מטרות השיעור

1.      להבין האם יש הבדל בקיום מצוות בחו"ל או בא"י

2.      להכיר את שיטת הרמב"ן בנושא זה

נושא השיעור: קיום מצוות בארץ ישראל[1]

מטרות השיעור

1.      להבין האם יש הבדל בקיום מצוות בחו"ל או בא"י

2.      להכיר את שיטת הרמב"ן בנושא זה

ראשי הפרקים

1.      המקור בספרי

2.      הרמב"ן - מקורותיו וגישתו

3.      מהר"ל: הסברו למדרש

4.      סיכום

1. המקור בספרי

"אך על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוצה לארץ היו מצוינים במצוות. שכשתחזרו לא יהוו עליכם חדשים ... הוא שירמיהו אומר "הציבי לך ציונים" וגומר. אלו מצוות שישראל מצוינים בהם".[2] (ספרי עקב פרשה מ"ג)

            מדרש זה מסביר שגם בחו"ל צריך לקיים מצוות. חיוב זה מבוסס על הפסוק בירמיהו ,,הציבי לך ציונים שימי לך תמרורים, שתי לבך למעלה דרך הלכת, שובי בתולת ישראל..." (ירמיהו ל"א, ?לאבטוח?ב?)

פסוק זה מופיע בפרק העוסק בגלות וגאולה.

2. הרמב"ן - מקורותיו וגישתו

לרמב"ן יש גישה מקורית וייחודית בכל הקשור לא"י.[3]

הדבר בא לידי ביטוי בכך שהרמב"ן מונה את מצוות ישוב א"י כמצווה חשובה הקיימת בכל תקופה ובכל זמן.

אך הדבר בא לידי ביטוי גם בהבנתן את המדרש בספרי.[4]

הרמב"ן מבין שמדרש זה מתייחס לכל המצוות של התורה. דהיינו לפי הרמב"ן מקום הקיום של המצוות הוא אך ורק בא"י. הרמב"ן קובע עיקרון זה על פי תפיסתו שא"י היא הארץ של הקב"ה ורק היא קשורה בקשר ארוגני לעולם האלוקי.

            א"י ורק היא, מקושרת מטבע ברייתה לעבודת ה', ולכן רק בה ניתן לקיים חיים דתיים סגוליים ואותנטיים.

וכך מתבטא הרמב"ן:

"א"י – אמצעות הישוב היא נחלת ה' מיוחדת לשמו – לא נתן עליה מן המלאכים קצין שוטר ומושל בהנחילו אותה לעמו המיוחד שמו זרע אהביו … כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'" (דרשות לר"ה עמ' ר"נ)

            ע"י עיקרון זה גם מסביר הרמב"ן את השאלות שהקשו רבים על כך שמצאנו אצל אבותינו: אברהם, יצחק ויעקב שלא תמיד קיימו את כל התורה כולה!

הרמב"ן בפירושו לתורה בראשית כ"ו פסוק ה', מסביר שהאבות קיימו את התורה רק בא"י – וכך מובן מדוע רחל מתה דווקא בכניסה לא"י (שכן אסור להינשא עם שתי אחיות)[5].

בויקרא י' כה' כאשר התורה כותבת: ,,ותטמא הארץ ותפקוד עונה עליה ותקיא הארץ את יושביה'' מסביר הרמב"ן שם:

"… והנה העריות חובת הגוף ואינן תלויות בארץ, אבל סוד הדבר בכתוב שאמר: 'בהנחל עליון גויים בהפרידו בני אדם…" … והעניין כי השם הנכבד ברא הכל ושם כוח התחתונים בעליונים ונתן על כל עם ועם בארצותם לגוייהם כוכב ומזל ידוע … אבל א"י … היא נחלת ה' … לא נתן עליה מן המלאכים … והנה קידש העם היושב בארצו בקדושת העריות וברובי המצוות להיותם לשמו … והנה הארץ שהיא נחלת השם המכבד תקיא כל מטמא אותה ולא תסבול עובדי ע"ג ומגלים עריות."

