מטרות הפעולה:

החניכים יבינו את הערך של ירושלים כערך מרכזי בעם היהודי וכמורשת לדורות.

החניכים יבינו את הערך של ירושלים כחלק מהם המהווה כמיהה לעיר וכחלק בלתי נפרד מהם.

אביזרים נדרשים: בריסטולים, צבעים, דפים, כלי כתיבה, דבק, מספריים ועיתונים.

שלבי הפעולה:

א.      בשלב זה החניכים יצטרכו להביא איזשהו חפץ מהבית שמזכיר להם את ירושלים ועל ידי כך לעורר לדיון את הזיקה המושרשת בכולנו ע"י סממנים הנמצאים בכל בית וכחלק בלתי נפרד מרעיון הזכירה שלנו את ירושלים בכל עת.

ב.      בחלק זה החניכים יכירו מקומות שונים בירושלים ויבינו את הערך של כל אחת משכונות אלה. החניכים יחולקו לקבוצות ולכל אחד ינתן פירוט הסטורי וקצת על חשיבות השכונה שאותו יצטרכו להציג לפני שאר הקבוצות בניסיון לשכנע אותם לגור שם ע"י פרסומת, כרזה, שיר, וכו'

ג.        פאזל: הילדים יצטרכו להרכיב פאזל שעליו הפסוק: "ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו"

מהלך הפעולה:

שלב א': אישי

לפני הפעולה המדריך יבקש מהחניכים להיזכר בחפץ, או במספר חפצים שנמצאים בביתו (בבית קרוביו או בבית ספרו) והקשורים לקשר כל שהוא לירושלים. כל אחד יביא את החפץ. ואם אפשר גם כמה מילות הסבר על הנסיבות הקשורות בחפץ. (אם לא ניתן להביא את החפץ, כדוגמת כוס הנשברת בחתונה, החניך יכתוב את החפץ על דף ויתן עליו הסבר)

חפצים המצויים בבית יכולים להיות: ציור, תצלום, סידור, כתובה, תנ"ך, הזמנה לחתונה שרשום עליה "נעלה את ירושלים על ראש שמחתנו..", צלחת קיר, גביע, חנוכייה, תקליט עם שיר של ירושלים, חלק לא מטויח בבית לזכר החורבן, פסוקים עם שם ירושלים, הגדה של פסח (=עם הסיומת לשנה הבאה בירושלים) וכו'.

אם התלמידים מתקשים להיזכר ניתן לשאול אילו חפצים מוכרים להם, הקשורים בירושלים. או- אילו חפצים ומזכרות שלחה משפחתם לקרובים ולידידים בחו"ל?

הערה: ניתן להכין מראש כמה חפצים "ירושלמיים" ולהביאם לקבוצה כדי ל"רענן" את הזיכרון.

לאחר מכן כל משתתף בתורו, מספר לחבריו על החפץ והנסיבות הקשורות בו. (חפץ הנמצא בביתו או ששלח או שהיה שולח לחו"ל). והמדריך מניח את החפצים ממולם, כך שתווצר מעין "תפאורה" לחלק הבא, וכהמחשה לכמות המרובה של החפצים.

לאחר מכן פותחים דיון: על מה מעיד ריבוי החפצים והמזכרות הקשורים בשמה של ירושלים, ואיך ניתן להסביר את התופעה? (מענה על צורך קיום השבועה לזכור את ירושלים, החפצים נתנו ביטוי לחסר ולכיסופים שהיו נחלת הדורות הקודמים)

לאילו חלקים בחיים קשורים החפצים? (חגים, תרבות, סמלים, אירועים מרכזיים בחיי אדם)

מדוע חשוב שבכל בית יהודי יהיה זיכרון לירושלים?

בעצם על ידי הדיון לעורר את הזיקה שהתרחשה בגלות לירושלים ואת הזיקה הפנימית שיש בכל אחד מהם עכשיו גם כשירושלים לכאורה חלקית בידינו.

המדריך קורא את נוסח השבועה מהתנ"ך: (תהילים קל"ז)

"על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון: על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו: כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון: איך נשיר את שיר ה' על אדמת נכר: אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני: תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי:"

שלב ב': קבוצתי

מחלקים את הקבוצה לקבוצות של 5 ילדים ולכל קבוצה מחלקים קצת פירוט היסטורי על שכונה מסוימת בירושלים כגון: משכנות שאננים, הרובע היהודי, שכונת הפחים וכדומה. (ראה נספחים). בפירוט על החשיבות בהקמתה של השכונה, על הצורך, על הערך שלה וכו'.

הילדים יצטרכו להציג בפני שאר הקבוצה את השכונה שלהם ולנסות לשכנע את שאר החברים למה חשובה שכונה זו ומה הצורך שלה עד כדי כל שירצו לגור בה. הם יוכלו לעשות זאת על ידי הכנת כרזה, פרסומת, שיר או ככל העולה על רוחם עם החומרים שינתנו ע"י המדריך.

לאחר הצגות השכונות המדריך יערוך הצבעה באיזו שכונה הם היו הכי רוצים לגור או חושבים שהכי חשוב לסייע לה בהקמתה.

שלב ג':

פאזל: על הקבוצה לבנות פאזל שעליו כתוב: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" כאשר מספר החלקים בפאזל הוא כמספר חברי הקבוצה, שבעצם ע"י כך לכל אחד יש את החלק שלו בפאזל.

סיכום:

המדריך יקריא את המזמור קכ"ב בתהילים: המזמור הזה בעצם מבטא את חשיבותה של ירושלים.

"שיר המעלות לדוד שמחתי באומרים לי בית ה' נלך: עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים: ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו: ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם ה' כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דוד: שאלו שלום ירושלים ישליו אוהביך יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך: למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך למען בית ה' אלוקינו אבקשה טוב לך"

ירושלים היא בעצם החיבור בין הקודש והחול. יש ירושלים של מעלה ויש ירושלים של מטה. עיר שכולה קודש עיר שיש בה חיבור של האדם עם אלוקים שלשם בא האדם לעבוד את ה'. היא המקום שמחבר את עם ישראל. שם שורה השכינה, הדין והאמת כולם בירושלים, מערכת המשפט, המלוכה והממשלה כולם בירושלים, שאלו שלום ירושלים זאת הברכה שאנשי ירושלים היו מברכים את עולי הרגל ביציאתם שאם ירושלים בשלום אזי ארץ ישראל בשלום והיו עונים להם עולי הרגל "יהי שלום בחילך (בחומותיך) שלום ושלווה בארמנותיך".. כל ישראל שחיבת ירושלים מאחדת אותם ועושה אותם לאחים ורעים. אם לא בזכותנו מתפללים אנו לה', אז בזכות בית המקדש מבקשים אנו טוב לכולם.

בעצם כיון שירושלים כ"כ חשובה לעם ישראל הסמלים הרבים שמצאנו כל אחד בביתנו הם הזיקה והרצון של כל אחד מאיתנו לאחוז בה בכל אשר נלך, בין אם בביתנו יש קיר לא מטויח ובין אם בשבירת הכוס בחתונה ובעיקר בתפילות. לפני שבית המקדש חרב הקשר בין העם וירושלים התבטא בעלייה לרגל והיום גם כמדינה ישנם צעדות לירושלים, שבועת חיילים ליד הכותל, טקסי בר מצווה וכו'. ירושלים  היא הגוש המאחד אותנו, ולכן כל שכונה בירושלים היא בעלת משמעות וחשיבות ולכולנו יש חלק בהקמתה. כמו שכל אחד תרם את חלקו בפאזל הרי ירושלים היא כעיר שחוברה לה יחדיו.