זהו סיפור על עגלה וסוסים

פעם היתה עגלה גדולה ויפה, אליה היו רתומים סוסים רבים אשר משכוה בעמל, למרות קשיי הדרך, לא נרתעו הסוסים והם משכוה במרץ רב. מידי פעם עזבו סוסים אחדים בגלל המאמץ הקשה, אך הנותרים המשיכו בעמלם. יום אחד, חשב אחד הסוסים שהוא כבר מספיק עשה ומוטב שיעלה זמן מה על העגלה, וכך עשה. "כמה טוב להיות למעלה"- חשב הסוס בליבו, הם בודאי לא ירגישו בחסרוני"…

אך, הוא טעה, חבריו הרגישו ועוד איך. בעצם הוא רצה לחזור למטה, אך היה כל כך טוב למעלה וחבריו לא התלננו.

ראה חברו של הסוס שהוא לא חוזר, והחליט גם הוא לעלות למעלה על מנת לבדוק מה קרה. ""רק כמה דקות!" צעק לחבריו המושכים… וגם הוא נשאר למעלה כמה טוב היה למעלה.

יותר ויותר סוסים עזבו את קבוצת במושכים, חלק גילה שלמעלה נוח יותר, חלק אחר הלך למשוך בעגלות אחרות, חלק חשב, שלמשוך בעגלה זה לא עסק ושככה אי אפשר להתקדם בחיים, ופנה לעיסוקים אחרים.

מצב הסוסים המושכים היה נואש, הם לא הצליחו יותר לקדם את עגלתם, הם החליטו לפנות לכל אותם סוסים שהתפזרו על מנת שכוללם יחד יניעו את העגלה. ענה להם אחד הסוסים שישב למעלה: "היתי רוצה! אבל אין לי כוח!"

שני טען: "אם השלישי ירד אבוא גם אני"

אמר השלישי: "למה דווקא אני? הרי יש לכם הרבה סוסים אשר מזמן לא רואילם אותם כאן!"

פנו לסוס בקרקס. אמר להם: " אי – אפשר! בלעדי ימוטט הקרון, אני מאוד חיוני כאן"…

לכל סוס הייתה סיבה, של לחזור למשוך בעגלה הכבדה. הסוף לא אחר לבוא… יום אחד קרסה העגלה תחת משקלה הכבד. יותר מדי סוסים היו למעלה,

מעט – היו למטה…