנחנו רוצים באמת?", "מה החלומות שלנו?". והוא גם מאפשר לנו, כפי שראינו בשלב הראשון, המון זמן פנוי להתחיל לצעוד לקראת מימוש החלום. יש גורמים שמפריעים לנו בדרכנו אל החופש, אולם בכוחנו להתגבר עליהם ולהגיע לחופש גדול באמת!

אנו נמצאים עכשיו בעיצומה של תקופת מבחני הבגרות, אולם ברגע שנסיים את הבחינה האחרונה, נתחיל במבחן הבגרות האמיתי – היכולת שלנו לנצל את החופש בצורה הנכונה, שתקדם אותנו לחיפוש וגילוי אישיותנו האמיתית. בהצלחה!

·        ניתן ללמוד לסיכום את המקורות המצורפים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דף המקורות נמצא בקובץ המצורף

שימו לב:

ניתן לפרק את הפעולה לשתי פעולות נפרדות:

פעולה 1: בירור המושג חופש כחיפוש אחר העצמיות הפנימית שלי וכמבחן האם חיי מנוהלים לאור מטרות ורצונות אמיתיים ופנימיים שלי.

פעולה 2: החופש הרצוי מול החופש המצוי: כיצד נראה בפועל החופש הגדול שלי, מהם הגורמים המונעים ממני להיות חופשי באמת? כיצד מתמודדים עם גורמים אלה?