עתה נעבור ללימוד עצמו:
Now let us begin the actual learning:
הרבה פעמים אנו נוטים לחשוב שאדם חופשי הוא אדם העושה ככול העולה על רוחו מבלי שיגידו לו מה לעשות.
אך אם נחשוב על הדברים בצורה עמוקה יותר נגלה שבהרבה מאוד מקרים הבחירות של האדם מושפעות מסיבות לא אמיתיות, ובעצם הבחירה שלו היא לא בחירה ממקום אמיתי, אלא בחירה של עבד:
נביא לכך כמה דוגמאות:
· אדם שבוחר לעשן או לאכול אוכל מסוים למרות שיודע שזה מזיק לבריאות הרי הוא עבד לתאווה שלו.
· אדם שקונה מכונית יקרה רק כדי לעשות רושם על שכניו, הרי הוא עבד לחברה.
· אדם המתלבש בצורה מסוימת רק בגלל שכך החליטו כמה מעצבים בפריז..., למרות שהבגד אינו ראוי בעיניו, הרי הוא עבד לאופנה.
· אדם ההולך למסיבה שאינה ראויה בעיניו, רק בגלל שלחצו עליו לבוא הרי הוא עבד לרצונם של אחרים.
· אדם שמאמין באמת מסוימת, אך מוותר עליה כי רוב האנשים חושבים אחרת, הרי הוא עבד ללחץ חברתי.
בכל המקרים הללו, אמנם כלפי חוץ האדם נראה כבן חורין וחופשי לבחור, אך האמת היא
שהוא כבול לדברים שונים ששולטים עליו וקובעים לו מה לבחור.
Many times we tend to think that a free person is a person who does whatever he wants without anyone telling him what to do.
However, if we think about things in a deeper way we will discover that in many cases a person’s decisions are influenced by falsities and essentially his choices are not being made out of a sense of truth but rather are the choices of a slave.
Here are some examples:
· A person who chooses to smoke or to eat a certain food despite the fact that he knows that it is harmful to his health – he is a servant to his desires.
· A person who buys an expensive car just to impress his neighbors – he is a servant of societal expectations.
· A person who dresses a certain way just because a few fashion designers in Paris decided that this is a way a person should dress- he is a slave to fashion.
· A person who goes to a party that is inappropriate in his eyes only because of peer pressure – he is a servant of the will of others.
· A person who believes in a certain truth but dispenses with it because most people think otherwise – he is a slave to social pressure.
In all of these cases, although outwardly the person appears to be free and free to choose, he is really chained to influences that rule over him and decide for him what to choose.
רבי יהודה הלוי (שחיבר את ספר הכוזרי) בשירו "עבדי הזמן" סיכם זאת במשפט אחד קצר וחכם:
עַבְדֵי הזְמָן, עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם
Rabbi Yehuda HaLevi (The author of the Kuzari) in his poem The Servants of Time summarized this in one short and wise phrase:
The servants of time are servants of servants
כלומר: האנשים שנכנעים ומשועבדים להנאות ורצונות זמניים - "עבדי הזמן",
הרי הם בעצם עבדים לדברים שהם עצמם זמניים (אופנה, מוסכמות חברתיות, תאווה, יצרים) וחולפים ולכן בעצם "עבדי עבדים הם".
In other words: People who are are submissive and enslaved to temporal pleasures and desires – “Servants of the time” are essentially servants to things that are themselves temporary and fleeting (fashion,Social acceptance, passions, urges).
אם כן מיהו הבן חורין האמיתי?
If so – who is the person who is truly free?
ממשיך רבי יהודה הלוי את שירו ואומר:
Rabbi Yehuda HaLevi continues:
עבד ה' הוּא לְבַדו חָפְשִׁי
The servant of God – he alone is free.
כלומר: האדם שעובד את ה' הוא בן חורין אמיתי.
In other words: One who serves God- he is the truly free person
אך השאלה שעולה מיד היא:
איך אפשר לומר שעבד ה' הוא חופשי? הרי אם קוראים לו "עבד" הרי זו הוכחה שהוא לא חופשי!
ויתרה מכך: הרי התורה מלאה במצוות עשה שחייבים לעשות ובמצוות לא תעשה שאסור לנו לעשות, וחז"ל אף הוסיפו מצוות ואיסורים נוספים, אז איך ייתכן לומר ש"עבד ה' הוא לבדו חופשי"?
But, the question that immediately arises is:
How is it possible to say that a servant of God is free? If he is called a “servant” isn’t that proof that he is not free!! Moreover, the Torah is filled with positive commandments that one is required to do and negative commandments that we are restricted from doing and the Sages added even more commandments and restrictions, so how is it possible to say “the servant of God-he alone is free”?
