Finding The Right Way Of Torah & Avodah - לבירור דרכה של תורה ועבודה

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : מאמר בשפה: עברית

גילאים 16 - 20

גודל קבוצה 1 - 100

משך הפעולה : 10 דקות

פרטים נוספים...

 
הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 6623
הורד: 1259

Rated 355 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!



מטרת הפעולה
שאלות בסיסיות על אידיאולוגית בני עקיבא ותשובות שנתנו עליהן רבנים ואנשי חינוך

תוכן הפעולה

בס"ד

לבירור דרכה של תורה ועבודה

אילן פרידמן

 

מה הרעיון שעומד מאחורי "תורה ועבודה"?

 

"דרך חיים ברורה הכוללת קיום תורה ומצוות על הצד המלא והרחב, תוך שימת דגש מיוחד על יישום הרעיונות הנלמדים בתורה, בחיי המעשה.

איש תורה ועבודה שואף לעצב את המציאות ע"פ תורת ישראל וצוויה. הוא מודע לכך, שבכל תקופה משתנות המשימות המעשיות הנחוצות בה, ומטה שכם למילוין, לפיכך, איש תורה ועבודה בוחר את מקצועו, תעסוקתו ומקום מגוריו, לא לפי שיקול רווחתו הוא, אלא לפי המשימות הנחוצות לבניין התורה, העם והארץ."

הרב דני שילה

 

 

מה מקור הסיסמא?

 

הסיסמה "תורה ועבודה" הומצאה ע"י הרב שמואל חיים לנדאו (שח"ל).

התנועה הוקמה בימים של תחילת העליות הציוניות לארץ. בימים האלה כשהחל עם ישראל לעלות לארץ וליישבה, ראו החלוצים הדתיים צורך להדגיש בסיסמתם את הצד המעשי של התורה, המצוות והחיים הציבוריים בארץ ישראל.

הרעיון היה להדגיש שאנו אנשי תורה, העובדים על הקמת הארץ באמצעות עבודה עצמית בהתיישבות, מתוך רצון להביא את הגאולה בידיים.

 

$ להרחבה: מאמר של רפי קפלן

 

אם כך, מדוע אנחנו לא תנועת "תורה", הרי זה כבר כולל הכל?

 

נכון! התורה היא מורה דרכה של התנועה, ותורה ועבודה היא הסיסמא. וכדרכן של סיסמאות היא באה לבטא את הערכים החשובים לנו.

תנועת "התורה" נתפסה ככזאת האומרת: "לא לעלות בחומה", לא לצבא, לא להשכלה, לא לקיים בידינו שלטון יהודי בארץ ישראל, לא לאומנות ולתקשורת, לא להתפתחות בקיצור, המדעים, לא לחיים הלאומיים.

תנועת תורה ועבודה באה להדגיש את אמירת הכן לחיים הפרטיים, הלאומיים והציבוריים תוך חיזוק כל התחומים שהוזכרו.

 

$ להרחבה: מאמר של הרב של יהודה ברנדס בנושא "תורה ועבודה"

 

 

אז למה דווקא "עבודה" ולא: אומנות, עשייה, דרך ארץ או חיים?

 

המילה עבודה היא מילה רב משמעית, שתחילתה עוד בגן עדן, שם נצטווה האדם הראשון לעבדה ולשמרה דרך עבודה שבלב ועבודת הקורבנות, ועד לעבודה היומיומית של כל אדם בעולם.

הבחירה בהדגשת ערך העבודה החלה בדגש על האנשים שעובדים עבודה עצמית ומתפרנסים מיגיע כפם, ובמיוחד ביישוב הארץ.

מילה זו נבחרה כי היא מילה כוללנית, הכוללת בתוכה את תפקיד האדם שניתן לו בגן עדן ואת עבודת ה' בכלל, ומבטאת ערכים חברתיים והתיישבותיים במובנם הרחב והכולל.

