100% Torah & Avodah - הולכים על זה ובגדול

פרטי הקובץ :

סוג פעולה : פעולה בשפה: עברית

גילאים 14 - 15

גודל קבוצה 14 - 15

משך הפעולה : 45 דקות

פרטים נוספים...

 
הערות ותגובות

סטטיסטיקות:
נצפה: 11956
הורד: 1383

Rated 432 times
Add this file to your personal library.

האם הורדתם פעולה זו ויש לכם במה לשתף אחרים?
זה המקום!



מטרת הפעולה

מטרת הפעולה:

הבנת הסיסמה "תורה ועבודה" ומתוך כך הבנת דרכה של התנועה.


תוכן הפעולה

פעולה מס' 6-

הולכים על זה... ובגדול.

קהל יעד-  מעפילים- הרא"ה (14-15)

מטרת הפעולה:

הבנת הסיסמה "תורה ועבודה" ומתוך כך הבנת דרכה של התנועה.

 

רקע:

קיימת נטייה להתבלבל ולחשוב שיש קיצוניות של "חרדים", יש קיצוניות של "חופשיים" ויש את דרך האמצע ה "דתיים". חשוב לנו להבהיר שבנ"ע אינה דרך של פשרה, אלא דרך של אמת גדולה, דרך לכתחילה. אנחנו רוצים לגדל דור חניכים שהולך על הכול... ובגדול.

דור שהתורה והעבודה - שניהם ערכים בנשמת החניך, ועל שני אלו יחדיו החניכים שלנו יהיו מסוגלים למסור את נפשם.

 

מהלך הפעולה:

א'. נבקש שלשה מתנדבים שייצגו: חרדי, חלוץ – איש העבודה, וציוני דתי נוסח בנ"ע.

רצוי לתת לכל חניך כובע בהתאם למה שהוא מייצג.

על רצפת החדר נפזר פריטים רבים, כל אחד מהשלושה בתורו צריך לקחת פריט אחד "השייך" לו. המטרה שכל אחד ישיג את החפצים שלדעתו מייצגים אותו.

על כל שחקן לשכנע את האחרים מדוע הפריט שייך לו ולא לאחר. מומלץ לעודד ויכוחים בניהם ולנסות ללבן אותם מדוע יש פריטים שעליהם הם מוותרים בקלות ועל אחרים הם מתעקשים.

הפריטים: סידור, אוכל, ספר היסטוריה, תנ"ך, מפה, כרית, פרחים, דגל ישראל, כובע טמבל, פמוטים..ועוד פריטים כיד הדמיון.

 

ב'. ננסה לברר עם השחקנים מה הקו שהנחה אותם? עפ"י מה החליטו איזה חפץ לקחת?

ג'. נניח גרף על הרצפה [אפשר למתוח חוט או קרפ]. מצד אחד נכתוב "חרדי" ומצד שני "חופשי". נבקש מהחניכים לעמוד במקום שלדעתם חניך בנ"ע ממוצע צריך להיות!

-          נבקש ממספר חניכים להסביר את בחירתם.

-          נפתח לדיון: מה המקום שלנו כציבור ציוני-דתי? היכן אנחנו עומדים ביחס ל2 הקבוצות האחרות?

-          נקריא את הקטע "שיעור חשבון" [נספח 1].

האם אתם מרגישים שהקטע הנ"ל מייצג??

 

ד'. נכין {לפני הפעולה} סמל בנ"ע גדול על בריסטול ונחתוך לחלקים קטנים..

נבקש מהחניכים להרכיב את הסמל!

נשאל: ממה הסמל מורכב? קלשון ומגל- מסמלים את ה"עבודה, לוחות הברית- הבסיס של התורה, חיטה ושעורה- הבסיס למחיה שלנו וסרט כחול שמאחד את הכל!

 

לאחר דיון ובירור ראשוני, נסכם שבנ"ע- דרך התורה והעבודה, זו לא דרך של פשרה!

משהו באמצע בין חרדים לחופשיים, אלא קטגוריה נפרדת לחלוטין. ניתן לצייר זאת כך:

 

                                          ציוני- דתי

                          חרדי                                  חופשי

 

על מנת להמחיש זאת יותר טוב, נבצע אתה תרגיל הבא:

ה.     נציג לחניכים 5 – 6 דמיות קריקטורות חסרי פרופורציות. אחד עם אף ענק, השני עם פה גדול ואוזניים קטנות ובו'.

נציג כל פעם תמונה אחת ונשאל את החניכים מה האסוציאציה שעולה להם בראש. למשל אדם עם אף גדול - רחרחן, ובעל פה גדול  - רכלן.

התמונה האחרונה תהיה  של אדם שהכל אצלו במימדי ענק... פה נצפה שהחניכים יגידו שזו תמונה של אדם עם עוצמה.