נקדים ונאמר שדברי רבי יהודה הלוי מבוססים על דברי המשנה במסכת אבות פרק שישי משנה ב:
אמר רבי יהושע בן לוי,
בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת:
אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף,
שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ואומר: "והלחת מעשה אלקים המה והמכתב מכתב אלקים הוא חרות על הלחת". אל תקרא "חרות" אלא "חירות", שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה.
וכל מי שעוסק בתלמוד תורה הרי זה מתעלה, נאמר: "וממתנה נחליאל ומנחליאל במות".
Let us begin by saying that these words of Rabbi Yehudah HaLevi are based on the words in the Mishnah in Pirke Avot 6:2:
Said Rabbi Joshua the son of Levi: Every day, an echo resounds from Mount Horeb (Sinai) proclaiming and saying: "Woe is to the creatures who insult the Torah." For one who does not occupy himself in Torah is considered an outcast, as is stated (Proverbs 11:22), "A golden nose-ring in the snout of a swine, a beautiful woman bereft of reason." And it says (Exodus 32:16): "And the tablets are the work of G-d, and the writing is God's writing, engraved on the tablets"; read not "engraved" (charut) but "liberty" (chairut)---for there is no free individual, except for he who occupies himself with the study of Torah. And whoever occupies himself with the study of Torah is elevated, as is stated (Number 21:19), "And from the gift to Nahaliel, and from Nahaliel to The Heights."
את כל השאלות ששאלנו על רבי יהודה הלוי נפנה כעת למשנה ונשאל:
איך אפשר לומר שהתורה היא "חירות" והרי בכל רגע ורגע מחיינו אנו מחויבים אליה?
All of the questions that we asked on Rabbi Yehuda HaLevi we will now refer to the Mishna: How is it possible to say that the Torah is “freedom” when every moment of our lives we are obligated to it?
כדי להבין את עומק העניין נעיין בדבריו של הרב קוק בהקדמתו להגדה של פסח:
ההבדל שבין העבד לבן חורין אינו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה משועבד לאחר וזה בלתי משועבד, אנו יכולים למצוא עבד משכיל שרוחו מלא חירות, ולהיפך, בן חורין שרוחו רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותה רוח נישאה שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן לעצמיות הפנימית שלו, מה שאין כן בבעל רוח של עבדות, שלעולם אין תוכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, במה שהאחר מוצא שהיא יפה וטוב.
The difference between the slave and the free person is not only one of status, that by chance one is subservient to someone else. We can find an intelligent slave whose spirit is free, and, the opposite, a free person whose spirit is enslaved. True freedom is the elated spirit that causes a person and the entire people to be true to their independent inner self, to the soul’s character of the Divine image that is in them. Unlike the person with an enslaved spirit for whom the content of his life and his feelings will never illuminate the essence of his soul, rather only that which is good and acceptable to the other who has control over him whether an official slavery or a moral one.
הרב קוק מלמדנו שהגדרתה של חירות היא תכונה פנימית של נאמנות שלנו לעצמנו - למה שאנו באמת. וכיוון שיהודי נולד עם נשמה אלוקית המתאימה לתורה ולמצוות, לכן היכולת שלנו להיות עבדי ה' היא הנותנת לנו את החירות האמיתית והמושלמת.
ככול שנהיה יותר עבדים לה' כך נשתחרר מהעבדות לתאוות, יצרים, לחץ חברתי ושאר דברים הגורמים לנו לאבד את עצמיותנו.
Rav Kook is teaching us that the definition of freedom is the degree to which we are faithful to our authentic selves. Since every Jew is born with a divine soul that is particularly suited for Torah and Mitzvot our capacity to serve God is what grants us true freedom. The degree to which we become servants of God is the degree to which we free ourselves from enslavement to passions, impulses, peer pressure and everything else that causes us to forget our true essence.
ככול שנהיה יותר קשובים לפנימיותנו כך נרצה לקבל עלינו באהבה ובשמחה את עול המצוות ולהיות עבדי ה' כי נחוש שעבדות זו היא היא חירותנו!
The more that we are in touch with our inner selves the more we will want to accept upon ourselves with love and joy the yoke of the commandments and being the servants of Hashem. We will conclude that this very servitude is in fact our freedom.
בכל שנה ושנה כאשר חוזרת ומגיעה אלינו ההארה המיוחדת של "זמן חירותנו" שבו יצאנו מעבדות לחירות, יש לנו את היכולת להשתחרר מכל השיעבודים שלנו ולהיות עבדי ה' ובני חורין. הלוואי ונזכה לכך!!!
Each and every year when the special illumination of “the time of our freedom” arrives again we have the potential to free ourselves from all of our enslavements and be the servants of Hashem and free people. Would that we were only able to merit doing so!
שבת שלום וחג פסח כשר ושמח!!!
Shabbat Shalom and Chag Kasher Ve-Sameach!
שלמה סובול
רב הקהילה
Rabbi Shlomo Sobol
Who_is_the_Slave_and_Who_is_the_Free_Person.doc