 

$ להרחבה: מאמר "תורה ועבודה והתמזגותם בבני עקיבא"/ הרב צפניה דרורי 

 

אם הדגשים על ערכי תורה ועבודה כל כך חשובים, אז למה התעוררנו רק לפני כמאה שנה?

 

עם ישראל חי שני סוגים של מערכות חיים: חיי גלות וחיי גאולה. באלפיים השנים שקדמו לאתחלתה דגאולה לא היה שייך לשים דגש על ערכי העבודה, אלא רק על לימוד התורה ושימורה, כתזכורת לקראת החזרה לחיים תקינים של עם בארצו.

ומיום שהחל העם לשוב לארצו דרוש היה להדגיש את הערכים שלא היו אקטואליים בימי הגלות, ולחרוט אותם על דגלנו בצורה הבולטת והברורה ביותר.

 

$ להרחבה: מאמר של הרב יעקב אריאל בנושא "תורה ועבודה"

הרעיונות התנועתיים נשמעים נפלאים, אך דווקא בגלל זה הם הדרך הקשה, אז למה להתאמץ?

 

נכון, האמת קשה, ואם רוצים לעשות את רצון ה' בעולם צריך להשקיע מאמצים רבים. כל מי שלא בחר בדרכה של תורה ועבודה בעצם בוחר בדרך הקלה, מבלי להסתבך ברעיונות האמיתיים שרוצה הקב"ה שניישם בעולם.

עם זאת יש לציין, שהאדם מורכב מגוף ונפש ובהתאמה עליו גם לפעול בחייו. לנפש יש צורך בלימוד תורה ועיון בה, והקב"ה הדגיש בזה שהתורה לא ניתנה למלאכי השרת, אלא לבני אדם עם גוף שהוא רוצה שנעבוד וניישם בעזרתו את ערכי התורה בחיים, כמו שציווה את אדם הראשון "לעבדה ולשמרה". רצונו של הקב"ה הוא שנשתמש בכוחות החיים שקיבלנו ונפיק מהם את הטוב ביותר, וכך גם אנו נהיה מרוצים יותר מחיינו, כי נשיג את המטרות שלנו בחיים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

האם תורה ועבודה זו המצאה של בני עקיבא ?

רפי קפלן

 

 

האם תורה ועבודה זו המצאה של בני עקיבא ?

לקראת שבת התנועה תשל"ט בהיותי מדריך צעיר המתכונן לשבת תנועה ומימלא לבירור יסודותיה הערכיים אידאולוגים של תנועתנו, ניגשתי למו"ר ראש הישיבה בכפר הרא"ה ובאותה העת גם הר"מ של כיתתנו, הרב אברהם צוקרמן שליט"א, בעניין זה.

הרב צוקרמן הסביר את הדברים כ"כ בפשטות משכנעת, עד כדי כך שהיום אינני רואה כיצד אפשר לראות את תפקידנו או תפקיד האדם בכלל שלא מתוך ראיה זו של "תורה ועבודה".

וכך הראה לי הרב :

פר' ב' של ספר בראשית בעצם מתחיל את הכל מן ההתחלה. אך הפעם היא מתחילה מן השבת ! "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם"

מיד אח"כ ממשיכה התורה "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" ומה תולדות שמים וארץ ? "וכל שיח טרם יהיה בארץ" יש את הכוחות העליונים ויש את הכוחות

הארציים / תחתיים אבל שום דבר לא צומח ! מדוע ?

א.     "כי לא המטיר ה' א-לוקים על הארץ"

ב.      "והאדם אין לעבוד את האדמה "!

כדי שהדברים יצמחו והכל יפרח העולם זקוק לשפע ברכת ה' מן השמים, ולעבודת האדם. מכיוון שהעולם חסר "אדם לעבוד את האדמה" מיד אנו מוצאים "וייצר ה' א-לוקים את האדם עפר מן האדמה". שקוף וברור אם כן מדוע נברא האדם, כי היה חסר מי שיעבוד את האדמה!

