מבצע יכין היה מבצע להעלאת יהודי מרוקו. מבצע יכין או עליה ג' החל ב-28 בנובמבר 1961 ונמשך עד שנת 1964 ובמסגרתו עלו למדינת ישראל כ-80 אלף יהודים.

מבצע זה התבצע מתוך הסכם חשאי עם חסן השני מלך מרוקו שהרשה ליהודים לעזוב את מרוקו, בתנאי שיעדם המוצהר אינו ישראל והגוף שמטפל בהגירה אינו גוף ציוני, ארגון ההגירה שנבחר היה היא"ס (H.I.A.S. – Hebrew Sheltering and Immigrant Society). ממשלת ישראל שילמה 50 דולר עבור יציאתו של כל עולה.

התארגנות ציונית החלה במרוקו כבר בשנת 1900, והחל בשנת 1921 השתתפו נציגי יהדות מרוקו בקונגרסים הציוניים. עד שנת 1956. עת קיבלה מרוקו עצמאות מצרפת.

עם פרוץ המאבק על עצמאות מרוקו התעוררה בישראל דאגה לשלום יהודיה. התקרבות מרוקו אל העולם הערבי ואל הליגה הערבית גרמה לשינוי ביחסה ליהודים, והאנטישמיות בה גברה. מדינת ישראל, הרואה עצמה אחראית ליהודים בתפוצות, עמדה בפני האתגר של התמודדות עם המציאות החדשה במרוקו והצורך להכשיר את יהודיה לקחת את גורלם בידיהם ולהתכונן לבאות.

היו צעירים מיהודי מרוקו – מגויסים מקרב תנועות הנוער החלוציות ובוגריהן. אחרי שבוגרי התנועות מהערים החשובות במרוקו נשבעו אימונים למדינת ישראל ועם ישראל על דגל ישראל ועליו ספר תנ"ך ו אקדח החלו ההתארגנויות הראשונות לעליה. הצעירים קיבלו הרצאות בחיק הטבע ,וכך הוקם הגרעין הראשון של השומר הצעיר גרעין "סוללים" שתכנן את העלייה ישר לאחד הקיבוצים בארץ ישראל.

תנועות הנוער החלוציות היו הבסיס ממנו נשאבו אותם חברים רגישים ומסורים ביותר שעסקו בעליה הבלתי לגלית ב"מקהלה" (הכינוי לארגון שטיפל בעיה הבלתי לגלית) ובמשימות סודיות נוספות.כאשר שלטונות מרוקו החליטו להקשות על היהודים לצאת את מרוקו וצמצמו כמעט לאפס את מתן הדרכונים ליהודים נכנסו לפעולה הארגונים היהודיים והחלו להנפיק דרכונים מזויפים וכן הוקם מערך של צעירים שדאג להעביר בבטחה את העולים עד לחוף הים שם המתינו להם סירות וכלי שיט אחרים אשר הובילו אותם לאוניה קטנה שעגנה בג'יברלטר או אי שם בספרד. משם הפליגו בבטחה לארץ ישראל. כך הועברו 250 ילדים לישראל במסגרת עליית הנוער . אחר כך בקשו הורי הילדים להצטרף לביניהם בישראל ההוראות היו להיפטר ככל האפשר מרכושם מבלי לעורר חשד בקרב שכיניהם המוסלמים לעזוב את מרוקו עם מזוודה אחת בלבד. (מזיכרונותיו של דן כנפו פעיל עליה במרוקו).