 

 

ו.       נספר  את-  "מעשה בענק אחד" / הרב הס, תהליכים-בירורים במאורעות השנה.

- נבקש מהחניכים לחשוב עם עצמם ולשתף:

 1.על מיקרים בהם הם הרגישו ענקים, בעלי עוצמה ויכולת.

2.על  שאיפות ואידיאלים שהיו להם והם הגשימו אותם.

 

 

ז.לסיכום הפעולה המדריך יספר את המונולוג הבא: מיקי והשרוכים

(חשוב לא לשכוח לנעול נעליים עם שרוכים!!!)

 

 

 


בארץ קשריאדה בעיר הקשרים חיו אנשים, נשים וטף שלא ידעו לקשור קשרים ולחבר חבלים {הערה מתודית: מומלץ להחזיק חבל ביד...} . כל השרוכים היו פתוחים,קשרים לא נקשרו..בקיצור-בלגן! בבא הימים החליט חברון שנמאס לו! הכל פתוח, כולם נופלים בגלל השרוכים והוא חייב לנסות לקשור! ניסה וניסה..עד שגילה את קשר הפרפר. מיד החליט ללמד את כולם, שהרי מטרתו בחיים הייתה לעשות טוב לכולם.לצורך העניין הקים חברון גני-ילדים, בתי"ס וחטיבות ביניים שמטרתן הייתה ללמד את יסודות הקשר ושיטת הפרפר. אך מה לעשות וחייבים מורים מנוסים..ולכן חברון הקים גם אוניברסיטה שמעניקה תואר ראשון בתורת הקשר, תואר שני בתאוריית קשר הפרפר ודוקטורט..וכמובן גם תיכון שיעניק תעודת בגרות..

"כעבור שנים..." {להעביר שלט..} מיקי , גיבור הסיפור, ילד בן 5 שעדיין לא למד מהו קשר..הלך לטייל ברחובות הקשרים,בירת קשריאדה, אך לפתע נפתח לו שרוך בנעל ימין..מה יעשה???מיד רץ לאחיו הגדול וביקש עזרה,אך הוא היה עסוק.. מיקי הזדרז ורץ לאימו וביקש עזרה, אך היא גירשה אותו מחדרה,משום שהיא מוכרחה לסיים את עבודתה לקבלת התואר "קשרים". מיקי שלנו לא התייאש והמשיך לבית דודתו- אך הוא לא ידע שהיא באמצע עבודת הדוקטורט שלה על הקשרים..ושסירבה גם היא לעזור לו יצא מיקי מהבית ושטף של דמעות פרץ מעיניו.. לפתע, פגש מיקי בזקן מאיר פנים שניגש אליו ושאלו: "ילד מדוע אתה בוכה?"   "כי... אף אחד לא מוכן לקשור את נעליי.." גמגם מיקי.אמר לו הזקן "בוא אעזור לך ואקשור את נעליך" ותוך כדי קשירה שאל הזקן את מיקי "אתה יודע מי אני?" "לא"- ענה מיקי. אני חברון, זה שגילה את תורת הקשרים.." נאנח חברון ואמר: "כולם עסוקים כ"כ בללמד את תורת הקשרים ואין לאף אחד זמן לקשור קשרים ולהרבות טוב בעולם..שהרי זו הייתה מטרתי!!

 

 

חניכים יקרים: האין אנו מתנהגים דומה לפעמים??

דיון: האם אתם מזדהים עם הסיפור?מה גורם לנו להיות שקועים בעצמנו? מה העיקר ומה הטפל בסיפור?

 

אנחנו נוטים יותר מידי לדבר ופחות מידי לעשות..כולנו יודעים יפה מאוד על הצורך "לתקן עולם במלכות שדי", על הצורך להיות טובים יותר, חברה מתוקנת, אנחנו מעולים בלנאום נאומים..אך היכן המעשים??

 

 

ח'.נחלק את הקטע של הרב אלון- "האם בני עקיבא מגשימה?" (נספח 2)

 

סיכום:  חשוב שהחניך יצא מהפעולה שתורה ועבודה זה לא רק סמל, משהו חיצוני ממני, או חיבור בין שני עולמות, אלא- זוהי דרך המלך ועלינו לדעת את המוטל עלינו ולמסור את הנפש על מנת להגשים את החזון שלנו, את רעיון ה"תורה והעבודה"!!!

 


הערות כלליות
הנספחים נמצאים בקובץ


פעולות דומות ניתן למצוא גם בקטגוריות הבאות:
» הכל > בני עקיבא > אידיאולוגיה
» הכל > בני עקיבא > תורה ועבודה
» הכל > בני עקיבא > על התנועה, מושגיה וסמליה
תגובות הגולשים: