בחדר המיון של בית החולים הגדול ביותר במזרח התיכון מאושפזת בימים אלה חולה בת 52 ששמה מדינת ישראל . החידק הטורף, החידק האלים תקף אותה.  בשעות אלה מנסים טובי הרופאים להציל את חייה .

לפני ימים אחדים עגנתי במכוניתי בצומת הרחובות ארלוזורוב ודרך נמיר בתל אביב, מרחק 15 מכוניות מרמזור אדום . על המדרכה בארלוזורוב התנהל לאיטו יהודי זקן ועיוור , מקלו הלבן הלך לפניו , הוא גישש באמצעותו את דרכו והתקדם לעבר שפת המדרכה , כדי לחצות את אחד הכבישים היותר הסואנים במדינה . ליד מעבר החצייה עמדו ששה שבעה אנשים . העיוור התקדם לעברם , עוד ארבעה צעדים , עוד שלושה , עוד שניים … נשימתי נעתקה . מטר וחצי לפניו דהרו מכוניות במהירות עצומה , כדי לצלוח את הצומת . לא היה לי ספק כי אחד או שניים (ולמה לא כל השישה?) יעצרו את העיוור , יחזיקו בידו , יאמרו לו משהו . הוא המשיך , אף אחד – אף אחד! – מהאנשים במעבר החצייה לא הושיט לו יד והוא הלך בבטחה אל מותו .

ואז שמעתי מה שעיתונאים מתחילים מכנים כ"קול חריקת בלמים צורמנית" ונהג שעצר מול אפו של העיוור החל לצעוק עליו . רק אז התחלף האור ברמזור ומישהו הואיל להושיט לאיש העיוור יד ולהוביל אותו לגדה שמנגד .

מה קורה לנו ? השתבשה כאן לחלוטין דעתם של אנשים . חודש לפני תום האלף החליטו היהודים לממש פה את האמרה העתיקה "אדם לאדם זאב" , כבוד הדדי? עזרה הדדית? אחרי שהפריטו את המדינה מפריטים בימים אלה את אזרחיה . הלב נשבר! אנס סדרתי מסתובב ברחובות , 19 הרוגים בשבוע בתאונות דרכים , אבות שורפים את ילדיהם , ראש ממשלה לשעבר נחקר , מו"ל חשוד בנסיון לרצח , והשחיתות – השחיתות פורחת .

פותח בן אדם את הרדיו בשבע בבוקר ונדמה לו שהשטן המקטרג כתב את מהדורת החדשות ושליחו עלי אדמות מקריין אותה: שועי עם וארץ מעורבים באלף ואחת פרשיות , ולהבדיל מצוקה שוברת לב . מקררים ריקים ועיניים דומעות . פעם , באמצע שנות החמישים , קרא בן גוריון לאזרחי המדינה לתרום , ואלפים הסירו טבעות זהב מידיהם כדי להחלץ לעזרת קרן המגן . היום שודדים את טבעות הזהב מהידיים – לפעמים עם האצבעות .

מה קורה לנו? האם זה אותו עם שאבות אבותיו הורישו לעולם את התנ"ך , את מוסר הנביאים? עם שביקש להיות אור לגויים? בצד הישגים נדירים , מצה"ל ועד מלכות ההיי – טק  ,ישראל היא גם מדינה נחשלת ופרימיטיבית שלחשים , קמעות ואנשים נבערים מדעת מורים לאזרחיה את דרכם בחיים . עסקנים בחליפות ורסאצ'ה ועניבות גוצ'י בוכים על המקרר הריק , על פת הלחם העבשה , על הזקנים שמתכופפים בצידי השווקים להרים תפוח עץ רקוב . הגענו לשפל תחתיות .

היו שעות קשות בהיסטוריה הקצרה שלנו . מנהיגים נתפסו בחטאים שונים – מניאוף ועד גניבה ומרמה – אבל מעולם לא סלחו להם , כמו היום , בסיטונות שכזו , בהבנה , בלא נורא , כך עושים כולם .

לפני שנים – שנים? יובלות – זרקו עסקן מפא"י כי הירשה לעצמו לבנות בית בן שתי קומות בירושלים. לא גנב, לא שיקר, לא רימה. רק בנה. ומיכאל צור ואשר ידלין ואהרון אבוחצירא ששלחו יד לכיס של כולנו, גם ישבו בכלא וגם לא חזרו מעולם להיות מה שהיו. 

בישראל 99 אין דין ואין אימת הדין. איש הישר בעיניו יעשה. אזרחים בזים למוסדות השלטון, ומקללים את בית המשפט העליון, צוחקים על חברי הכנסת מתחמקים משרות בצה"ל ושודדים את כספי הקופה הציבורית, הכסף של כולנו, החיידק הטורף האלים, אינו מבחין בין רוסים ומרוקנים, דתיים וחילוניים, ימניים ושמאלנים, והרופאים כבר רוכנים על גופותינו ורומזים להכין את הסדינים כדי לכסות עלינו.

בעוד חמש דקות יגיעו מחוגי השעון לשעה 7 בבוקר, אני רץ למיקלט.