גם עצם השם "אדם" כ"כ  חצוב מ"אדמה", ותפקיד "האדם" שנברא בין שמים וארץ, ולו (כדברי המהר"ל) תכונות "האדמה" שהוא בכח וצריך להוציא אל הפועל, הוא להוציא בעזרת השפע האלוקי מעל, להפרות את האדמה שלמטה.

וכשם שהאשה נענשה, בתפקיד המרכזי שלה "בעצב תלדי בנים" אף האדם לאחר החטא הקדמון נענש בתפקידו המהותי ביותר בעבודת האדמה "בזיעת אפיך תאכל לחם"! ו"ארורה האדמה בעבורך"!

כאשר הקב"ה מניח את האדם בגן עדן כתוב לנו במפורש תפקידו "לעבדה ולשומרה" וזה כמובן במס' מובנים: א- החיובי, לעֹבדה,  וב- "סור מרע" - ולשומרה.

הרד"ק על המקום כותב : "והניחו בה שיעבוד האדמה ההיא בניכוש ובעבור בירקות ובאילנות למאכלו"

וגם הביא את הדרש של חז"ל: "ורבותי ז"ל (בראשית רבה) פירשו במשל זה ואמרו "לעבדה זו תלמוד ולשמרה אלו מצוות"

בוודאי למדים אנו לתורה ולמצוות, אך בבריאת האדם, ברור שזה "דרש" ו"משל" והפשט הוא כי האדם נברא מתוך שהיה בכל הבריאה "כי אדם אין לעבוד את האדמה".

אנו אנשי "תורה ועבודה" ובפשטות מהותית שמתוך אמונה בבורא עולם וע"י הדרכותיו בתורה שמסר לעמה, ניגשים אנו להוציא מהכח אל הפועל את כל השפע והטוב שהטביע הקדוש ברוך הוא בעולמנו!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בס"ד                                                                                   ט"ו אלול תש"ס

 

לקובי ורני

ה' עמכם!

 

להלן תשובותי  לשאלותיכם, לפי סדר השאלות:

 

א. מה חסר בביטוי "תורה" המחייב הוספה של עבודה? בביטוי תורה לא חסר כלום. התורה במובנה המלא מכילה את הכל. אבל המילה "תורה" משמשת במובנים שונים. למשל, בתנ"ך, שכולו תורה, יש גם נביאים וכתובים. ר' סעדיה גאון טבע את הביטוי ש"אין אומתנו אומה אלא בתורותיה" - ומקובל להסביר שכוונתו לתורות שתים: שבכתב ושבע"פ. לכן, אין מדובר כאן במהות, כביכול יש לנו מה להוסיף על תורת ה', אלא בסמנטיקה, ענייני לשון: כדי להדגיש מהו ההדגש המיוחד של תנועתנו בתורה, אנו מצרפים את "ועבודה". כשם שהיו וישנן הרבה ישיבות, אגודות ומוסדות של יראי ה' ונאמני תורה, שצירפו ל"תורה" צרופים אחרים: "תורה ואמונה", "תורה ודעת", "תורה ויראה", "תורה ומדע", "תורה עם דרך ארץ" וכיוצא בהם.

 

ב. משמעות המילה "עבודה" ? המילה "עבודה" היא מילה רב משמעית, שתחילתה עוד בגן-עדן, שם נצטווה אדם הראשון לעבדה ולשמרה, וסופה בסלנג העברי החדש במובן של רמיה ואחיזת עיניים, ("עבדתי עליך"). ה"עבודה" בסיסמה המקורית של תנועת "תורה ועבודה", אינה מכניסה לגן-עדן ואינה מעודדת הצטרפות לעדת השקרנים. מקורה ב"הפועל מזרחי" וכוונתה לרעיונות הסוציאליזם וחיי שיתוף, של עבודת כפיים, עבודת האדמה ועבודה בארץ ישראל בייחוד, אומצו בראשית המאה הקודמת כחלק מהתפיסה האידיאולוגית-דתית של זרם "הפועל מזרחי" בציונות הדתית.