            וכך מסביר הרמב"ן כמה מקרים בתנ"ך שהארץ הקיאה את יושביה מעליה:

א.      בסיפור סדום מסביר הרמב"ן את הסיבה שהקב"ה הופך שם את הארץ: "…כי היה באומות רעים וחטאים מאד ולא עשה בה ככה, אבל למעלת הארץ הזאת היה, כי שם היכל ה'" (פירושו לתורה בראשית י"ט, ה').

ב.      במלכים ב' י"ז, כו' מסופר על גויים שהתיישבו בא"י ומכיוון שלא יראו את ה', הקב"ה שלח בהם אריות "והיו הורגים בהם".

גם כאן מסביר הרמב"ן שהסיבה היא שהקב"ה אינו מסכים שבארצו ובנחלתו יעבדו אלוהים אחרים (בפירושו לתורה ויקרא י"ח כה')

            לסיכום: הרמב"ן הבין שא"י היא מיוחדת מכל הארצות בכך שהיא נחלת ה' ולכן רק בה ניתן לעבוד את הקב"ה. הפועל היוצא מכאן הוא שקיום המצוות – שהיא עיקר עבודת ה' יכולה להיעשות אך ורק בא"י, "כי עיקר כל המצוות ליושבים בארץ ה'".

3. הסבר המהר"ל

האם מכאן יש להסיק שלדעת הרמב"ן קיום מצוות הוא רק מדרבנן?

            המהר"ל בפירושו גור אריה על דברים יא', ח' מסביר:

"...לפיכך כל מצוות שהם חובת הגוף חייבין בחוצה לארץ..." והוא מסביר שכוונת המדרש וכוונת הרמב"ן הוא להבטיח את הזיקה הדתית המתמדת של עם ישראל בדרכם מא"י לגלות ובחזרה לא"י. כדי שלא יהיה מצב של "תורת משה" לכן ציוותה התורה לקיים את המצוות גם בחו"ל. יוצא מכאן שגם בחו"ל אנו מחויבים במצוות מדאורייתא בשביל לא לקטוע את הרצף של קיום מצוות.

כדאי לציין שהיו גם כאלו שהשתמשו ברעיון זה של הרמב"ן כדי 'לפרוץ גדר' ולזלזל בקיום מצוות. על כך עיין במאמרו של א. רביצקי עמ' 50-53.

4. סיכום

ראינו את גישתו הכללית של הרמב"ן בנוגע לתפיסתו את א"י כארץ ה' הפועלת  ע"פ משפט אלוקים. הדבר בא לידי ביטוי בכך שעל פי הרמב"ן עיקר קיום מצוות הוא רק בא"י. קיום המצוות בחו"ל הם במדריגה פחותה. לשוב להבין את תפיסתו הכללית של הרמב"ן על א"י כדי להבין מדע לדעתו עיקר קיום המצוות הוא רק בארץ ישראל.

מקורות לעיון

  1.  א. רביצקי "הציבי לך ציונים: גלגולו של רעיון", על דעת המקום עמ' 34-73

  2.  הרב ע. קלכהיים "אדרת אמונה" עמ' 304-312

  3.  עזרא ציון מלמד "מפרשי המקרא" עמ' 985

  4.  הרב דר' חיים חנוך "ברורים במשנת א"י של הרמב"ן", אור המזרח גיליון 100 (תשמ"א) עמ' 31-41.

  5.  Aryeh Newman “The Centrality of Eretz Yisrael in Nachamanides” Tradition 10* page 21-29.

מקורות הרמב"ן:

בפירושו לתורה: בראשית כו', ה'; ויקרא יח', כה'; בראשית י"ט, ה'

בדרשותיו: דרשות לר"ה עמ' ר"נ (כתבי הרמב"ן)