מטרות השיעור

1.                               להבין מה עומד מאחורי תפילה

2.                               להראות את הקשר בין הלכות תפילה לבין מחשבת התפילה

נושא השיעור: תפילה כנגד אבות או קורבנות

מטרות השיעור

1.                               להבין מה עומד מאחורי תפילה

2.                               להראות את הקשר בין הלכות תפילה לבין מחשבת התפילה

מהלך השיעור:

1.                               מקור התפילה: מחלוקת ראשונים

2.                               שלוש תפילות כנגד מה?

3.                               הנפק"מ למתפלל

4.                               סיכום

1. מקור התפילה: מחלוקת ראשונים

            במקורה של התפילה חלקו הרמב"ן והרמב"ם האם אנו מחויבים על כך מן התורה או שזוהי מצוות דרבנן.

            הרמב"ם בהלכות תפילה פרק א' הלכה א' כותב:

            "מצוות עשה להתפלל בכל יום שנאמר: ,,ועבדתם את ה' אלוקיכם''. מפי השמועה למדנו שעבודה זו היא תפילה שנאמר ,,ולעבדו בכל לבבכם''. אמרו חכמים איזו היא עבודה שבלב זו תפילה, ואין מניין התפילות מן התורה"

            כמו-כן מביא הרמב"ם בספר המצוות, מצווה ה' את תפילה כמצוות עשה. הרמב"ן שם בהשגותיו כותב:

            "אלא ודאי כל עניין התפילה אינו חובה כלל, אבל הוא ממידת חסד הבורא יתברך עלינו...ומה שדרשו בספרי ו,,לעבדו''  זו תפילה, אסמכתא היא"

            לפי הרמב"ן אין חובה מדאורייתא להתפלל כל יום. אך גם לפי הרמב"ן יש מקרים שבהם יש חיוב מן התורה להתפלל. ושם בהמשך הדברים הוא מביא: "וכעין שכתוב ,,וכי תבואו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרועתם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם'' והיא מצווה על כל צרה וצרה שתבוא על הציבור לפניו בתפילה ובתרועה"[1]

            יוצא אם-כן שלפי כולם[2] אין מצווה מן התורה להתפלל שלש תפילות ביום. וא"כ עולה השאלה מהו המקור של שלוש תפילות ביום?

2. שלוש תפילות כנגד מה?

            בגמ' בברכות דף כו' עמ' ב' מובא:

            "איתמר ר' יוסי  ברבי חנינא אמר: תפילות אבות תקנום

                        ר' יהושע בן לוי אמר: תפילות כנגד תמידין תקנום."

            הגמ' בהמשך פורטת את המקורות של התנאים הנ"ל:

לפי ר' יוסי התפילות נתקנו כנגד תפילתן של האבות: אברהם יצחק ויעקב והגמ' מביאה פסוקים המוכיחים שכל אחד מן האבות אכן התפלל.

            לפי ר' יהושע בן לוי שחרית היא כנגד תמיד של שחר, מנחה נתקנה כנגד תמיד של בין הערביים וערבית היא כנגד האברים והפדרים שלא נתעכלו.

היש פה מחלוקת מחשבתית או גם הלכתית?

מהו היחס בין שתי הדעות הנ"ל?

            הרב סולוביצ'יק במאמרו "רעיונות על התפילה" עמ' 246 כותב: "אין המאמר 'תפילות כנגד אבות' סותר את המאמר השני 'תפילות כנגד תמידין'. הרמב"ם הביא את שתי הסברות, משלימות הנה הדדית, שניהם: התקדים ההיסטורי וגם חוק הפולחן שבמקדש , מצדיקים את התפילה".

            לפי הגרי"ד העובדה שהאבות התפללו והעובדה שהקב"ה רוצה בקורבנות הם המספקות לנו את היכולת לעמוד ולהתפלל לפני ה'.

            ניתן להעלות הסברים נוספים המבדילים והמחלקים בין שתי הדעות בצורה מחשבתית. אך האם יש נפק"מ הלכתית בין שתי הדעות הנ"ל? נראה שניתן להצביע על כמה וכמה נפק"מ אפשריות:[3]

1.       זמן תפילה: הגמ' בעצמה בהמשך שם (ברכות כו:) מביאה את זמני תפילת מנחה בהתאם לזמן הקרבת קורבן התמיד.

2.       תפילת מוסף: רק לפי ההקבלה בין תפילה לקורבנות ניתן להבין שיש את תפילת מוסף.

3.       תפילת ערבית: הגמ' מביאה שערבית היינה תפילת רשות. ע"פ ההקבלה בין אבות לתפילה לא ברור למה ערבית שונה משאר תפילות!

4.       נשים בתפילה: ייתכן ויהיה הבדל גם בנושא זה שכן קרבן תמיד הוא "מצוות עשה שהזמן גרמא" שממנו נשים פטורות.

עד כאן הבאנו רשימה חלקית של נפק"מ הלכתיות, אך נדמה שהם בגדר הנפק"מ התיאורטיות. האם יש נפק"מ ברמת המתפלל הבודד?

