"אהבתי את צפת. הכיצד אפשר לא לאהוב אותה? בכל אבן ואיזוב, בכל סמטא מסמטאותיה של צפת קבועה וטבועה נשמה יתרה המספרת ומזמרת, המנגנת ולוחשת על ימים שעברו ועל אנשים סוד שהיו, על חוכמה, על אצילות ותורה, על ניסים ומעשי גבורה, שהתחוללו בשעריה ובפינותיה. רבבות כינורות קסם וחלילי פלא, עוגבים אגדתיים ונבלים מסתוריים טמונים בלב כל אבן מאבניה. ועם כל משק הרוח ההררית, מתנגנים ונרעדים מיתרי חן, עדיני צליל, וצלילי עדן קסומי ספור. כל ילד בעל אוזן קשבת ושערי לב פתוחים, ישמע בה תמיד מחרוזת סיפורים, לא גמורים, עשירי טעם ותוכן, עוצרי נשימה ומחוללי סער."