 

ג. האם חל שינוי במושג "עבודה"? כן. גם בחברה הישראלית תנועת העבודה רחוקה ממה שהיתה פעם, הקומוניזם פשט את הרגל, גם הסוציאליזם הקלאסי כבר לא ממש באופנה בעולם כולו, ובישראל בפרט. גם "בני עקיבא" כיום איננה רואה את עצמה רק כתנועת הבת של "הפועל מזרחי" בלבד, אלא כתנועת נוער של הציונות הדתית כולה. ערכי העבודה הסוציאליסטיים הם רק חלק מהמכלול של מה שאנו טוענים היום ב"ועבודה".

כיום הכוונה היא לשותפות בבניין הארץ ובחברה המודרנית, על פי עקרונות של

תנועות "תורה ו" אחדות: כגון: "תנועת תורה עם דרך ארץ", של רש"ר הירש מגרמניה, עקרון "ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל" של תנועת המזרחי וכיוצא באלה.

לידיעת חובבי ההיסטוריה: פעם היה פולמוס נוקב בין "המזרחי", שהיתה תנועה בורגנית, לבין "הפועל מזרחי", שהיתה תנועה פועלית. והיום כנראה מעטים יודעים מה בין פועל לבורגני. (שכיר בחברת היי-טק שמרויח וחי כעשירון העליון, עובד יום עבודה של כורה פחם אנגלי במאה הי"ט ועשוי להיות מפוטר בהתראה של שבוע - הוא פועל או בורגני?)

 

ד. אינני מזהה סכנות ייחודיות האורבות לתנועת "תורה ועבודה". יש סכנות שבהן היא כלולה עם כל עם ישראל: שכחת ה', בטול תורה, זלזול ופגיעה בזולת, גאוה או ענוות יתר, וכל שאר הפרטים שמוזכרים בוידוי הקצר הנאמר בכל יום ובוידוי הארוך הנאמר ביום הכיפורים. יש להתמודד איתן באומץ ובסבלנות, בעבודה חינוכית, בהגברת לימוד תורה, בתפילה להשי"ת שיעזרנו מול כל מה שמאיים על האומה והאדם, מבחוץ ומבפנים. צריך להיכנס להתמודדות בבטחון בה' ובשמחה, בידיעה ש"לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בין חורין להפטר ממנה".

 

 

                                                                                                  בברכה לשנה טובה

                                                                                                כתיבה וחתימה טובה

                                                                                                       יהודה ברנדס

 

 

 

תורה ועבודה והתמזגותם בתנועת בני-עקיבא -

הרב צפניה דרורי

 

(דברים שנכתבו לזכר תלמיד הישיבה ינאי ויינשטוק הי"ד

ופורסמו לכבוד שבת הארגון תשס"א.)

 

 

1.       תורה - דרך התורה והמצוות, עבודה - לבין העם והארץ.

2.       העבודה כערך של עבודת כפים.

3.       "תורה" - ישיבות ולימוד, "עבודה" כתיקון חברתי.

4.       בני-עקיבא במשברי התקופה.

5.       דרכי תיקון.

 

תורה ועבודה נזכרים כאחד, בדברי המשנה. "על שלושה דברים העולם עומד, על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים" (אבות א', ב').

בדברי המשנה מצאנו את הלגיטימיות לחבר את הערכים האלה: תורה, עבודה וגמילות חסדים, כשווי ערך, המשלימים ומחזקים זה את זה.