3. הנפק"מ למתפלל

            נדמה שבסוגיה זו יש הרמוניה בין עולם המחשבה לבין עולם ההלכה. ההלכה עסקה בשאלה כנגד מה נתקנה התפילה, אנחנו ננסה להוכיח  שהתשובות שניתנו לשאלה זו קשורות ושייכות באופן ישיר לצורת התפילה שלנו.

            אנחנו נראה מס' מקורות המוכיחים שהבנת ההקבלה בין קורבנות לתפילה משפיעה על כוונת והלכות התפילה:

א. בירושלמי ברכות פ"ו נאמר:

"המתפלל בבית הכנסת כאילו מקריב מנחה טהורה"

כמו-כן מצאנו בדברי המאירי על מסכת ברכות:

"וכל המתפללים בבית הכנסת בעשרה שכינה עימהם"[4]

א"כ מצאנו שיש להתפלל בבית הכנסת במקביל להקרבת קורבנות שנעשו בבית המקדש.

ב. במדרשים מובא שצריך להתפלל תמיד לכיוון ביהמ"ק, וכך נפסק בשולחן ערוך או"ח סימן צד' סעיף א:

"בקומו להתפלל ,אם היה עומד בחו"ל יחזיר פניו כנגד ארץ ישראל ויכוון גם לירושלים ולקדש ולבית קדשי הקדשים.."

א"כ מצאנו שהתפילה צריכה להיות מכוונת כנגד בית המקדש מקום הקרבת הקורבנות!

ג. בתפילת שחרית המנהג הוא להעלות את הכוהנים לדוכן כדי שיברכו ברכת כוהנים. מהו מקור מנהג זה?

הרמב"ם בהל' תפילה פרק יד' הלכה ט' כותב:

"כיצד ברכת כוהנים במקדש? הכוהנים עולים לדוכן אחר שישלימו הכוהנים עבודת תמיד של שחר"

א"כ מצאנו שברכת כוהנים נעשתה מיד הקרבת קורבן תמיד, ולכן גם אנחנו מכניסים את הברכה בסוף תפילת העמידה. (שהיא כנגד הקורבן!)

ד. אם עד עכשיו נסתפקנו הרי מביא השולחן ערוך במפורש באו"ח סימן צ"ח סעיף ד':

"התפילה היא במקום קורבן ולכן צריך ליזהר שתהא דוגמת הקורבן בכוונה, ולא יערב בה מחשבה אחרת כמו מחשבה שפוסלת בקדשים. ומעומד דומיא דעבודה. וקביעות מקום כמו הקורבנות...ושלא יחוץ דבר בינו לבין הקיר דומיא דקורבן...וראוי שיהיו לו מלבושים נאים מיוחדים לתפילה כגון בגדי כהונה"

א"כ מצאנו שבגלל ההקבלה שבין קורבנות לתפילה צריך להקפיד בתפילה על:

1.              כוונה נכונה (שלא יהיה פיגול)

2.              עמידה בשעת התפילה

3.              קביעות מקום

4.              עמידה לפני קיר

5.              מלבושים מיוחדים

ה. הרב מונק בספרו עולם התפילות חלק א עמ' קכ"ו  מביא את דברי ר' יונה בברכות:

           "תפילת מנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים ועיקר התמיד הוא זריקת הדם. וכי היכי שזריקת הדם אין זמנה אלא עד שקיעת החמה, הכא נמי תפילת המנחה שנתקנה כנגדה אין זמנה אלא עד שקיעת החמה בלבד"

וכך כותב הר' מונק: "הברכות האמצעיות של תפילת שמונה עשרה  הן חיקוי מדוקדק של זריקת הדם על פרטי פעולותיה"

א"כ מצאנו הקבלה בין זריקת הדם לבין המבנה של תפילת שמונה עשרה , וגם ברובד המחשבתי יש הקבלה: שפיכת הלב בתפילה כנגד שפיכת הדם של הקורבן.

4. סיכום

            ניסינו להראות שמאמר חז"ל 'תפילות כנגד קורבנות תיקנום' היינה רלוונטית מאד ביחס שלנו כלפי תפילה.

            יש כאן דוגמא מאלפת לקשר בין הלכה ואגדה, והוכחה לכך שחכמים בקובעם את ההלכות על כל פרטיהן ראו לנגד עיניהם את תכלית ומהות המצוות.

            בדוגמא שלנו רואים ניסיון יפה של פוסקי ההלכה לתת למתפלל תחושה כאילו הוא עומד ממש בבית המקדש ומקריב קורבן.

מקורות ומאמרים נוספים לקריאה:

1.       ש' אהרונסון "תפילות כנגד אבות ותמידין", אורות עציון כב'-כג' עמ' 63

2.       מ' פינצ'וק "תפילות  כנגד אבות או כנגד תמידין", עלון שבות 110 עמ' 74

3.       ר' שביב "תפילות  אבות תקנום או כנגד תמידין תקנום", עלון שבות 111 עמ' 18

4.       הרב סולביצ'יק "רעיונות על התפילה גלוי ונסתר" עמ' 239