הקראת עדויות ניצולי שואה בצורה מוחשית

1.     חדר חשוך

2.     פנסים

3.     פנס גדול (אפשר אולי לוותר עליו ופשוט להשתמש בעששית)

4.     עששית עם נר

5.     נרות

6.     מיטות עץ

7.     שמע:   1. קולות של רוחות

               2. קולות של ליחשושים של אנשים מפוחדים

               3.  קולות של סירנה עולה ויורדת

               4. קולות של צעדים

8. קטעי קריאה של ניצולים (אפשר למצוא באתר של יד ושם – גם באנגלית)

http://www1.yadvashem.org/Odot/prog/index_before_change_table.asp

9. קטע מרכזי של עדות של ילד

אופן הפעולה:

את הילדים מושיבים במרכז החדר

בחדר החשוך שמים בנקודות שנות את הרמקולים עם הקולות כך שמסביב מקיפים אותם קולות של סירנה עולים ויורדים (לא חזק מידי רק כקולות רקע) קולות של רוח, של אנשים מתלחשים (יותר מודגש), של אנשים צועדים.

הערה: חשוב שהקולות יושמעו כקולות רקע ולא בווליום חזק, רק בכדי להקנות את האוירה של הסיפור.

מספר מתנדבים עם פנסים ילכו מסביב כשהם לבושים בשחור כביכול כך שרק את הפנסים יראו

מול הקבוצה להניח מספר מיטות חשופות, מעץ או ברזל.

לתת לאחד הילדים לקרוא עם מיקרופון (מעל לכל שאר קולות הרקע) עדות של ילד ואחרי כל פסקה שיפסיק לכמה רגעים ולהגביר את ההתלחשויות לכעשר שניות ואז שוב להנמיך את ההתלחשויות ושהילד ימשיך לקרוא, לא אמורים לראות את הילד שקורא, לתת את ההרגשה שזה מעיין מחשבות של הילד.

לפני הפעילות לתת לכמה ילדים להכין קטעים לקריאה.

ואז באותו רעיון כמו עם העדות של הילד, לתת לאותם ילדים לעלות לבמה ולהאיר עליהם עם הפנס הגדול, כך שהם יבלטו לרגע בחושך מסביב, אפשר בשביל האוירה להביא לילד עששית עם נר שיאיר בעזרתה את הדף שרוצה לקרוא.

ואז שוב חושך לעשר שניות וקולות ליחשושים עולים

ושוב ילד אחר עולה עם העששית והפנס הגדול מאיר עליו לשים אותו במרכז ואז הוא קורא עדות נוספת ממקום אחר

וכן הלאה

 אפשר לשים נרות מסביב לבמה שקוראים עליה הילדים זה תמיד מוסיף לאוירה.

בהצלחה

המפתח להצלחת הפעולה היא שיתוף פעולה ורצינות מצד החניכים

יש להבהיר לחניכים שיש לשמור על השקט ולהתנהג בצורה מכובדת