הכוכבים הם ילדי הירח                      מאדים שלי, אל תסמיק ילד,

ולפנים הם גרו בבית גדול                   כשאתה עוזב את השמיים

ושמח. גרו בבית שמח מאוד,              תסגור את הדלת.

עד שגדלו ויצאו לעבוד.                      שבתאי שלי, אורך קצת בלה

מאז בכל לילה הם מאירים                  אולי כדאי שתחליף סוללה?"

למטה, ורק בבוקר חוזרים                  כך בכל בוקר עובר לו אבא ירח

הביתה.                                           בין מליון ילדים,

ואבא ירח מביט אליהם,                     נותן הוראות ועצות טובות,

מלטף זקנו הצהוב ונואם:                   בודק את המצב.

"נגה שלי, היית נהדרת הלילה            עד שבאה השמש אליו

אולי ראית את צדק למעלה?               עומדת מאחוריו

צדק שלי תמיד מאחר                        ומאירה לו את הגב.

כי תמיד הוא, בצדק, רוצה                  כך, דרך אגב.

להתבדר.