מבוא: לתפילה מסגרת קבועה וברורה: זמנים, נוסח והלכות.

למה אין באפשרותנו ליצור לעצמנו תפילה אישית? מה רע בתפילה ספונטאנית משלנו שתבטא את כל מה שאנחנו חשים?

המחשבה כי בתפילה אין לי בטוי אישי וכי הכל נכפה עלי, היא מוטעת. ההפך הוא הנכון.

בכל תפילה עלינו לחדש דבר משלנו. הנוסח הקבוע הוא מסגרת ועלינו ליצוק לתוכו את הביטוי האישי שלנו.

בס"ד

משהו משלי.

                                                (לשבטים מעפילים - הרא"ה. אפשרי גם לחבריא ב')

מבוא: לתפילה מסגרת קבועה וברורה: זמנים, נוסח והלכות.

למה אין באפשרותנו ליצור לעצמנו תפילה אישית? מה רע בתפילה ספונטאנית משלנו שתבטא את כל מה שאנחנו חשים?

המחשבה כי בתפילה אין לי בטוי אישי וכי הכל נכפה עלי, היא מוטעת. ההפך הוא הנכון.

בכל תפילה עלינו לחדש דבר משלנו. הנוסח הקבוע הוא מסגרת ועלינו ליצוק לתוכו את הביטוי האישי שלנו.

מה צריך להכין?

1. קלטת עם השיר "הכניסיני תחת כנפך"- בביצועים של אריק איינשטין וריטה.

2. אפשרות שניה- קלטת עם השיר " עקרה" בביצוע של אחינועם ניני וחוה אלברשטיין.

מהלך:

בהפעלה זו ננסה להבין כי כל אחד יכול לתת משמעות שונה לדברים דומים.

השוני נובע מעולמי הפרטי של כל אדם ואדם.

שלב א' : המדריך יחלק את החניכים לשתי קבוצות.

על כל קבוצה למצוא כמה שיותר לחנים לשיר " שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים..."

הקבוצה שתבחר להתחיל תשיר את השיר ראשונה. הקבוצה השניה צריכה למצוא לחן אחר ולשיר אותו. כעת הקבוצה הראשונה צריכה למצוא לחן נוסף ולשיר וכך הלאה . . . הקבוצה המנצחת היא זו שמצאה כמה שיותר לחנים.

(כמובן שלא צריך לשיר את כל השיר מספיקה ההתחלה.)

אם החניכים מגלים סימני התלהבות, אפשר לקחת עוד שיר עם הרבה לחנים:

"דרור יקרא", "עוד ישמע בערי יהודה".

שלב ב' : המדריך יתן לכל זוג או קבוצה את הטקסט של השיר

" הכניסיני תחת כנפך" מאת חיים נחמן ביאליק.

כל קבוצה תדרש לצבוע את הדף בצבעים שלדעתה מבטאים את רגשות המשורר.

כל קבוצה תתבקש לתאר למי לדעתה השיר מכוון.

למדריך!!! יתכן והפעלה זו מתאימה לשבטים בוגרים. חשוב אם זה מתאים לחניכים  שלך. אם לא, המשך הלאה.

הכניסני תחת כנפך" / חיים נחמן ביאליק

הכניסני תחת כנפך,

והיי לי אם ואחות.

ויהי חיקך מקלט ראשי,

קן תפילותי הנידחות.

ובעת רחמים, בין השמשות,

שחי ואגל לך סוד יסורי :

אומרים, יש בעולם נעורים -

היכן נעורי ?

ועוד רז אחד לך אתוודה :

נפשי נשרפה בלהבה.

אומרים, אהבה יש בעולם -

מה זאת אהבה ?

הכוכבים רימו אותי,

היה חלום - אך גם הוא עבר.

עתה אין לי כלום בעולם -

אין לי דבר.

הכניסני תחת כנפך,

והיי לי אם ואחות,

ויהי חיקך מקלט ראשי,

קן תפילותי הנידחות

לאחר שהחניכים יציגו את מה שיצרו, המדריך ישמיע שני

ביצועים שונים לאותו השיר:

1. הביצוע של אריק איינשטין.       2. הביצוע של ריטה.

בביצוע של אריק איינשטין אפשר לחוש כי המשורר פונה לאהובתו- אשה בשר ודם.

הביצוע של ריטה הוא יותר רוחני. יש הטוענים שחיים נחמן ביאליק כתב את השיר הזה כגעגוע לשכינה.

למדריך!!!  ביאליק למד בישיבת וולוז'ין. הוא היה תלמיד חריף ובקי, אך ליבו נכסף אל "העולם הגדול". כשיצא אליו הבין, כי בבית המדרש ובישיבה נשמר סוד חייה של האומה העברית, ומעבר לכתליהם אורבים ההתבוללות והכיליון הרוחני ליהודים. בשיריו הוא מביע הכרה זו.

(אנציקלופדית "אביב").

השיר "הכניסיני תחת כנפך", הוא כנראה אחד הביטויים לרצונו לחסות בצל השכינה.

ראינו כי למעשה שני הזמרים התיחסו לאותו טקסט אך התוצאות היו שונות.

כל זמר נתן פרשנות שונה לשיר והביע זאת בדרכו.

ניתן לעשות את אותה ההפעלה עם השיר "עקרה" של רחל.

בשיר, רחל המשוררת שלא זכתה להתחתן עד יום מותה מתפללת לבן וחולמת לקרוא לו 'אורי'.

קיים ביצוע של חווה אלברשטיין , שבו היא מבטאת סערת רגשות שמתחוללת אצל האשה המתפללת, לעומת זאת הביצוע של אחינועם ניני הוא בעל אופי רגיש ומלא אמונה.

למדריך!!! בכדי לגרום לחניכים להקשיב לשירים בריכוז, צריך

לדאוג לאווירה מתאימה:

בחר את החדר הכי שקט בסניף , אם אפשר להחשיך אותו זה יכול להועיל.

עקרה / רחל.

בן לו היה לי , ילד קטן

שחור תלתלים ונבון.

לאחוז בידו ולפסוע לאט

בשבילי הגן,

ילד קטן.

אורי אקרא לו, אורי שלי.

רך וצלול הוא השם הקצר.

רסיס נהרה לילדי השחרחר.

אורי אקרא.

עוד אתמרמר כרחל האם.

עוד אתפלל כחנה בשילה.

עוד אחכה לו.

שלב ג':  כל חניך יקבל סידור.

המדריך יציג מקרים והחניכים יתבקשו למצוא חלק בתפילה שיכול להתאים לארועים המוזכרים:

1. מחר יש מבחן גדול בהסטוריה.

2. יש לך  סבא וסבתא  באנגליה ואתה מאד רוצה שהם יבואו לארץ.

3. אחיך הגדול התגייס לסיירת מובחרת בצה"ל.

4. אתה מרגיש  שבזמן האחרון אתה נמצא בירידה רוחנית.

5. (לא עלינו חס וחלילה) היה פיגוע קשה  ליד השכונה שלך.

שלב ד' : המדריך יקריא את הקטע "מודה אני" מאת דוד בן יוסף.

מה התחדש לדוד בן יוסף במילים "מודה אני" ?

למרות שמדי יום הוא היה רגיל לומר מילים אלו, בכל זאת בשעת המלחמה הם קיבלו ביטוי שונה מבחינתו.

סיכום:

מה אנחנו מרגישים בשעה שאנחנו אומרים את' ברכת שנים'? מי מזדהה

עם ברכה זו? האם יש הבדל בין ההתיחסות של חקלאי לברכה הזו

לבין מי שלא עובד אדמה?

אנו רואים כי ההבדל ביננו להתיחסות לחלקים שונים בתפילה תלוי במה שעובר בתוכנו, כמו שראינו אצל דוד בן יוסף כשהיה במלחמה.

חשוב להדגיש לחניכים כי אדם חייב להכניס את התחושות והרצונות הפרטיים שלו לתפילה.

מילים אישיות ניתן להכניס בברכת 'שומע תפילה'. עלינו לפרוץ את המחסום של הצמדות לטקסט הכתוב ולהכניס את עצמנו ממש למילים הכתובות.

למדריך!!! הסברים והרחבה בדף המקורות " משהו משלי".

בס"ד

משהו משלי!!!

"רבי אליעזר אומר:

העושה תפילתו קבע-אין תפילתו תחנונים.

מאי קבע?

אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיה:

כל שתפילתו דומה עליו כמשא.

ורבנן אמרו:

כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים.

רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו:

כל שאינו יכול לחדש בה דבר.

"המתפלל עם הציבור לא יאריך את תפילתו יותר מדי.

אבל בינו לבין עצמו הרשות בידו.

ואם בא לומר אחר תפילתו אפילו כסדר וידוי יום הכיפורים- אומר.

וכן אם רצה להוסיף בכל ברכה וברכה מן האמצעיות מעין הברכה-מוסיף.

כיצד?

היה לו חולה, מבקש רחמים עליו בברכת חולים כפי צחות לשונו.

היה צריך לפרנסה- מוסיף תחינה ובקשה בברכת השנים.

ועל דרך זה בכל אחת מהן.

ואם רצה לשאול כל צרכיו, בשומע תפילה שואל.

אבל לא ישאל-לא בשלוש ראשונות ולא בשלוש אחרונות.

                                        (רמב"ם, הלכות תפילה פרק ו'.)

סכנת השיגרה:

אמר רבי אבהו בשם רבי אלעזר:

ובלבד שלא יהיה כקורא באיגרת!

                                    (ירושלמי, ברכות ד.)

"ואני תפילה"- כל האני שלו התכנס לתוך חווית התפילה,

ותפילת ממעמקים זאת עשתה רושם חזק,

השתפכות הנפש הרעידה לבבות, והמיית כיסופים רוממה נשמות."

                                                                         (הרב אברהם הכהן קוק זצ"ל).