למרות שרבים מפרשני המשנה למדונו כי ה"עבודה" בלשון המשנה כוונתה לעבודת ה' בקורבנות ובתפילה ובהסתמך על דברי חז"ל: "ולעבדו בכל לבבכם - זו תפילה", אין זה גורע מאומה מפרשנותה של תנועת בני-עקיבא. עיון והבנה עמוקים יותר בדברי חז"ל יבארו שה"עבודה שבלב" אינה רק עבודה רגשית בלב האדם, כי אם שעבודת התפילה מסייעת לקב"ה בקיום עולמו. בתפילתנו אנו מבקשים על הגאולה וגם מביאים אותה. האדם פועל עם א-ל ומסייע לה' בעיצוב עולמו.

תפילותינו מביאות לתיקון העולם והתעלותו אל ה'.

 

תורה- דרך התורה והמצוות, עבודה - לבנין העם והארץ

 

פרושה המילולי של המילה "עובד" כפי שנזכר בבראשית ב' ט"ז, שהאדם הושם בגן עדן "לעובדה ולשמרה" - לעבוד בעולם ולתקן אותו. להשלים את מעשה בראשית ולהביא להגשמתו של רצון ה'.

רועי ישראל נקראו בשם "עבד ה'": משה רבינו (יהושע א', א') ויהושע (יהושע כ"ד, כ"ט). שניהם עשו את עבודת ה' בשלמות עד שנקראו על שם עבודתם "עבד ה'".

מה ייחד שני רועים אלה? שניהם חברו בחייהם את הוראת התורה ואת ההנהגה הלאומית של ישראל, לבנין העם והנהגתו, כיבוש ויישוב הארץ.

עבודת ה' היא הפעולה לבנין עם ישראל והנהגתו לארצו. וכן גם דוד המלך זכה בשם "עבדי" מהיותו עוסק בישועת ישראל ככתוב: "ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל" (שמואל ב' ג', י"ח).

בבני-עקיבא ביטא צמד המלים "תורה ועבודה", הדרכה לאורח חיים של קיום תורה ומצוות ו"העבודה" כמימוש מעשי בפעולות לבנין האומה והארץ.

התנועה חינכה את חבריה להיאבק באורח החיים החילוני שהלך והתפשט בעולם. התנועה חינכה את חבריה לעסוק בישוב הארץ, בעליה לארץ ישראל והפיכתה לארץ זרועה ונעבדת.

מקובלנו מבית מדרשו של הגר"א: "כל האומר אין לי אלא תורה - גם תורה אין לו". התורה מחייבת שלמויות נוספות: בדרך ארץ, בעבודת העם והארץ. בלעדיהם מושג התורה יישאר ללא עוצמות וחיים.

בלמעלה מ- 70 שנותיה, נשאה בני-עקיבא את דגל "תורה ועבודה" כתנועה מגשימה.

היא יכולה להתפאר, כי עמדה בהצלחה במשימת חינוך הנוער לחיי תורה. בבניית חברה שומרת מצוות המקרינה את רוחה בארץ כולה.

 

 

 

 

 

העבודה כערך של עבודת כפים.

 

התנועה עמדה במשימת ה"עבודה". חניכיה השתלבו במשימת ישוב הארץ וגם הרחיבו את ה"עבודה" להחזרת העם לחיי עבודה ועמל כפים, בהתיישבות, גם בעיר. זאת מתוך הכרת דברי חז"ל והערכתם: "גדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים" ו"גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" (נדרים מ"ט ע"ב).

ההגות בערכי התורה והעבודה הועמקה בלב החניכים. דברי המשנה "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון" (אבות ב', ב'), התפרשו בדברי המהר"ל, שלא יכולה להיות שלמות רוחנית ולמדנית אם לא תהיה עמה התעסקות בפועל ביישובו של עולם. אי תיקונם של שני הצדדים במקביל ישחית ויקלקל את עולם התורה וידרדר את הפרט והכלל. יגרור אחריהם נפילה מוסרית ועוון.

 

"תורה" - ישיבות ולימוד, "עבודה" כתיקון חברתי

 

במשך השנים הורחבו צדדים של תורה ועבודה. ניכרת בזה השפעתם של גלים מהחברה הישראלית המתחדשת. כשבתנועות הפועלים הודגשה העבודה כבשורה לשינויים החברתיים הנדרשים בחברה העולמית, הדברים השפיעו גם על בני-עקיבא. ברם בתוכנו הם לבשו בגדי קודש. הודגשו הצד המוסרי שבהם, כמו ההגשמה דווקא בקיבוץ מצד ערכיותו המוסרית. הודגשה השותפות הרעיונית שלנו עם חילוניים ערכיים, בבניין חיי משק וחיי חברה הגונים יותר.

חלפו עשרות שנים, הרעיון הסוציאליסטי הלך ונמוג, ב"זכות" אבדן זכויות האדם

ברוסיה, והאנטישמיות של העולם הקומוניסטי.

הרעיונות המתיישנים של "עליונות" מעמד הפועלים הלכו ופחתו. תנועות הנוער החילוניות איבדו את רוחן, רוחה של בני-עקיבא דווקא התחזק. התנועה התחזקה גם בהגשמת מטרותיה. ההנהגה הדגישה את ערך הלימוד והשקידה בישיבות. הוקמו ישיבות תיכוניות וגבוהות. חניכי בני-עקיבא מילאו את המסגרות האלה בעולמם המאוזן.

"התורה" התפרשה מעתה כעולם רוחני שמרומם את האדם. כשאיפה לחיות בתוך עולם של קדושה. ומתוך עמל תורה לשאוב כוחות לחיי תורה ולמשימות לאומיות.

ו"העבודה" - בתחילתה הודגשה כהתמסרות לעבודת האדמה ובהמשך כהתמסרות לעבודת האומה. להקמת יישובים ברחבי ארץ ישראל. לפיתוח קהילות ייחודיות במושב, בקיבוץ ובישובים קהילתיים ולנתינה חברתית בכל משימה נדרשת.

גם כשהנח"ל ירד מחשיבותו, חברי בני-עקיבא השתלבו בצבא בתפקידים חשובים. תנועת בני-עקיבא חברה אל בוגריה ב"גוש אמונים" והתקשרה אל דגל המאבק למען שלמותה של ארץ ישראל. העבודה מתפרשת בנשיאת עול הגאולה בכל החזיתות הנדרשות.

בני-עקיבא היתה לתנועת הנוער הגדולה בארץ, כשהיא מלאה רצון לשאת בעול התורה והעבודה. עושרם של שני צדי ה"לוחות" של התנועה, משתקפים יפה בכל תחומי החיים של מדינת ישראל, וגם של קהילות רבות בחו"ל.

נתחזקה הרגישות לקהילות חלשות בערי הפיתוח. התנועה יצרה כלים להיות מעורבת בערי הפיתוח, שמינסטים לערי פיתוח, גחל"ת וקומונריות שנמצאים בכל אתר ומסייעים לאיחוד העם, בני-עקיבא בנתה חברה רבת אמונה בשליחות ובאתגרים העומדים לפניה.

 

בני-עקיבא במשברי התקופה.

 

משברי הדור בשנים האחרונות לא פסחו גם על התנועה. במוסדות הוותיקים ביותר נאבקים עם תופעות חדשות. וגם במחנות התנועה נכרים סימני עייפות במתח הרוחני שאפיין את התנועה.

אפשר להאשים את התקופה, את הטלביזיה, או את המתירנות והגסות שברשות הרבים.

מאידך ראוי להתבונן כי החלק המכריע של חניכי התנועה הוא טוב, מבקש דעת ומבקש אתגרי מעשה. יש לחפש את הדרך בתקופה זו להחזיר לתנועה אתגרים שיכבשו גם את לב הנידחים ממנה.

למדנו במשנתו של מרן הרב קוק זצ"ל שבדור גאולה יש נשמות גדולות יותר, ומפני זה גם הכפירה בדור כזה אינה כפירה של פריקת עול, אלא כפירה של זעקה נגד חיים שאין בהם משמעות, נגד תפילה שאין עמה שאר רוח אמונה ודבקות. נגד תורה שגרתית חסרת אורה וחידוש.

הרפואה למחלות הדור והנוער היא העמקת החזון וליבוי האמונה והדבקות.

 

דרכי תיקון

 

בסניפים יש ניסיון לערוך תפילות בסגנו חדש-ישן של הרב קרליבך ז"ל. אל הנסיונות האלה יש להתייחס כפי מה שהם. לא לדחות אותם בפחד מפני חידוש, כי אם להעמיק אותם. אם ניצור תפילה עמוקה אמיתית ומשמעותית יתברר לנו שהרחוקים ימהרו להשתלב. הננו רואים זאת בתחום הלימוד אצל תלמידים אדישים וציניים, כשהתלמיד שומע שיעור רציני הוא מיד מתרשם, השיעור ה"מגניב" (כלשונו) מושך אותו, כי התוכן האמיתי והעמוק מדבר ואילו השגרה השטחית דוחה ויוצרת מרד.

המכינות, ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות הוכיחו בעליל שהן יכולות לחזק את חולשות השגרה של המסגרות וגילאי התיכון. הר"מים הטובים מצליחים בתקופה קצרצרה להכניס את בוגרי התיכונים לעולה של תורה וזה מוכיח כי הנוער "שייך". הפגם הוא באוירה של חוסר עומק שהיתה קודם. צריך "ללכת בגדול" בכל תחום, זה התיקון. אנו מוצאים היום חניכים המבקשים תשומת לב בסממנים של עגיל באוזן או צמה גברית, שער פרוע מקיף ראש. כל אלה הם מחאה בשגרה, זעקה לחפש ביטוי, שינוי, יחוד. המציאות ה"שבלונית" יוצרת משבר. כל אלה הם זעקות מחאה ונטישה. נפשות רגישות צריכות מזון ראוי להם ואת זה צריך לתת ע"י אנשים גדולים הראויים לכך.

בני-עקיבא צריכה להציג אתגר לפני חניכיה, לעורר סקרנות. היא צריכה להציג דמויות הזדהות שיכולות להיות דוגמא להגשמה ולצניעות.

יש לנו ב"ה דוגמאות נפלאות בין בוגרינו הוותיקים בהתיישבות ובערים וגם בצעירים. חברינו בנצרים, בכפר דרום, בחברון ובכל רחבי חבל עזה, יהודה והשומרון. בוגרי בני-עקיבא בעולם התורה, בישיבות. מרביצי תורה שכל חותם אישיותם אמת. את כל אלה צריך לציין להעלות לפני החניכים, להכיר לחבב ולהעמיד על נס התנועה.

מעל כולם אנו חוסים תחת דמותו של רבי עקיבא - לכולנו הוא מבטא את התורה הגואלת. הוא שהעמיד את כל התורה שבעל פה. הוא גם שהנהיג את אלפי תלמידיו לגאולת ישראל במרד בר כוכבא.

אהבת ה' שלו ואהבת האדם שלו, יחד עם אהבת ישראל והציפייה לגאולה שלו משתלבים בחניכינו.

הוא היה אומר "חביב אדם שנברא בצלם [אהבת אדם]. חביבין ישראל שנקראו בנים למקום [אהבת ישראל], חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה" [אהבת תורה] (אבות ג', י"ד). הוא שלימד מבשרו מה כוחה של תורה לעשות ואיך מתהפך עם הארץ לגדול העולם. הוא המבטיח לנו שלא יידח ממנו נידח. רק נדע להשקות את כולם תורה בגדלותה ובאמיתותה.

מתוך מסירות נפש ואהבה לכלל ישראל, תנועת בני-עקיבא תהיה כח מוביל לגאולה השלמה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תורה ועבודה / הרב יעקב אריאל.

 

 

1. יש ערכים הגנוזים בתורתנו שהזמן גרמא להבליטם וליישמם.

לפעמים תנאי החיים החיצוניים אינם מאפשרים לנו לגלות את כל עומקה ועושרה של תורתנו. הגלות, למשל, לא אפשרה לנו לקיים מצוות התלויות בארץ ישראל, בממלכתיות, בחברה הנושאת על עצמה תפקידים רבים.

"תורת ה' תמימה משיבת נפש". רק כאשך התורה היא בשלמותה ובתמימותה - היא משיבת נפש. לפעמים נוצרות לנו הזדמנויות הגורמות לנו לגלות בתורה חלקים נוספים שלא שמנו לב אליהם לפניכן.

"העבודה" היא איפה, חלק בלתי נפרד של התורה התמימה.

 

 

2. העבודה כוללת כמה ערכים:

א. יישוב ובניין ארץ ישראל.

ב. עבודת כפיים (לעומת תגרנות שהגלות אילצה אותנו לעבוד בה במיוחד).

ג. צדק חברתי (שאדם יתפרנס בעצמו מעבודתו ולא ינצל אחרים ויהנה מעמל כפיהם

   בלבד).

   ערכים אלו הונחו גם ביסודותיהם של התנועות החלוציות לפני כ - 70 שנה, אולם  

   ההדגשה היתה שהם ערכים תורניים, מצוות ישוב ארץ ישראל, מצוות צדקה וכו'.

 

3. חלו תמורות מרחיקות לכת במציאות הארץ -ישראלית המחייבות יישום מעודכן של 

    הרעיון. מלאכת כפיים אינה עוד ערך. הטכנולוגיה המתקדמת פטרה את האדם

    ממלאכת כפיים. עם זאת, במקומות שהיא עדיין נחוצה, כגון בחקלאות, היא ערך תורני.

    באמצעותה מקיימים את יישוב הארץ ומצוותיה.

    לצערנו, חל פיחות ערכי בחברה באשר ליישובה ובנינה של ארץ - ישראל. בחלקים רבים 

    של החברה הישראלית יש זלזול בוטה בערך זה - "פוסט - ציונות". אצלנו זהו ערך תורני

    בר תוקף בכל הדורות, ועתה לא פחות מבעבר, אם לא יותר.

    גם באשר לצדק החברתי חל פיחות בחברה הישראלית. השאיפה לפרטנות ולמצוינות

    אישית מעמיקה את הפערים בחברה - בישראל הפער החברתי הוא בין הגדולים בעולם!

    יש למצוא דרך לצמצם פער זה, מבלי לדכא את חופש הפרט ואת השאיפות האישיות.

    מצוות הצדקה, לתת לאדם די מחסורו, מחייבת מדיניות סעד ורווחה ההולמת את עם 

    ישראל.

 

 

4. הסכנות האורבות לתנועת תורה ועבודה, הן סילוף הרעיון והטייתו ממקורו. למשל,

     השימוש בשם "תורה ועבודה" לפשרנות דתית, ערכית וחברתית. זוהי נשיאת שם 

    הרעיון לשווא. "תורה ועבודה" לא באה להקל בשום מצווה מהתורה, אדרבה, היא באה

    להרחיב ולהדר במצוות שלא קוימו עד כה. ה"עבודה" לא באה למעט מערכו של לימוד

    תורה או ממעמדם של ההלכה ופוסקיה, אלא להגדיל את התורה ולהאדירה. אך יש

    המשתמשים בסיסמה זו בצורה הפוכה משהתכוונו לה הוגיה הראשונים.

    רעיון "תורה ועבודה" יכול וחייב להיות המוביל כיום בחברה הישראלית, על - ידי  

    שאיפה לצדק חברתי ולערכים לאומיים ודתיים נעלים.

 

 

 

 

 



פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > בני עקיבא > אידיאולוגיה
» הכל > בני עקיבא > כללי
תגובות הגולשים: